Bava Metzia 95a — בבא מציעא צה.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot Rishonim רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

א עד שיפרוט לך הכתוב יחדו

רַשִׁ״י עד שיפרוט לך הכתוב יחדו כמו שפרט לך הכתוב (דברים כב) בחורש שור וחמור דמדאיצטריך למיכתב יחדיו שמעינן דאי לא כתביה הוה משמע שלא יחרוש לא בשור ולא בחמור ואביו ואמו קלל דריש לה בסנהדרין (דף פה: ) להביא את המקלל לאחר מיתה

ב אפילו תימא ר' יאשיה לחלק הכא לא צריך מ"ט סברא הוא מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא

רַשִׁ״י סברא הוא דנשבר בלא מת נמי מחייב דהוה ליה קטלה פלגא

ג גניבה ואבידה בשואל מנא לן

ד וכ"ת נילף משבורה ומתה מה לשבורה ומתה דלא אפשר למיטרח ואתויי תאמר בגניבה ואבידה דאפשר למיטרח ואתויי

רַשִׁ״י תאמר בגניבה ואבידה דאפשר למיטרח ואתויי ואיכא למימר יחזור בעליה אחריה אולי תמצא

ה אלא כי הא דתניא (שמות כב, יג) ונשבר או מת אין לי אלא שבורה ומתה גניבה ואבידה מנין אמרת קל וחומר ומה שומר שכר שפטור משבורה ומתה חייב בגניבה ואבידה שואל שחייב בשבורה ומתה אינו דין שחייב בגניבה ואבידה וזה הוא קל וחומר שאין עליו תשובה

רַשִׁ״י תשובה פירכא מאי אין לו עליו תשובה מאי יש לו לתנא להשיב דאיצטריך לתנא לאשמועינן דאינה תשובה בטוען טענת לסטין מזויין דלענין מיפטר בתשלומין הוי אונס וטוען טענת גנב הוי לענין כפל אם נשבע ובאו עדים שהיא אצלו תאמר בשואל שאינו בא לידי כפל דכי טעין ואמר לסטים מזויין בא עלי ונטל מחייב את עצמו בקרן

ו מאי אין עליו תשובה וכ"ת איכא למיפרך מה לשומר שכר שכן משלם תשלומי כפל בטוען טענת לסטים מזויין

רַשִׁ״י מה לשומר שכר דין הוא שיהא בבעלים פטור אף על הגניבה ואבידה אע"פ שאינו אונס שכן היקל בו הכתוב לפוטרו משבורה ומתה שלא בבעלים

ז אפ"ה קרנא דשואל עדיפא

רַשִׁ״י אפ"ה אין זו תשובה דקרנא דמחייבת ליה לשואל מכי טעין לסטים מזויין נטלה ואפילו לא נשבע לשקר עדיפא להיות חמורה מש"ש הבא לידי כפל אם כפר ונשבע על כך לשקר ואם אמת אמר פטור מן הקרן

ח איבעית אימא קסבר לסטים מזויין גזלן הוא

רַשִׁ״י גזלן הוא ואפילו נשבע ש"ש על כך לשקר ונמצא שהיה אצלו לא מחייב כפל שאין כפל אלא בגונב או בפוטר עצמו בטענת גנב שאומר נגנבה ממני ונשבע ובאו עדים ואין זאת אלא בשומר חנם שפטור בגניבה

ט אשכחן לחיוב לפטור מנא לן

רַשִׁ״י אשכחן לחיוב גניבה ואבידה בשואל לחייב בשאין בעליו עמו לפטור מנלן שאם בעליו עמו פטור גמר מש"ש מה שומר שכר בבעלים פטור בגניבה ואבידה אף שואל בבעלים פטור גמרי חיובא דש"ש דהיינו גניבה ואבידה

י וכי תימא נילף משבורה ומתה מה לשבורה ומתה שכן אונס

יא אלא גמר משומר שכר ושומר שכר גופיה מנלן גמרי חיובא דשומר שכר מחיובא דשואל מה להלן בבעלים פטור אף כאן בבעלים פטור

רַשִׁ״י מחיובא דשואל משבורה ומתה דשואל

יב במאי גמר אי במה מצינו איכא למיפרך כדפרכינן שכן אונס

יג אלא אמר קרא (שמות כב, יג) וכי ישאל וי"ו מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון

יד ואכתי שואל משומר שכר לא גמר דאיכא למיפרך מה לשומר שכר שכן פטור בשבורה ומתה תאמר בשואל שחייב בשבורה ומתה

רַשִׁ״י תאמר בשואל שיפטר בבעלים על גניבה ואבידה שהרי החמיר בו לחייבו על שבורה ומתה שלא בבעלים

טו אלא גניבה ואבידה בשואל לחיובא מנלן דגמר משומר שכר דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה גניבה ואבידה דשומר שכר בבעלים פטור אף גניבה ואבידה דשואל נמי בבעלים פטור

רַשִׁ״י אלא גניבה ואבידה בשואל מנלן כלומר אלא היכי ילפינן לה בבעלים לפטור גניבה ואבידה בשואל לחיובא שלא בבעלים מנלן דילפינן משומר שכר וכיון דמהתם ילפינן דיו לבא מן הדין להיות כנדון דהיינו שואל דילפינן בחיובא מקל וחומר משומר שכר להיות כעין שומר שכר מה להלן בבעלים פטור דהא ילפת ליה בהיקשא דילמד עליון מתחתון אף כאן בבעלים פטור לחיובא לחייבו שלא בבעלים בפשיעה אבל לפוטרו לא כלומר אפילו בש"ש ושואל לא הוי פטור דכי גמרינן פשיעה בבעלים בש"ש ובשואל בק"ו משומר חנם דחייב לגמרי הוא בין בבעלים בין שלא בבעלים דכי כתיב אם בעליו עמו אהנך חיובי דכתיב בש"ש ובשואל הוא דכתיב אבל אפשיעה דלא כתיבא בהו בהדיא ל"ש בבעלים לא שנא לא בבעלים

טז הניחא למאן דאית ליה דיו אלא למאן דלית ליה דיו מאי איכא למימר

רַשִׁ״י למאן דלית ליה דיו ר' טרפון בפרק כיצד בב"ק (דף כה.)

יז אלא אמר קרא וכי ישאל וי"ו מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון ותחתון מעליון

רַשִׁ״י וילמד עליון מתחתון ותחתון מעליון גניבה ואבידה דשומר שכר מחיובא דשואל מה שבורה ומתה דשואל בבעלים פטור אף חיובא דשומר שכר בבעלים פטור ותחתון מעליון מה שומר שכר חייב בגניבה ואבידה שלא בבעלים אף שואל כן ומה ש"ש בבעלים פטור אף שואל כן ואין משיבין על ההיקש

יח איתמר פשיעה בבעלים פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר חייב וחד אמר פטור

רַשִׁ״י פשיעה בבעלים אחד מן השומרים שפשע כשהיו בעלים במלאכתו

יט מ"ד חייב קסבר מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו

רַשִׁ״י מקרא אם בעליו עמו (שמות כ״ב: י״ד) נדרש לפניו אשומר שכר בהיקשא ולא לפני פניו אש"ח דפרשיות של ש"ח ושל ש"ש לא איתקש בוי"ו יתירה דלא כתיב וכי יתן בש"ש אש"ח דכתיב ביה פשיעה על כל דבר פשע מקרא נדרש בסמיכות הפרשיות ואע"פ שאין היקש מפורש בהן השואל את הפרה גרסינן בתרוייהו ולא גר' השוכר גבי פרה אלא גבי בעלים ואילו שומר חנם דפרה לא קתני בבעלים פטור משום דחיוביה ליתיה אלא בפשיעה ופשיעה לא פטר בה בבעלים

כ הלכך אם בעליו עמו אשומר חנם לא כתיב ופשיעה נמי בשומר שכר ובשואל לא כתיב הלכך בשומר שכר ובשואל לחיוב אתיא בקל וחומר משומר חנם

כא אבל בבעלים לפטור אף בשומר שכר ובשואל לא מ"ט כי כתיב אם בעליו עמו לא ישלם אשואל ואשומר שכר אהנך חיובי דכתיב בהו בהדיא הוא דמיכתב

כב מ"ד פטור קסבר מקרא נדרש לפניו ולפני פניו וכי כתיב אם בעליו עמו אשומר חנם נמי כתיב

כג תנן השואל הפרה ושאל בעליה עמה השואל הפרה ושכר בעליה עמה שאל בעליה או שכרן ואחר כך שאל הפרה ומתה פטור ואילו ש"ח לא קתני

כד ולטעמיך ש"ש מי קתני

כה אלא תנא מילתא

מְפָרְשִׁים Commentaries

תּוֹסָפוֹת Tosafot

א דאפשר למיטרח ואתויי וא"ת ונילף משבויה וי"ל דשבויה לא אפשר כולי האי למיטרח ואתויי

ב שואל שחייב בשבורה ומתה פיר' בהכונס (ב"ק דף נז: ד"ה לא) ובהמפקיד (לעיל בבא מציעא דף מא: ד"ה קרנא)

ג הניחא למאן דאית ליה דיו תימה דבפרק כיצד הרגל (ב"ק דף כה.) מוכח דהיכא דלא מיפרך ק"ו דלכ"ע אמרינן דיו והכא לא מיפרך וי"ל משום דהתם ס"ד מעיקרא דפליגי אפי' היכא דלא מיפרך קאמר הניחא כו' וה"נ אשכחן לעיל בפ"ק (דף טו: ) ובהמקבל (לקמן בבא מציעא דף קי: ) דקאמר הניחא למ"ד דמצי לוקח מסלק ליה לבע"ח אלא למ"ד דלא מצי מסלק לי' מאי איכא למימר והיינו רמי בר חמא דסבר מעיקרא בריש מי שהיה נשוי (כתובות דף צא: ) למימר דלא מצי מסלק ליה ולא קאי הכי ואפילו הכי קאמר אלא למ"ד כו'

ד וי"ו מוסיף על ענין ראשון והשתא לא צריך תו ק"ו לחייב שואל בגניבה ואבידה משומר שכר

ה איתמר פשיעה בבעלים פסק ר"ח דפטור מטעם דכל היכא דפליגי רב אחא ורבינא הלכה כדברי המיקל אף על גב דהוי חומרא לגבי מפקיד מכל מקום חשיב קולא לפטור המוחזק כדאמרי' ספק ממונא לקולא ויש להביא ראי' לדבריו דבפ' העור והרוטב (חולין דף קיח: ) פליגי רב ורבי יוחנן וסבר רבי יוחנן דמקרא נדרש לפניו ולפני פניו וקיימא לן כר' יוחנן ומיהו למאי דמוקי התם דפליגי בסברא אין ראיה ועוד דאפשר למ"ד מקרא נדרש לפניו או אין נדרש לא אמרינן כן בכל מקום ומה שהקשה בהאומנין (לעיל בבא מציעא דף פא: ) וכן לקמן בפירקין (בבא מציעא דף צז.) אלא למ"ד פשיעה בבעלים חייב אמאי איכסיף לא משום שכן הלכה אלא שלא יקשה לדידיה מאמוראים ראשונים

Rishonim on this masechta: רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top