Metzudat Zion on Job 26 — מצודת ציון על איוב כו

מַה־יָּעַצְתָּ לְלֹא חָכְמָה וְתוּשִׁיָּה לָרֹב הוֹדָעְתָּ׃

ותושיה. כן יקרא החכמה כי ישנה לעולם ולא תשוב לאין כיתר הדברים:

אֶת־מִי הִגַּדְתָּ מִלִּין וְנִשְׁמַת־מִי יָצְאָה מִמֶּךָּ׃

את מי. אל מי: ונשמת. מלשון נשימה ונשיבת רוח כמו מנשמת אלוה יאבדו (לעיל ד) וענינו הדבור הבאה בהפחת רוח וכאשר יאמר ויפיח לקץ (חבקוק ב):

הָרְפָאִים יְחוֹלָלוּ מִתַּחַת מַיִם וְשֹׁכְנֵיהֶם׃

הרפאים. כן יקראו המתים ע״ש שנרפו ונחלשו ע״י מלאך המות: יחוללו. מל׳ חלל ונבוב:

עָרוֹם שְׁאוֹל נֶגְדּוֹ וְאֵין כְּסוּת לָאֲבַדּוֹן׃

שאול. הוא הגיהנם וכן אבדון:

נֹטֶה צָפוֹן עַל־תֹּהוּ תֹּלֶה אֶרֶץ עַל־בְּלִי־מָה׃

תוהו. ענינו דבר שאין בו ממש: בלימה. היא שתי תיבות בלי מה:

צֹרֵר־מַיִם בְּעָבָיו וְלֹא־נִבְקַע עָנָן תַּחְתָּם׃

צורר. קושר כמו צרור כספו (בראשית מב):

מְאַחֵז פְּנֵי־כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ׃

כסה. כמו כסא באל״ף: פרשז. מל׳ פרישה והזי״ן נוספת:

חֹק־חָג עַל־פְּנֵי־מָיִם עַד־תַּכְלִית אוֹר עִם־חֹשֶׁךְ׃

חג. ענין סבוב ועגול וכן וחוג שמים יתהלך (לעיל כב): תכלית. מלשון כליון:

עַמּוּדֵי שָׁמַיִם יְרוֹפָפוּ וְיִתְמְהוּ מִגַּעֲרָתוֹ׃

ירופפו. ירעדו כי עמודיה יתפלצון (לעיל ט) תרגומו מתרופפין:

בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם ובתובנתו [וּבִתְבוּנָתוֹ] מָחַץ רָהַב׃

רגע. בקע כמו עורי רגע (לעיל ז): מחץ. הכה והרג כמו מחץ ראש (תהלים קי): רהב. מצרים קרואים כן כמ״ש קראתי לזאת רהב (ישעיהו ל׳:ז׳):

בְּרוּחוֹ שָׁמַיִם שִׁפְרָה חֹלֲלָה יָדוֹ נָחָשׁ בָּרִיחַ׃

שפרה. ענין אוהל כמו ונטה את שפרירו (ירמיה מג) ואוהל היפה נקרא כן מל׳ אמרי שפר (בראשית מט): חוללה. בראה כמו ותחולל ארץ (תהלים צ): בריח. כעין מטה עשוי לשומו לרוחב השער לסגרו:

הֶן־אֵלֶּה קְצוֹת דרכו [דְּרָכָיו] וּמַה־שֵּׁמֶץ דָּבָר נִשְׁמַע־בּוֹ וְרַעַם גבורתו [גְּבוּרוֹתָיו] מִי יִתְבּוֹנָן׃

דרכיו. מעשיו ופעולותיו: שמץ. ענין משהו ומעט וכן ותקח אזני שמץ מנהו (לעיל ד): ורעם. ענין רעש והמיה: