Metzudat Zion on Micah 2 — מצודת ציון על מיכה ב

הוֹי חֹשְׁבֵי־אָוֶן וּפֹעֲלֵי רָע עַל־מִשְׁכְּבוֹתָם בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ כִּי יֶשׁ־לְאֵל יָדָם׃

לאל. ענין כח ואומץ כמו יש לאל ידי (בראשית לא):

וְחָמְדוּ שָׂדוֹת וְגָזָלוּ וּבָתִּים וְנָשָׂאוּ וְעָשְׁקוּ גֶּבֶר וּבֵיתוֹ וְאִישׁ וְנַחֲלָתוֹ׃

ונשאו. לקחו כמו ישא ברכה (תהלים כד):

לָכֵן כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי חֹשֵׁב עַל־הַמִּשְׁפָּחָה הַזֹּאת רָעָה אֲשֶׁר לֹא־תָמִישׁוּ מִשָּׁם צַוְּארֹתֵיכֶם וְלֹא תֵלְכוּ רוֹמָה כִּי עֵת רָעָה הִיא׃

תמישו. ענין הסרה כמו לא ימיש עמוד הענן (שמות י״ג:כ״ב): רומה. מלשון התרוממות:

בַּיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא עֲלֵיכֶם מָשָׁל וְנָהָה נְהִי נִהְיָה אָמַר שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ חֵלֶק עַמִּי יָמִיר אֵיךְ יָמִישׁ לִי לְשׁוֹבֵב שָׂדֵינוּ יְחַלֵּק׃

ישא. ענין הרמת קול: ונהה נהי נהיה. עניינו קינה ויללה כמו אשא בכי ונהי (ירמיה ט): שדוד נשדונו. מלשון שדידה ועושק: חלק. אחוזת נחלה כמו חלקת יואב (ש״ב יד): ימיר. מל׳ תמורה וחלוף: ימיש. ענין הסרה: לשובב. מל׳ השבה:

לָכֵן לֹא־יִהְיֶה לְךָ מַשְׁלִיךְ חֶבֶל בְּגוֹרָל בִּקְהַל יְהוָה׃

חבל. מל׳ קו המדה:

אַל־תַּטִּפוּ יַטִּיפוּן לֹא־יַטִּפוּ לָאֵלֶּה לֹא יִסַּג כְּלִמּוֹת׃

תטיפו יטיפון. הוא מל׳ נטיפה והזלה והושאל בענין הדבור של נבואה וכן והטף אל דרום (יחזקאל כא): יסג. מל׳ השגה וקרוב ועם היא בסמ״ך וכן ותסג ולא תפליט (לקמן ו):

הֶאָמוּר בֵּית־יַעֲקֹב הֲקָצַר רוּחַ יְהוָה אִם־אֵלֶּה מַעֲלָלָיו הֲלוֹא דְבָרַי יֵיטִיבוּ עִם הַיָּשָׁר הוֹלֵךְ׃

רוח. רצון: מעלליו. מעשיו:

וְאֶתְמוּל עַמִּי לְאוֹיֵב יְקוֹמֵם מִמּוּל שַׂלְמָה אֶדֶר תַּפְשִׁטוּן מֵעֹבְרִים בֶּטַח שׁוּבֵי מִלְחָמָה׃

ואתמול. ענינו כמו אתמול בחול״ם וכן כי ערוך מאתמול תפתה (ישעיהו ל׳:ל״ג): ממול. מנגד: שלמה. מלבוש: אדר. מלבוש יקר כמו ויעבר אדרתו (יונה ג): תפשיטון. ענין הסרת המלבוש:

נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם׃

עולליה. בנים הקטנים: הדרי. מל׳ הדר ויופי ועל העושר יאמר:

קוּמוּ וּלְכוּ כִּי לֹא־זֹאת הַמְּנוּחָה בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל וְחֶבֶל נִמְרָץ׃

המנוחה. מקום מנוח ר״ל נחלה: תחבל וחבל. מל׳ חבלה והשחתה: נמרץ. ענין חוזק כמו קללה נמרצת (מ״א ב):

לוּ־אִישׁ הֹלֵךְ רוּחַ וָשֶׁקֶר כִּזֵּב אַטִּף לְךָ לַיַּיִן וְלַשֵּׁכָר וְהָיָה מַטִּיף הָעָם הַזֶּה׃

לו. ענינו כמו אם וכן לו חיה רעה (יחזקאל יד): אטיף. הושאל בענין הדבור של נבואה:

אָסֹף אֶאֱסֹף יַעֲקֹב כֻּלָּךְ קַבֵּץ אֲקַבֵּץ שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל יַחַד אֲשִׂימֶנּוּ כְּצֹאן בָּצְרָה כְּעֵדֶר בְּתוֹךְ הַדָּבְרוֹ תְּהִימֶנָה מֵאָדָם׃

בצרה. בלשון שאלה אמר על דיר הצאן שהיא להם למבצר הדברו. ענין הנהגה וכן ורעו כבשים כדברם (ישעיהו ה׳:י״ז): תהימנה. מל׳ המייה ושאון:

עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם פָּרְצוּ וַיַּעֲבֹרוּ שַׁעַר וַיֵּצְאוּ בוֹ וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם וַיהוָה בְּרֹאשָׁם׃

הפורץ. מלשון פרצה ושבירה: