Metzudat Zion on Jeremiah 17 — מצודת ציון על ירמיהו יז

חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר חֲרוּשָׁה עַל־לוּחַ לִבָּם וּלְקַרְנוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם׃

בעט. בקולמוס כמו לשקר עשה עט (לעיל ח): בצפורן. זהו שעל האצבעות ממעל וכן ועשתה צפרניה (דברים כא) ולפי שדרך האדם לחתוך בצפרניו קרא לעט בלשון צפורן בדרך שאלה: שמיר. כן נקרא ברזל החזק וכן כשמיר חזק מצור (יחזקאל ג׳:ט׳): חרושה. חרושה בעומק כחרישה: לוח. נסר ודף כמו ואת לחותיה (שם כז): ולקרנות. הם הבליטות שבארבע זויות המזבח וכן ועשית קרנותיו (שמות כ״ז:ב׳) והלמ״ד הוא במקום בי״ת וכן ישבת לכסא (תהלים ט):

כִּזְכֹּר בְּנֵיהֶם מִזְבְּחוֹתָם וַאֲשֵׁרֵיהֶם עַל־עֵץ רַעֲנָן עַל גְּבָעוֹת הַגְּבֹהוֹת׃

ואשריהם. הוא אילן הנעבד: רענן. ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן (שם צב):

הֲרָרִי בַּשָּׂדֶה חֵילְךָ כָל־אוֹצְרוֹתֶיךָ לָבַז אֶתֵּן בָּמֹתֶיךָ בְּחַטָּאת בְּכָל־גְּבוּלֶיךָ׃

הררי. מלשון הר: חילך. עושרך: לבז. לבזה ושלל: במותיך. מלשון במה:

וְשָׁמַטְתָּה וּבְךָ מִנַּחֲלָתְךָ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָךְ וְהַעֲבַדְתִּיךָ אֶת־אֹיְבֶיךָ בָּאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא־יָדָעְתָּ כִּי־אֵשׁ קְדַחְתֶּם בְּאַפִּי עַד־עוֹלָם תּוּקָד׃

ושמטתה. מלשון השמטה ועזיבה כמו שמוט כל בעל משה ידו (דברים טו): קדחתם. תוקד ענין הבערה ושריפה כמו אש קדחה באפי עליכם תוקד (לעיל טו):

כֹּה אָמַר יְהוָה אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם וְשָׂם בָּשָׂר זְרֹעוֹ וּמִן־יְהוָה יָסוּר לִבּוֹ׃

ארור. ענין קללה: הגבר. האיש: בשר. ר״ל אדם שהוא בשר: זרועו. חזקו:

וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי־יָבוֹא טוֹב וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב׃

כערער. שם עץ מדברי וכן כערער במדבר (לקמן מח): בערבה. ענינו כמו במדבר: חררים. ענינו יובש כמו נחר מפוח (לעיל ו): מלחה. מלשון מלח:

וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל־מַיִם וְעַל־יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא ירא [יִרְאֶה] כִּי־יָבֹא חֹם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי׃

שתול. נטוע כמו שתולים בבית ה׳ (תהילים צ״ב:י״ד): יובל. פלגי מים כמו על יבלי מים (ישעיהו מ״ד:ד׳): ישלח. ענין התפשטות וכן תשלח קציריה (תהלים פ): חום. מלשון חמימות: עלהו. העלין: רענן. ענין לחות: בצורת. ענין מניעת הגשמים וכן על דברי הבצרות (לעיל יד): ידאג. מלשון דאגה: ימיש. ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות י״ג:כ״ב):

עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא מִי יֵדָעֶנּוּ׃

עקוב. ענין עקום ועוות וכן כל אח עקוב יעקוב (לעיל ט): ואנוש. ענין מכאוב חזק כמו אנוש חצי (איוב לד):

אֲנִי יְהוָה חֹקֵר לֵב בֹּחֵן כְּלָיוֹת וְלָתֵת לְאִישׁ כדרכו [כִּדְרָכָיו] כִּפְרִי מַעֲלָלָיו׃

חוקר. ענין חיפוש ודרישה: בוחן. מלשון בחינה ונסיון: מעלליו. מעשיו:

קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי ימו [יָמָיו] יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל׃

קורא. שם עוף וכן כאשר ירדוף הקורא בהרים (ש״א כו): דגר. ענין צפצוף העוף להמשיך האפרוחים אחריו כמו ודגרה בצלה (ישעיה לד): עושה. ענין אסיפה כמו וישראל עושה חיל (במדבר כ״ד:י״ח): ובאחריתו. בסופו: נבל. פחות ונבזה:

כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן מְקוֹם מִקְדָּשֵׁנוּ׃

כסא. כמו ככסא ותחסר כ״ף השמוש וכן ייטיב גאה (משלי יו) ומשפטו כגהה: מרום. השמים הרמים: מראשון. מאז מקדם:

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל יְהוָה כָּל־עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ יסורי [וְסוּרַי] בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם־חַיִּים אֶת־יְהוָה׃

מקוה. מלשון תקוה: וסורי. מלשון הסרה: מקור. מעין:

הִנֵּה־הֵמָּה אֹמְרִים אֵלָי אַיֵּה דְבַר־יְהוָה יָבוֹא נָא׃

נא. עתה:

וַאֲנִי לֹא־אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי אַתָּה יָדָעְתָּ מוֹצָא שְׂפָתַי נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה׃

אצתי. ענין מהירות כמו ולא אץ לבא (יהושע י׳:י״ג): אנוש. ענין מכאוב רב: התאותי. מל׳ תאוה: נכח. נגד:

אַל־תִּהְיֵה־לִי לִמְחִתָּה מַחֲסִי־אַתָּה בְּיוֹם רָעָה׃

למחתה. ענין שבר וכן וצדקתי לא תחת (ישעיהו נ״א:ו׳):

יֵבֹשׁוּ רֹדְפַי וְאַל־אֵבֹשָׁה אָנִי יֵחַתּוּ הֵמָּה וְאַל־אֵחַתָּה אָנִי הָבִיא עֲלֵיהֶם יוֹם רָעָה וּמִשְׁנֶה שִׁבָּרוֹן שָׁבְרֵם׃

ומשנה. ענין כפל:

וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת־אָזְנָם וַיַּקְשׁוּ אֶת־עָרְפָּם לְבִלְתִּי שומע [שְׁמוֹעַ] וּלְבִלְתִּי קַחַת מוּסָר׃

ויקשו. מלשון קשה: ערפם. הוא אחורי הפנים:

וּבָאוּ מֵעָרֵי־יְהוּדָה וּמִסְּבִיבוֹת יְרוּשָׁלִַם וּמֵאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּמִן־הַשְּׁפֵלָה וּמִן־הָהָר וּמִן־הַנֶּגֶב מְבִאִים עוֹלָה וְזֶבַח וּמִנְחָה וּלְבוֹנָה וּמְבִאֵי תוֹדָה בֵּית יְהוָה׃

השפלה. העמק:

וְאִם־לֹא תִשְׁמְעוּ אֵלַי לְקַדֵּשׁ אֶת־יוֹם הַשַּׁבָּת וּלְבִלְתִּי שְׂאֵת מַשָּׂא וּבֹא בְּשַׁעֲרֵי יְרוּשָׁלִַם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְהִצַּתִּי אֵשׁ בִּשְׁעָרֶיהָ וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת יְרוּשָׁלִַם וְלֹא תִכְבֶּה׃

והצתי. ענין הבערה: ואכלה. ותשרוף וכן כמאכלת אש (שם ט) ארמנות. היכלות ופלטרין: תכבה. מלשון כיבוי: