Metzudat Zion on Zechariah 12 — מצודת ציון על זכריה יב

מַשָּׂא דְבַר־יְהוָה עַל־יִשְׂרָאֵל נְאֻם־יְהוָה נֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ וְיֹצֵר רוּחַ־אָדָם בְּקִרְבּוֹ׃

משא. נבואה ולתוספות ביאור אמר דבר ה׳:

הִנֵּה אָנֹכִי שָׂם אֶת־יְרוּשָׁלִַם סַף־רַעַל לְכָל־הָעַמִּים סָבִיב וְגַם עַל־יְהוּדָה יִהְיֶה בַמָּצוֹר עַל־יְרוּשָׁלִָם׃

סף. ספל וכן בדם אשר בסף (שמות י״ב:כ״ב): רעל. ענינו סם הממית והוא מל׳ יין תרעלה (תהילים ס׳:ה׳) המטמטם את הלב מרוע תכונתו: במצור. ענין הקפת גייסות סביב לעיר לכבשה:

וְהָיָה בַיּוֹם־הַהוּא אָשִׂים אֶת־יְרוּשָׁלִַם אֶבֶן מַעֲמָסָה לְכָל־הָעַמִּים כָּל־עֹמְסֶיהָ שָׂרוֹט יִשָּׂרֵטוּ וְנֶאֶסְפוּ עָלֶיהָ כֹּל גּוֹיֵי הָאָרֶץ׃

מעמסה. ענין טעינת משא כבדה כמו אבי העמיס עליכם (מ״א יב): שרוט ישרטו. ענין תלישת הבשר כמו ובבשרם לא ישרטו שרטת (ויקרא כ״א:ה׳): ונאספו. ענין כליון ומיתה כמו כל הדור ההוא נאספו (שופטים ב׳:י׳): עליה. אצלה בסמוך:

בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם־יְהוָה אַכֶּה כָל־סוּס בַּתִּמָּהוֹן וְרֹכְבוֹ בַּשִּׁגָּעוֹן וְעַל־בֵּית יְהוּדָה אֶפְקַח אֶת־עֵינַי וְכֹל סוּס הָעַמִּים אַכֶּה בַּעִוָּרוֹן׃

אפקח. עניין פתיחה כמו פקח עיניך (משלי כ): בעורון. מל׳ עור:

וְאָמְרוּ אַלֻּפֵי יְהוּדָה בְּלִבָּם אַמְצָה לִי יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם בַּיהוָה צְבָאוֹת אֱלֹהֵיהֶם׃

אלופי יהודה. שרי יהודה כמו אל תבטחו באלוף (מיכה ז׳:ה׳): אמצה. מל׳ אומץ וחוזק:

בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת־אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר וְאָכְלוּ עַל־יָמִין וְעַל־שְׂמֹאול אֶת־כָּל־הָעַמִּים סָבִיב וְיָשְׁבָה יְרוּשָׁלִַם עוֹד תַּחְתֶּיהָ בִּירוּשָׁלִָם׃

ככיור. ענין לפיד ושלהבת וכן תנור וכירים (ויקרא י״א:ל״ה) הנקרא כן בעבור שמונח עליו תדיר לפידי אש: בעמיר. כן יקרא אגודת השבלים כמו ושכחת עומר בשדה (דברים כ״ד:י״ט): תחתיה. במקומה:

וְהוֹשִׁיעַ יְהוָה אֶת־אָהֳלֵי יְהוּדָה בָּרִאשֹׁנָה לְמַעַן לֹא־תִגְדַּל תִּפְאֶרֶת בֵּית־דָּוִיד וְתִפְאֶרֶת יֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם עַל־יְהוּדָה׃

תפארת. מל׳ פאר והדר:

בַּיּוֹם הַהוּא יָגֵן יְהוָה בְּעַד יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם וְהָיָה הַנִּכְשָׁל בָּהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּדָוִיד וּבֵית דָּוִיד כֵּאלֹהִים כְּמַלְאַךְ יְהוָה לִפְנֵיהֶם׃

הנכשל. ענין נפילת ההתגברות ותשות הכח:

וְשָׁפַכְתִּי עַל־בֵּית דָּוִיד וְעַל יוֹשֵׁב יְרוּשָׁלִַם רוּחַ חֵן וְתַחֲנוּנִים וְהִבִּיטוּ אֵלַי אֵת אֲשֶׁר־דָּקָרוּ וְסָפְדוּ עָלָיו כְּמִסְפֵּד עַל־הַיָּחִיד וְהָמֵר עָלָיו כְּהָמֵר עַל־הַבְּכוֹר׃

רוח. רצון: דקרו. ענין נעיצת חרב בגוף כמו כל הנמצא ידקר (ישעיהו י״ג:ט״ו): והמר. כהמר מל׳ מרירות: