Sign In

Psalms 20 — תְּהִלִּים כ

גודל הטקסט
Commentaries - Mefarshim (click to show or hide)

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד׃

מְצוּדַת דָּוִד לדוד. המשורר אמר אותו בעבור דוד בצאתו למלחמה:

ב יַעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב׃

רַשִׁ״י יענך ה' ביום צרה. המזמור הזה על שם שהיה שולח את יואב ואת כל ישראל למלחמה והוא היה עומד בירושלם ומתפלל עליהן כענין שנאמר (שמואל ב י״ח:ג׳-ד׳) טוב כי תהיה לנו מעיר לעזור ואמרו רבותינו אילמלא דוד לא עשה יואב מלחמה: שם אלהי יעקב. שהבטיחו בלכתו לחרן ושמר הבטחתו לכך נאמר אלהי יעקב:
אִבְּן עֶזְרָא למנצח, יענך ה' ביום צרה - יתכן שזה המזמור חברו אחד מהמשוררים על דוד ויהיה פירוש לדוד, כמו על דוד, כמו לשלמה אלהים משפטיך למלך תן ואל תתמה על למ"ד לדוד. והנה דרך אחרת מזמור שיר ליום השבת או דוד חברו ואומר לנסיכו יענך ה' ביום צרה, או לעצמו ידבר. ויש אומרים: שהוא על המשיח. יענך ה' ביום צרה - במלחמה. וטעם אלהי יעקב – כי צרות רבות עברו לו בדרכים והשם שגבהו.
מְצוּדַת דָּוִד ביום צרה. כאשר תלחם מול האויב: ישגבך. יחזק אותך שם אלהי יעקב ור״‎ל כמו שחזק את יעקב מול לבן ועשו ולא יוכלו לו כן לא יוכלו אויביך לך:

ג יִשְׁלַח־עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ׃

רַשִׁ״י מקדש. מהיכל קדשו שהוא שוכן שם:
אִבְּן עֶזְרָא מקדש - ממקום הארון.
מְצוּדַת דָּוִד מקודש. ממקום קדשו הוא בית המקדש הוא מקום שכינה ומשם בא העזר: ומציון וגו׳‎. כפל הדבר במ״‎ש:
מְצוּדַת צִיּוֹן יסעדך. מל׳ סעד ותמיכה:

ד יִזְכֹּר כָּל־מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה׃

רַשִׁ״י מנחותיך ועולתך. הם התפלות שאתם מתפללים במלחמה: ידשנה סלה. לשון שומן כמו (דברים ל״א:כ׳) ואכל ושבע ודשן כלומר יקבלם ברצון כעולות מחים:
אִבְּן עֶזְרָא יזכור - פירוש למה יעזרך? כי יזכור כל מנחותיך וזהו הכתוב בתורה: והרעותם בחצוצרות ונזכרתם ונושעתם. ויש אומרים: שעולות היו עושים בעת המלחמות, כמו ואתאפק ואעלה העולה. ידשנה - ישרפנה אש המזבח ותשוב דשן. ומלת ידשנה – על דרך: ואקראה לך שלא באה האל"ף קמוצה כמשפט עם תוספת ה"א, על כן אמרו רבים, כי הם דומים לפעלים הרבעיים.
מְצוּדַת דָּוִד יזכור. יהיו זכורים לפניו המנחות אשר הבאת: ידשנה סלה. עד עולם יקובל עולתך ברצון ותאכלם האש ויעשו דשן:
מְצוּדַת צִיּוֹן ידשנה. מל׳ דשן:

ה יִתֶּן־לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל־עֲצָתְךָ יְמַלֵּא׃

אִבְּן עֶזְרָא יתן - הטעם שינצח האויב.
מְצוּדַת דָּוִד כלבבך. כתאות לבבך: ימלא. יתקיימו עצתך:

ו נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם־אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְהוָה כָּל־מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ׃

רַשִׁ״י נרננה בישועתך. כשיושיע אותך הקב"ה נרננ' כולנו להקב"ה: ובשמו נדגול. נתאסף ונעשה חיל:
אִבְּן עֶזְרָא נרננה - כל אחד מאנשי דוד יאמרו לו כך, כי כ"ף בישועתך לנגדו. ובשם אלהינו נדגול - ירום דגלינו בעת שימלא השם כל משאלותיך.
מְצוּדַת דָּוִד בישועתך. בעבור התשועה הבאה ממך כולנו נרננה: ובשם. בעזר אלוה נלכה בדגלים למלחמה וה׳‎ ימלא שאלתך כי נתגבר במלחמה:
מְצוּדַת צִיּוֹן נדגול. מל׳ דגל:

ז עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ׃

רַשִׁ״י עתה ידעתי. זו היא הרננה שנרנן עתה בתשועה זו שבאה ליואב ולישראל, ידעתי שחפץ המקום בי וענני משמי קדשו כי תשועתם היא תשועתי:
אִבְּן עֶזְרָא עתה - דברי כל אחד כן ידברו או הם דברי המשורר ברוח הקדש והוא הנכון בעיני. ומשיחו - הוא דוד, או המשיח בנו ובמה יענהו בגבורת הישועה שתעשה ימין השם לא ימין דוד, בעבור הבא אחריו.
מְצוּדַת דָּוִד עתה ידעתי. מהנפלאות אשר נעשו עתה לדוד מהם אדע שעד הנה הושיע ה׳‎ למשיחו במה שלא היה נלכד ביד שאול ולא במקרה וברוב תחבולותיו היה נמלט: יענהו. אז ענהו משמי קדשו להושיעו בגבורות התשועה הבאה מימינו:

ח אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם־יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר׃

רַשִׁ״י אלה ברכב. יש מן האומות שבוטחים ברכב ברזל שלהם ויש שבוטחים בסוסיהם אבל אנחנו בשם ה' נזכיר כי לו הישועה נזכיר לשון הקטרה ותפלה כמו (ישעיהו ס״ו:ג׳) מזכיר לבונה את אזכרתה (ויקרא א') ולפי' המה יכרעו ויפולו:
אִבְּן עֶזְרָא אלה ברכב - יבטחו ובי"ת השם לשון צחות, כמו: לחמו בלחמי.
מְצוּדַת דָּוִד אלה ברכב. כי הלא רואים אנחנו אשר אנשי מלחמתינו הבאים למלחמה אלה באים ברוב רכב ואלה באים ברוב סוסים אשר בהם ימצא העזר במלחמה: ואנחנו. רצה לומר הלא אתנו מעט רכב וסוסים ואך אנחנו נזכיר במלחמה שם ה׳‎ ומעמו נבקש העזר:

ט הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד׃

רַשִׁ״י ואנחנו קמנו ונתעודד. נתגבר עליהם כמו (לקמן קמז) מעודד ענוים לשון עוז:
אִבְּן עֶזְרָא המה כרעו - כנגד אנשי הרכב. ונפלו - כנגד אנשי הסוסים, כמו ויפל רוכבו אחור. ואנחנו קמנו - מגזרת: וקם הבית. ונתעודד - ונתגאה ונתרומם כי מעודד הפך משפיל.
מְצוּדַת דָּוִד המה וגו׳‎. הבאים ברוב רכב וסוסים כורעים ונופלים לפנינו ואנחנו קמים ומתרוממים ומתחזקים ומזה נדע שגם עד הנה הושיע ה׳‎ למשיחו מה שנמלט מיד שאול:
מְצוּדַת צִיּוֹן ונתעודד. ענין רוממות וחזוק כמו מעודד ענוים ה׳ (לקמן קמ״ז):

י יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם־קָרְאֵנוּ׃

אִבְּן עֶזְרָא ה' - יש אומרים: כי המלך דבק עם הושיעה וזה איננו נכון בעבור האתנח. ואחרים אמרו: שהוא הפוך ביום קראינו ה' הושיעה, כמנהג תופשי המלחמה בבואם. יעננו - המלך שהוא דוד אמן כן יהיה וזה על דרך ברוך הבא כאשר אפרש. והנכון שהוא הושיעה אותנו כי השם יודע מחשבתו וככה אנא ה' הושיעה נא והפעול איננו כתוב והמלך הוא השם שהוא המלך באמת, כי דוד משיחו הוא.
מְצוּדַת דָּוִד ה׳‎ הושיעה. כן הושיעה בכל עת: ביום קראנו. בו ביום שנקרא אליך:

Hebrew text: Tanach with Nikud, Public Domain.