Chullin 124a — חולין קכד.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot Rishonim רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

א עד שיהא בארץ רבי מאיר אומר אינו צריך לא לגרור את הטפילה ולא עד שיהא בארץ אלא ממעטו מבפנים מארבע טפחים

רַשִׁ״י עד שיהא בארץ כלומר עד הקרקע מפילה ר"מ אומר בהא שעדיין לא ירד טומאה אינו צריך לגרור כו'

ב כי ממעט לה מד' מיהא טהור אמאי לימא הא חלים וקאי

רַשִׁ״י הא חלים וקאי שהטפילה מעמידו יפה

ג אמר ליה רבא ואימא מדרבנן גורר את הטפילה עד שיהא בארץ

רַשִׁ״י ואימא מדרבנן אדמותבת ליה מדר"מ סייעיה מדרבנן

ד אלא אמר רבא הכי קאמר תנור שנטמא כיצד מטהרין אותו דברי הכל חולקו לשלשה וגורר את הטפילה עד שיהא בארץ

רַשִׁ״י אלא אמר רבא בשנטמא כ"ע לא פליגי דכל כמה דחלים לא טהר והכא הכי קאמר טמא דשערה הוי שומר כדאמרינן (לעיל חולין דף קיט: ) חלחולי מחלחל

ה והרוצה שלא יבא תנורו לידי טומאה כיצד הוא עושה חולקו לשלשה וגורר את הטפילה עד שיהא בארץ רבי מאיר אומר אינו צריך לא לגרור את הטפילה ולא עד שיהא בארץ אלא ממעטו מבפנים מארבע טפחים

רַשִׁ״י כיצד הוא עושה מתחלתו שלא יהא שם תנור עליו

ו אמר מר חולקו לשלשה

ז ורמינהו תנור תחלתו ארבעה ושיריו ארבעה דברי רבי מאיר

רַשִׁ״י תנור תחלתו ד' אין תנור פחות מארבעה ואפילו נגמרה מלאכתו ושיריו אם היה גדול ונטמא ושברו צריך שלא יהא בו שבר של ד' בד"א דתחלתו ארבעה ושיריו ד'

ח וחכמים אומרים במה דברים אמורים בגדול אבל בקטן תחלתו כל שהוא משתגמר מלאכתו שיריו ברובו

רַשִׁ״י בגדול התנורים העשויים לאפות ולצלות כדרכן. אבל קטן שעושין לתינוקות תחלתו כל שהוא שתגמר מלאכתו לאחר שנגמר והסיקו אפילו הוא טפח מקבל טומאה: קתני מיהא בד"א בגדול דשיריו ד' אבל בציר מארבעה לא טמא הוא והתם קתני חלקו לשלשה אבל לשתים לא סגי ואע"ג דליכא בחציו ד' דמדקא מיקל ר"מ ואומר אינו צריך אלא ממעטו מבפנים מד' מכלל דרבנן נמי בהא פליגי דאע"ג דלא הוי השבר ד' אפ"ה בעינן דלא ליהוי רובא

ט וכמה כל שהוא אמרי דבי רבי ינאי טפח שכן עושים תנורים בנות טפח

י טעמא דאיכא שיריו ד' הא ליכא שיריו ד' טהור

יא אמרי התם דצלקיה מצלק הכא דעבדיה גיסטרא

רַשִׁ״י התם דקתני דבעינן ד' ואי לא לא הוי טמא דצלקיה מצלק לרחבו דשוב אינו עומד יפה הכא דקתני ברובא טמא ואע"ג דלא הוי ד' דעבדיה גיסטרא שחלקו לארכו בגובהו כזה ה"ג אמר מר שיריו ברובו הא אמרי רבנן ד' דקתני בד"א בגדול אלמא בין אתחלתו בין אשיריו מודו ליה לר"מ בגדול

יב אמר מר שיריו ברובו רובו דטפח למאי הוי

יג אמר אביי שירי גדול ברובו והאמרי רבנן ארבעה לא קשיא הא בתנורא בר תשעה הא בתנורא בר שבעה

רַשִׁ״י בתנורא בר שבעה קאמרי ד' הואיל ורובו בציר מד' הוא לא מטמינן ליה ברובו דלא חמירי שיריו מתחלתו דהא תחלתו כשהוא שלם לא הוי תנור בציר מארבעה והאי דקתני רובו בתנור בר תשעה דאע"ג דבחציו איכא ארבעה לא מטמא עד דהוי רובא ובהא רבנן לקולא

יד ל"א אמרי לה אמר רב הונא משום רבי ישמעאל ברבי יוסי ואפילו שייר בה כדי מעפורת

טו אמר ריש לקיש לא שנו אלא טלית אבל עור חשיב ורבי יוחנן אמר אפילו עור נמי לא חשיב

רַשִׁ״י לא שנו דאע"ג דשייר בה כדי מעפורת בטלה אלא טלית אבל עור כי האי שיעורא חשיב ולא בטיל

טז איתיביה רבי יוחנן לריש לקיש עור טמא מדרס חישב עליו לרצועה וסנדלין כיון שנתן בו איזמל טהור דברי רבי יהודה וחכמים אומרים עד שימעיטנו מחמשה טפחים

יז כי ממעט מיהא טהור אמאי לימא חשיב הכא במאי עסקינן דקא בעי ליה למושב זב:

רַשִׁ״י למושב זב פלאדשטור"א ובבציר מהכי לא חזי למילתיה

יח מתני׳ עור שיש עליו כזית בשר הנוגע בציב היוצא ממנו ובשערה שכנגדו טמא

רַשִׁ״י מתני' עור שיש עליו כזית בשר במקום אחד הנוגע בציב היוצא ממנו היינו באותו בשר או בשערה שכנגד אותו בשר ציב רצועה ותלתל היוצא מאותו בשר ותלוי ודבוק במקצת ובאותו ציב ליכא כזית אבל מעורה הוא לכזית

יט היו עליו כשני חצאי זיתים מטמא במשא ולא במגע דברי רבי ישמעאל רבי עקיבא אומר לא במגע ולא במשא ומודה רבי עקיבא בשני חצאי זיתים שתחבן בקיסם והסיטן שהוא טמא ומפני מה רבי עקיבא מטהר בעור מפני שהעור מבטלן:

רַשִׁ״י מטמא במשא שהרי נשא כזית נבלה ולא במגע דאי אפשר ליגע ביחד ושתי נגיעות אין מצטרפות לא במגע ולא במשא כדמפרש שהעור מבטלו ומודה רבי עקיבא דאע"ג דלא הוי כזית מעורה במקום אחד דלאו עור חיבור שהמסיט שתי חצאי זיתים ביחד טמא

כ גמ׳ אמר עולא אמר רבי יוחנן לא שנו אלא פלטתו חיה אבל פלטתו סכין בטיל

רַשִׁ״י גמ' לא שנו דכזית שלם דברי הכל לא בטיל אלא פלטתו חיה

כא אמר ליה רב נחמן לעולא אמר רבי יוחנן אפילו כתרטא אמר ליה אין ואפילו כנפיא א"ל אין א"ל האלהים אם אמר לי רבי יוחנן מפומיה לא צייתנא ליה

רַשִׁ״י כתרטא רובע הקב לשון מורי. ל"א כף מאזנים זימנין פעם אחרת

כב כי סליק רב אושעיא אשכחיה ליה לרבי אמי אמרה לשמעתיה קמיה הכי אמר עולא והכי אהדר ליה רב נחמן א"ל ומשום דרב נחמן חתניה דבי נשיאה הוא מזלזל בשמעתיה דר' יוחנן

רַשִׁ״י אשכחיה רב אושעיא לר' אמי

כג זמנין אשכחיה דיתיב וקאמר לה אסיפא היו עליו שני חצאי זיתים מטמאים במשא ולא במגע דברי ר' ישמעאל ר"ע אומר לא במגע ולא במשא

רַשִׁ״י דיתיב וקאמר לא שנו דשתי חצאי זיתים לר' ישמעאל לא בטלי אלא פלטתו חיה

כד א"ר יוחנן לא שנו אלא פלטתו חיה אבל פלטתו סכין בטיל

כה א"ל מר אסיפא מתני לה א"ל אין ואלא עולא ארישא אמרה ניהליכו א"ל אין א"ל האלהים אי אמר לי יהושע בן נון משמיה לא צייתנא ליה

רַשִׁ״י מר אסיפא אשתי חצאי זיתים מתני לה לדר' יוחנן דפלטתו סכין בטל הכי מתוקמא שפיר אי הוו תני לה קמיה דרב נחמן הכי לא הוה מזלזל בה א"ל ר' אמי ואלא עולא ארישא דמיירי בכזית שלם מתני לה בתמיה

כו כי אתא רבין וכל נחותי אמרוה ארישא ואלא קשיא כדאמר רב פפא

רַשִׁ״י ואלא קשיא אי כזית שלם בטיל לעולם בטיל ואפילו כתרטא והא ליכא למימר דכולי האי מבטל איניש

מְפָרְשִׁים Commentaries

תּוֹסָפוֹת Tosafot

א כי ממעט ליה מד' מיהא הוי טהור ואמאי והא חלים וקאי ה"נ האי תנור דקאי ע"י טפילה לא חשיב והוי כעור שלא נתחבר

ב הכי גרסינן במשנת כלים (בפ"ק) וחכ"א בד"א בגדול אבל בקטן תחלתו כל שהוא שיריו ברובו משתגמור מלאכתו ולא קאי משתגמור מלאכתו אשיריו ברובו אלא אשני תנורים גדול וקטן השנויים בה קאי דאין טמא עד שתגמור מלאכתו ובתר הכי מפרשה איזהו גמר מלאכתו

ג הא בתנורא בר תשעה והא בתנורא בר שבעה כמו שפירש בקונטרס לקולא כן נראה דאין לפרש לחומרא דבר תשעה בארבעה ובר שבעה ברובו דלא עדיף שיריו מתחלתו דהוי בארבעה והכא לא בעי לשנויי הא דצלקיה מצלק בארבעה הא דעבדיה גיסטרא ברובו דכיון דמשנה אחת היא מסתבר בענין אחד מיירי או תרוייהו דצלקיה מצלק או תרוייהו דעבדיה גיסטרא הילכך הוצרך לתרץ בב' תנורים ובענין אחד ריב"א

ד אבל פלטתו סכין בטל וא"ת למאן דמשני לה ארישא דאפי' כזית פלטתו סכין בטליה היכי מוקי מילתיה דר' יהודה דאמר האלל המכונס כו' אי כשכנסו וכי עדיף כנסו מפלטתו יחד כזית וי"ל דאין ה"נ אי נמי לדידיה ר' יהודה פליג אר' ישמעאל ור' עקיבא וס"ל בכזית אפילו פלטתו סכין לא בטל ות"ק דר' יהודה כר' ישמעאל ור"ע דאפי' בכזית בפלטתו סכין בטל ולמאן דתני לה אסיפא א"ש דהא דקאמר הכא בטל היינו בלא כנסו אבל אם כנסו לא בטיל

Rishonim on this masechta: רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top