Metzudat Zion on Isaiah 19 — מצודת ציון על ישעיהו יט

וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ־בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה׃

וסכסכתי. ענין בלבול וגרוי כמו ואת אויביו יסכסך (לעיל ט):

וְנָבְקָה רוּחַ־מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ וְדָרְשׁוּ אֶל־הָאֱלִילִים וְאֶל־הָאִטִּים וְאֶל־הָאֹבוֹת וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִים׃

ונבקה. ענין רקות כמו הבוק תבוק הארץ (לקמן כ״ד): אבלע. אשחית האטים. שם ממיני הכשוף הנעשה בנחת ובחשאי והוא מלשון ויהלך אט (מ״א כ״א): האובות. הידעונים מיני כשוף:

וְסִכַּרְתִּי אֶת־מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל־בָּם נְאֻם הָאָדוֹן יְהוָה צְבָאוֹת׃

וסכרתי. כמו וסגרתי כי גיכ״ק מתחלף והוא ענין מסירה כמו היסגרוני בעלי קעילה (ש״א כג): אדונים. זהו ענין לשון תפארת ליחיד לומר עליו בלשון רבים וכן אדוני יוסף (בראשית ל״ט): עז. חזק:

וְנִשְּׁתוּ־מַיִם מֵהַיָּם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ׃

ונשתו. ענין העתקה והסרה וכן גיד הנשה (שם ל״ב): יחריב. ענין יבשות:

וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת דָּלֲלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ׃

והאזניחו. האל״ף נוספת כי הוא ענין עזיבה כמו כי לא וזנח (איכה ג): דללו. ענין הרמה כמו דלו מאנוש נעו (איוב כ״ח:ד׳): מצור. מל׳ צור וחוזק כי חריצי המים הסביב לעיר הם לה לחוזק וכן ואחריב בכף פעמי כל יאורי מצור (לקמן ל״ז): קנה וסוף. מיני דשאים הגדלים על שפת הנהר כמו כאשר ינוד הקנה במים (מ״א יד) וכמו ותשם בסוף (שמות ב): קמלו. ענין כריתה כמו החפיר לבנון קמל (לקמן ל״ג):

עָרוֹת עַל־יְאוֹר עַל־פִּי יְאוֹר וְכֹל מִזְרַע יְאוֹר יִיבַשׁ נִדַּף וְאֵינֶנּוּ׃

ערות. ענינו דבר המעורה ונשרש יפה כמו ומתערה כאזרח רענן (תהלים ל״ו): נדף. ענין כתישה כמו אל ידפנו (איוב ל״ג): ואיננו. ואין לו:

וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כָּל־מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל־פְּנֵי־מַיִם אֻמְלָלוּ׃

ואנו. מלשון אנינות: הדיגים. הצדים את הדגים: ואבלו. מלשון אבלות: חכה. שם כלי הצדיה עשוי כמחט כפוף וכן תמשוך לויתן בחכה (שם מ): מכמורת. רשת כמו ויאספהו במכמרתו (חבקוק א): אמללו. נכרתו כמו ימולל ויבש (תהלים צ׳):

וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי׃

עובדי פשתים. עושי פשתים וכן יכיר מעבדיהם (איוב ל״ד:כ״ה): שריקות. מלשון מסרק והוא שם כלי עשוי לסרוק הפשתן להפרידו ולהשליך הקסמים ממנו: חורי. נקבים וכן סלי חורי (בראשית מ):

וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כָּל־עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי־נָפֶשׁ׃

שתותיה. ענין יסודות כמו כי השתות יהרסון (תהילים י״א:ג׳): מדוכאים. ענין כתיתה כמו דכא לארץ חיתי (שם קמ״ג): שכר. ענין סתימה כמו ויסכרו מעיינות תהום (בראשית ח׳:ב׳): אגמי. כן יקראו מים מכונסים כמו לאגם מים (תהלים ק״ז): נפש. ענין מנוחה והשקט כמו שבת וינפש (שמו׳ ל״ב):

אַךְ־אֱוִלִים שָׂרֵי צֹעַן חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה עֵצָה נִבְעָרָה אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל־פַּרְעֹה בֶּן־חֲכָמִים אֲנִי בֶּן־מַלְכֵי־קֶדֶם׃

נבערה. ענין כסילות כמו איש בער לא ידע (תהילים צ״ב:ז׳): מלכי קדם. מלכי מזרח:

נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף הִתְעוּ אֶת־מִצְרַיִם פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ׃

נואלו. ענין אוילות ושטות כמו אשר נואלנו (במדבר י״ב): נשאו. ענין הסתה ופתוי כמו הנחש השיאני (בראשית ג): והתעו. מי ששוגה בדעתו קרוי תועה והושאל מהתועה בדרך: פנת. דבר החשוב נקרא בלשון שאלה פנה על כי הדרך לשום האבן המובחרת בפנת הבנין להיות נראה משתי הצדדים וכמ״ש אבן וכו׳ היתה לראש פנה (תהילים קי״ח:כ״ב): שבטיה. מלשון שבט ומשפחה:

יְהוָה מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים וְהִתְעוּ אֶת־מִצְרַיִם בְּכָל־מַעֲשֵׂהוּ כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ׃

מסך. ענין ערבוב ובלבול כמו מסכה יינה (משלי ט׳:ב׳) שהוא ערבוב המים ביין: עועים. מל׳ עוות ועקימות: בקיאו. ענינו החזרת המאכל אל החוץ כמו וספק מואב בקיאו (ירמיהו מ״ח:כ״ו):

וְלֹא־יִהְיֶה לְמִצְרַיִם מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן׃

וזנב. תחתיות הדבר קורא זנב ויורה על השפלות: כפה. ענינו ענף כמו כפות תמרים (ויקרא כ״ג): ואגמון. הוא צמח רך והוא הפוך מן גומא וכן הלכוף כאגמון ראשו (לקמן נ״ח):

בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים וְחָרַד וּפָחַד מִפְּנֵי תְּנוּפַת יַד־יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר־הוּא מֵנִיף עָלָיו׃

וחרד. ענין רעדה: תנופת. ענין הרמה:

וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא כֹּל אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֹתָהּ אֵלָיו יִפְחָד מִפְּנֵי עֲצַת יְהוָה צְבָאוֹת אֲשֶׁר־הוּא יוֹעֵץ עָלָיו׃

לחגא. ענין בקוע ושבר כמו יונתי בחגוי הסל׳ (ש״ה ב):

בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַיהוָה צְבָאוֹת עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת׃

ההרס. מל׳ הריס׳ ונתיצה:

וְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַיהוָה צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם כִּי־יִצְעֲקוּ אֶל־יְהוָה מִפְּנֵי לֹחֲצִים וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם׃

לאות. לסימן: לוהצים. ענין דחק כמו וגר לא תלחץ (שמות כ״ג:ט׳): ורב. ענינו גדול וחשוב כמו ורבי המלך (ירמי׳ מא):

וְנָגַף יְהוָה אֶת־מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד־יְהוָה וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם׃

ונגף. ענין הכאה כמו ונגפו אשה הרה (שמות כ״א:כ״ב): ונעתר. הוא ענין רבוי כמו ועתר ענן הקטורת (יחזקאל ח׳:י״א) ור״ל יקבל מרבית תפלתם ויתרצה להם וכן ונעתור להם (דה״א ה):

בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ׃

שלישיה. מל׳ שלש או יתכן שהוא מענין ממשלת ונסיכות כמו ומבחר שלשיו (שמות טו):