Emor 1 — מדרש תנחומא א

א אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת וְגוֹ' (תהלים יב, ז). עַל כָּל מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל, בִּשְׁבִיל קְדֻשָּׁתָן וְטָהֳרָתָן. הֱוֵי, אִמְרוֹת ה' אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת. דָּבָר אַחֵר, אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם, הֲרֵי אֲמִירָה שְׁנֵי פְּעָמִים. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְטַבָּח שֶׁהָיָה נִכְנָס וְיוֹצֵא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. אָמַר הַמֶּלֶךְ, גּוֹזֵר אֲנִי עָלֶיךָ שֶׁלֹּא תִּרְאֶה אֶת הַמֵּת כָּל יָמֶיךָ, מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה נִכְנָס וְיוֹצֵא וְרוֹאֶה פָּנַי, שֶׁלֹּא תְּטַמֵּא אֶת פַּלְטְרִין שֶׁלִּי. כָּךְ גָּזַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַכֹּהֲנִים הַנִּכְנָסִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁלֹּא יִטַּמְּאוּ לַמֵּת. לְפִיכָךְ הוּא אוֹמֵר, לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו.