Chullin 135a — חולין קלה.

גודל הטקסט

מְפָרְשִׁים תּוֹסָפוֹת Tosafot Rishonim רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

א מתני׳ ראשית הגז נוהג בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית בחולין אבל לא במוקדשים

רַשִׁ״י מתני' ראשית הגז כל הגוזז צאנו בין טלאים ובין זקנים ואפילו גוזזן מאה פעמים נותן ממנה מתנה לכהן ושיעורא מפרש לקמן מחמש גיזות שיש בכל אחד מנה ופרס היה נותן משקל חמש סלעים

ב חומר בזרוע ולחיים ובקבה מראשית הגז שהזרוע והלחיים והקבה נוהגין בבקר ובצאן במרובה ובמועט וראשית הגז אינו נוהג אלא ברחלות ואינו נוהג אלא במרובה

רַשִׁ״י נוהגין בבקר ובצאן דכתיב (דברים יח) אם שור אם שה ובמועט אפילו לא שחט אלא אחת אלא ברחלים דגז צאנך כתיב ועזים לאו גז איקרו כדמפרש בגמרא

ג וכמה הוא מרובה ב"ש אומרים שתי רחלות שנאמר (ישעיהו ז, כא) יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן וב"ה אומרים [חמש שנאמר (שמואל א כה, יח) חמש צאן עשויות

ד רבי דוסא בן הרכינס אומר חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס חייבות בראשית הגז וחכ"א חמש רחלות גוזזות כל שהן

רַשִׁ״י מנה מנה ופרס כל אחת מנה וחצי ובציר מהכי לא חשיב גז שזו פחותה שבגיזות כל שהן בגמרא מפרש מאי היא וכמה נותן לו בגמרא מפרש אהיכא קאי

ה וכמה נותנין לו משקל חמש סלעים ביהודה שהן עשר סלעים בגליל מלובן ולא צואי כדי לעשות ממנו בגד קטן שנאמר (דברים יח, ד) תתן לו שיהא בו כדי מתנה

רַשִׁ״י צואי שלא נתלבן עדיין כולו

ו לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו פטור לבנו ולא צבעו חייב

רַשִׁ״י שצבעו ישראל זה פטור דקנייה בשינוי דהוה ליה כמזיק מתנות כהונה או שאכלן לבנו ולא צבעו אין זה שינוי ואכתי בעיניה הוא פטור דגז צאנך כתיב והאי צאן לאו דידיה הוא ואצאן דידיה קפיד קרא ולאו אגיזין דידיה

ז הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים פטור מראשית הגז הלוקח גז צאנו של חבירו אם שייר המוכר חייב לא שייר הלוקח חייב היו לו שני מינים שחופות ולבנות מכר לו שחופות אבל לא לבנות זכרים אבל לא נקבות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו:

רַשִׁ״י הלוקח גז צאנו של עובד כוכבים במחובר שחופות לא שחור ולא לבן זה נותן לעצמו בגמרא מפרש טעמא גמ' בקדשי בדק הבית דמותרין בגיזה אתא קרא למעוטינהו מחיובא דראשית הגז

ח גמ׳ במוקדשין מאי טעמא לא אמר קרא (דברים יח, ד) צאנך ולא צאן הקדש

ט טעמא דכתב רחמנא צאנך הא לאו הכי הוה אמינא קדשים חייבים בראשית הגז הא לאו בני גיזה נינהו דכתיב (דברים טו, יט) ולא תגוז בכור צאנך

י אי בקדשי מזבח הכי נמי הכא במאי עסקינן בקדשי בדק הבית

רַשִׁ״י קדשי בדק הבית לא היו בכלל כו' איצטריך האי קרא דלא נימא ניפרוק וניתיב ליה הכי גרסינן סלקא דעתך אמינא ליגזוז וליתיב ליה כלומר יגזוז לכתחלה וליתיב ליה דהא גז לא הקדיש

יא והאמר ר"א קדשי בדק הבית אסורים בגיזה ועבודה מדרבנן סלקא דעתך אמינא הואיל ומדאורייתא בני גיזה נינהו היכא דגזז ליה ליתיב ליה

רַשִׁ״י מדרבנן תירוצא הוא היכא דעבר אדרבנן וגזז אמינא ליחייב להכי אתא קרא והא קדשה לה והיכי תיסק אדעתין דניחייב למיתב ליה מידי דהקדש ולמה לי למעוטינהו. כל הקדוש בבעלי חיים טעון העמדה והערכה היכא דאקדיש בהמה גופה והיכי משכחת לה דניחייב דאיצטריך קרא למעוטי והא אחר שגזז אינו יכול להעמיד הגיזה סלקא דעתך אמינא ליפרוק וליתיב קא משמע לן דאמר קרא גז תתן מי שאינו מחוסר אלא גיזה ונתינה והכא משום העמדה והערכה ליכא דכי כתיבא העמדה במקדיש בהמה עצמה כתיבא: השתא דאתית להכי לא גרסינן

יב והא קדיש לה סד"א לפרוק וליתיב ליה

יג והא בעי העמדה והערכה הניחא למאן דאמר קדשי בדק הבית לא היו בכלל העמדה והערכה אלא למ"ד היו מאי איכא למימר

רַשִׁ״י הניחא למ"ד בתמורה (דף לב: )

יד אמר ר' מני בר פטיש משום ר' ינאי הכא במקדיש בהמתו לבדק הבית חוץ מגיזותיה סד"א ליגזוז וליתיב ליה אמר קרא צאנך ולא צאן של הקדש

טו אי הכי קדשי מזבח נמי כחשי

רַשִׁ״י אי הכי דבחוץ מגיזתה אוקימתה חוץ מגיזתה שהוא מותר לגוזזה שהגיזה שלו מאי דוחקך לאוקומה בקדשי בדק הבית אפילו קדשי מזבח נמי ובדעבר וגזז ומשני מכחש הגיזה הניטלת מכחשת הבשר ואסור לגוזזה אפילו הכי דאמר חוץ מגיזתה קדשה נמי גיזתה דאיידי דקדושת הגוף חמורה פשטה בכל המחובר בה אבל קדושת דמים כגון קדשי בדק הבית מאי דלא אקדיש לא אקדיש והלא במוקדשים כלומר בתחלת הקדש האומר רגלה של זו עולה כולה עולה אף בתמורה כשיאמר רגלה של זו תמורה תהא כולה תמורה ופליג אדרבי מאיר דאמר אין ממירין באברין ולא אברין בשלמין ובפרק בהמה המקשה היא מפורשת ואפילו לר"מ דאמר אין כולה עולה בפרק בהמה המקשה מייתי לה בגמרא אבל במקדיש דבר שהנשמה תלויה בו מוקמינן בתמורה דמודי ר"מ דקדשה כולה

טז קדשי בדק הבית נמי כחשי דאמר חוץ מגיזה וכחישה

יז קדשי מזבח נמי דאמר חוץ מגיזה וכחישה אפ"ה פשטה קדושה בכולה

יח ומנא תימרא דאמר ר' יוסי והלא במוקדשין האומר רגלה של זו עולה כולה עולה ואפי' לר"מ דאמר אין כולה עולה הני מילי דאקדיש דבר שאין הנשמה תלויה בו אבל הקדיש דבר שהנשמה תלויה בו קדשה

יט רבא אמר במקדיש גיזה עצמה סד"א ליגזוז וליפרוק וליתיב ליה

רַשִׁ״י רבא אמר לא תטרח לאוקומי מתניתין במקדיש חוץ מגיזה וכחישתה אלא במקדיש גיזה לבדה וטעמא דמתניתין לאו מגז צאנך יליף דהכא צאנך הוא אלא מדסמך נתינה לגיזה

כ אמר קרא (דברים יח, ד) גז צאנך תתן לו מי שאין מחוסר אלא גזיזה ונתינה יצא זה שמחוסר גזיזה פדייה ונתינה

כא אלא צאנך למאי אתא לכדתניא בהמת השותפים חייב בראשית הגז ור' אלעאי פוטר מ"ט דר' אלעאי אמר קרא צאנך ולא של שותפות

רַשִׁ״י אלא צאנך דמשמע מיעוטא למאי אתא למעוטי שותפות עובד כוכבים לרבנן או שותפות ישראל לרבי אלעאי ולא של שותפות דרוש הכי צאנך המיוחד לך למעוטי שותפות דעובד כוכבים אבל דישראל מיוחד לך קרינא ביה הואיל ושניהם בני חיוב וכל ישראל קרוים בלשון יחיד

כב ורבנן למעוטי שותפות עובד כוכבים ור' אלעאי שותפות עובד כוכבים מנא ליה

כג נפקא ליה מרישא דקרא (דברים יח, ד) ראשית דגנך ולא שותפות עובד כוכבים

כד ורבנן ראשית (הגז) הפסיק הענין

רַשִׁ״י ראשית הפסיק הענין מדלא כתבינהו בחד ראשית ש"מ לא איתקוש הילכך איצטריך לפרושי בה מיעוטא לשותפות עובד כוכבים

כה ור' אלעאי וי"ו הדר ערביה

מְפָרְשִׁים Commentaries

תּוֹסָפוֹת Tosafot

א מתני' ראשית הגז

ב ליפרוק וליתיב ליה תימה אמאן קאי אי אמאן דעבר וגזז אטו קנסא הוא דקניס ליה משום דעבר וגזז לפדותו ובעלים שהקדישו נמי אמאי מיחייבי ואי אכהן לא הול"ל לפרוק וליתיב ונהי דהאי לא תקשי מה מרויח שפודה דמרויח שפודה בשוה פרוטה אפילו שוה מנה דמחולל

ג והא בעי העמדה והערכה וא"ת מה שייך העמדה והערכה בגיזה דהויא כמקדיש עצים ואבנים וי"ל כיון שהיה מתחלה מחובר בבהמה שהיא בת העמדה והערכה צריך העמדה והערכה וא"ת ולימא כשהעמיד והעריך ואחר כך עבר וגזז ופדה ויש לומר דבשעת פדייה בעינן העמדה והערכה

ד במקדיש גיזה עצמה ורבי מני בר פטיש דלעיל אית ליה שפיר הך דרשא אבל רבא לית ליה דרשה דרבי מני בר פטיש דפטר מקדיש בהמה חוץ מגיזתה וכחישתה מדבעי בסמוך ואלא צאנך למאי אתא

Rishonim on this masechta: רִי״ף וְהָר״ן Rif & Ran רֹא״שׁ Rosh

Hebrew text: Wikisource Talmud Bavli, CC-BY-SA 3.0.

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top