אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה, נ"ל בס"ד דידוע דאנחנו מברכים בהמ"ז לתועלת המלכות העליונה להמשיך לה אורות מוחין ,וידוע כי המלכות נקראת באר ,ותרגום ענו לה שבחו לה ,וז"ש עלי באר המלכות לקבל שפע אורות מלמעלה ,לכן אתם התחתונים ענו ר"ל שבחו להשי"ת בבהמ"ז לה לצורכה ולתועלתה ולא להנאתכם.
א מפורש בדברי רבינו הארי ז"ל בשער טעמי המצות דף ס"א וז"ל גם צריך שתדע דאע"פ שנתבאר לעיל שבתוך הסעודה אם הוא בחול יתעצב אלל לבו ,ובפרט אם הוא ביחיד על החרבן כנז' בשם הזוהר ,אמנם בבהמ"ז אדרבא צריך להראות שמחה יתירה בלבו, והטעם כי ענין האכילה הוא במלכות העליונה הנהנית משפע התפארת ,ועל ידי מה שאנחנו מכוונים באכילתנו אנחנו ממשיכים לה השפע ומזון ,וממה שאנחנו ממשיכים לה היא מחלקת ונותנת מזון אלינו ,ולכך צריך לברך בהמ"ז בעין טובה ולא כצרי עין וכו' עכ"ל יע"ש ,על כן כל אדם יזהר לברך בהמ"ז בשמחה ובטוב לב ובכונה גדולה ,ואם אין לו כוס בידו יהיו ידיו אסורות זעג"ז על החזה ,ועוצם עיניו ומברך בכונה וכמו שכתב רבינו ז"ל.
ב כתב רבינו הרש"ש ז"ל בסידור שלו וז"ל קודם בהמ"ז יכוין להכין עצמו לקיים מצות עשה לברך בהמ"ז ביראה ובאהבה ובכונה עצומה ובשמחה רבה ובטוב לבב להמשיך שפע וברכה רבה ומוחין וחיות ומזון למלכותא קדישא דאצילות ,וממנה לנו ולכל העולמות הקדושים ,ויעצום עיניו ויאסור ידיו זעג"ז ימנית על השמאלית כיושב לפני המלך מלכו של עולם מלכותא קדישא דאצילות עוד כתוב שם יכוין שהוא מוכן לקיים מצות עשה דאורייתא לברך אחר המזון שנאמר ואכלת ושבעת וברכת וכו' ,וע"י כונת הכנה זו אז יהיה כח בכונתו בברכה להעלות מיין ולהמשיך ארבע מוחין לבחי' י"ה וכו' וע"ש. ובסה"ק מקבציאל כתבתי נוסח לומר קודם בהמ"ז ליקבה"ו וכו' הרי אנחנו באים לקיים מצות עשה דאורייתא לברך ברכת המזון ככתוב בתורה ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן לך לתקן שורש מצוה זו במקום עליון ,ויהר"מ ה' או"א שתהא חשובה ומקבולת ורצוייה לפניך ברכה ראשונה וברכה שנייה וברכה שלישית אשר נברך עתה על המזון ,ותתן לנו כח ויכולת ועזר וסיוע להעלות מיין-נוקבין ולהמשיך ארבעה מוחין לישראל ורחל ,וגם תהיה חשובה ומקובלת ורצוייה לפניך ברכה רביעית אשר נברך עתה ותתן לנו כח ויכולת ועזר וסיוע להעלות מיין-נוקבין ולהמשיך ארבעה אורות מוחין ליעקב ורחל ,ויעלה לפניך כאלו כיווננו בכל הכונות הראויות לכוין בארבע ברכות אלו של המזון ויהי נועם וכו'.
ג ארבע ברכות של בהמ"ז דינם כתפילת י"ח ,ואין לענות בהם אפילו קדיש וקדושה וברכו וכן לשאול בבהמ"ז מפני היראה ומפני הכבוד דינו כתפלת י"ח ,ואם ביתו סמוך לבית הכנסת או היו מתפללים מנין בתוך ביתו ושמע מודים ירכין ראשו לצד שהקהל משתחוים, ובשמעו קדיש וקדושה ישתוק וישמע כדין תפלת י"ח.
ד צריך לישב בשעת בהמ"ז ,ולא יברך עומד או מהלך אם אינו בדרך ,וגם לא יהא מסב שהוא דרך גאוה אלא ישב באימה ,וי"א דגם ברכה מעין שלש צריך לאומרה מיושב ,וטוב יזהר בכל הברכות.
ה אסור לברך והוא עוסק במלאכתו ,אפילו תשמיש קל כגון מנגב ידיו או לבוש מלבושו וכיוצא ,ופה עירנו שיש חום הרבה בימות הקיץ ודרך העולם להניף בכלי שקורין מרווחה על הפנים ועל הגוף ,צריכין להזהר שלא יניפו בידם בבהמ"ז בכלי זה דזה חשיב עסק ,כי בהמ"ז ותפלת העמידה דינם שוה בעניינים אלה ואין הפרש ביניהם כי אם בדבר זה שהתפלה מעומד ובהמ"ז מיושב ,והן בעוה"ר רבים מעמי הארץ מזלזלים בבהמ"ז לברך אותה במהירות מאד ,ויש עוסק באיזה עסק בעת ההברכה גם רומז בעיניו קורץ בשפתיו מולל באצבעותיו וכיוצא בזה ,וצריך להוכיחם על זאת במוסר השכל ולשומעים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב.
ו נוהגים להסיר הסכין מן השלחן בשעת בהמ"ז ,והמדקדקים מסירים כל כלי ברזל כגון המזלג והמספריים של נירות ,וכתבו אחרונים ז"ל דאין להקפיד על כל הנז"ל בשבת ויו"ט ובשער רוה"ק דף י"ב איתא בשם רבינו האר"י ז"ל מי שהוא משורש קין צריך להזהר להסיר הסכין לגמרי בעת בהמ"ז ולא יספיק לכסותו בלבד וע"ש ,ולכך כל אדם צרי להזהר בה דאין אתנו יודע השרשים ,וכן אנחנו נוהגים להסירו גם בשבת ויו"ט.
ז בבהמ"ז ישמיע לאזניו מה שמוציא בשפתיו ,ואף על פי דמר"ן ז"ל ס"ל אם לא השמיע לאזניו יצא בדיעבד ,צריך להחמיר דאם יש לו עוד פת יחור ויאכל ויברך כראוי כדי שלא יכנס בספק ביטול מצות עשה מן התורה ,משום די"א אם לא השמיע לאזניו לא יצא ועיין חס"ל סי' קפ"ה אות אלף.
ח י"א אם אכל ולא שתה מים אם הוא תאב לשתות אינו חייב לברך בהמ"ז מן התורה אלא רק מדרבנן ,לפיכך אם אכל ולא שתה מים והוא תאב לשתות ישתדל בכל כוחו להמציא מים ולהמתין עד שיביאו לו מים וישתה כדי שיברך בהמ"ז מן התורה ואם לא נמצא לו מים לשתות חייב בבהמ"ז מדרבנן.
ט אם אכל פת ולא שתה מים משום דאינו תאב לשתות ,או ששתה מים דבכל זהה הוא חייב בבהמ"ז מן התורה ,ונסתפק אח"כ אם בירך בהמ"ז או לאו ,צריך לברך שלשה ברכות מפני שהם מן התורה וספיקא לחומרא ,אבל הטוב והמטיב שהיא מדרבנן לא מברך מספק ואף על פי דאיכא דס"ל שיברך גם והא קי"ל סב"ל ,והוא הדין אם טעה באמצע בהמ"ז ואינו יודע היכן טעה או שנתנמנם ואינו יודע באיזו ברכה עומד דחוזר לראש משום ספק תורה ,ורק בברכה רביעית אם הוא מסתפק בה לא יברך ,מיהו אם לא אכל די שביעה דאינו חייב מן התורה בבהמ"ז ,או אכל כדי שביעה אך היה צמא ולא שתה דג"כ אינו חייב בבהמ"ז מן התורה ,הרי זה לא יחזור לברך מן הספק אפילו שלשה ברכות כיון דאינו חייב לברך אלא מדרבנן ,ואם אפשר לו לאכול מחדש ולברך שפיר דמיף וכן האוכל פת הבאה בכיסנין ונסתפק אם בירך מעין שלש או לאו ,וכן אם ספק לו אם אכל כזית פת או פחות וכן אשה שאכלה פת ושבעה ונסתפקה אם ברכה בהמ"ז או לאו ,אם אפשר לאכול מחדש ולברך או לצאת בברכה של אחרים מה טוב ,ואם לאו לא יברכו מספק.
י אע"פ שאמרו דשלש ברכות צריך על הספק ג"כ ,הנה אם נזדמן שאכל כדי שביעה ובירך בהמ"ז ,ואחר שעה קטנה חזר ואכל כזית בלבד ושבע ממנו מפני כי היתה אכילתו השניה סמוכה לאכילה הראשונה ,כגון סעודה שלישית של שבת ואכל אחריה סמוך לה סעודה רביעית ,נסתפקו בדבר זה הפוסקים אם אכילה שניה נחשבת שביעה מן התורה כיון דבאמת שבע עתה בכזית זה ,או"ד אין זו שביעה מפני שהשביעה באה מכח אכילה הראשונה הסמוכה לה שכבר בירך עליה בהמ"ז ולכך אינו מחוייב בשניה בבהמ"ז מן התורה ,וכן הוא הדין אם אכל כזית שאין בו כדי שביעה מעצמו ורק מחמת שאכל מאכלים אחרים עמו נעשה שבע אם חייב בזה מן התורה ,ולא איפשטו הני ספיקי היטב לפיכך אם אירע לו בהני עובדי ספק בבהמ"ז שאינו יודע אם בירך אם לאו לא יחזור לברך אפילו שלשה ברכות ,אלא ישמע בהמ"ז מאחרים שמברכים על אכילתם כראוי ויתכוין לצאת י"ח ויתכוננו גם הם להוציאו י"ח ,ועיין ארעא דישראל מע' הבי"ת אות י"א ופרי מגדים סי' קפ"ד סע"ק ח' וחס"ל קפ"ד מחודש ג' ועוד אחרונים.
יא נשים חייבות בבהמ"ז ,והן בעון עתה רבות בנות אוכלות בלא ברכה מחמת חסרון ידיעה ועתידות הן ואביהן ובעליהן ליתן את הדין ,וראוי לכל אדם ללמד את בתו בנעוריה בית אביה נוסח ברכת הנהנין ובהמ"ז לפחות נוסח הקצר הכתוב בספרים ,ואם לא למדה בבית אביה חייב בעלה ללמדה וכנז' כל זהה בחס"ל ,ואנא עבדא פה עירנו יע"א הדפסתי נוסח הקצר של בהמ"ז שבו מזכירין מעין המאורע בשבת ויו"ט ור"ח ,לחלקו לנשים בחנם, ורבות בנות באות ולוקחות נוסח זה הנדפס מביתנו ,וגם עם נוסח הנז' הדפסתי נוסח קצר ביותר לאותם המתעצלים ביותר ואין יודעים ללמוד אשורית דלפחות יאמרו זה במקום בהמ"ז והוא בריך רחמנא מרן מלכא דעלמא מריה דהאי פיתא בריך רחמנא דזן לכולא, ונוסח קצר זה יכולים ללמדו בע"פ אחר הרגלם בו.
יב יש בני אדם שדרכם לאכול לאט לאט ואין אוכלים שיעור כזית שלם שהוא תשעה דרה"ם בתוך אכילת פרס ,שהוא שיעור אכילת שלש ביצים שהם נ"ד דרה"ם ,ולכן צריך להזהירם מאד בד"ז שלא לשהות באכילת כזית שיעור אכילת פרס ,ואחר שיאכלו כזית כראוי אז יסיימו אכילתם כרצונם לאכול לאט לאט ,יען כי רבים מן הפוסקים ז"ל דס"ל אם שהה באכילת כזית שהוא שיעור החיוב יותר מכדי אכילת פרס אין מברך בההמ"ז ולא שום ברכה אחרונה ,וסברה זו עיקר אע"פ דיש חולקין ,ובפרט דקי"ל סב"ל ועיין זכור לאברהם ח"ג בריש קונטריס אחרון ,ונכתוב עוד בענין זה לקמן בע"ה בפרשה אחרת.
יג אם אכל והקיא והוא מסופק אם נשאר במעיו כזית ממה שאכל ,ה"ז נכנס בבית הספק ולא יברך בהמ"ז אלא עד שיאכל עוד אם אפשר לו לאכול ,ואם לא אפשר לו ישמע ברכה מאחרים ויתכוין לצאת י"ח ,ואם גם זה לא אפשר יברך בהמ"ז בלי שם ומלכות רק יהרהר שם ומלכות ולא יוציא מפיו ,ודין זהה לאו דוקא בבהמ"ז אלא ישנו גם באוכל או שותה יין והקיא דדינא הכי כאשר כתבנו ועיין אחרונים.
יד בברכה ראשונה יתחיל כך בא"י אמ"ה האל הזן אותנו ואת העולם כולו בטובו וכו' וכן הוא בסידור רבינו הרש"ש ז"ל דגרס האל וכו' וכשאומר פותח את ידיך יכוין ר"ת פא"י בגי' יאהדונה"י ויכוין ס"ת חת"ך ובא"ת ב"ש סא"ל בגי' יאהדונה"י ,ובתיבת ומשביע יכוין שהוא בגי' חת"ך ,וכשאומר לכל חי רצון יכוין שימשך שפע ומזון וברכה רבה לכל העולמות וכשחותם ברכה ראשונה בשבת יוסיף לכוין בהזכרת השם של הברכה בהוי"ה דמילוי יודי"ן שהוא י"ד ה"י וי"ו ה"י ,ועוד יכוין במילוי היו"ד כזה יו"ד וא"ו דל"ת וכנז' בסידור רבינו הרש"ש ז"ל.
טו בברכה שניה יתחיל נודה לך וכו' ,ובסידורים ושמחת הרגל כתוב ועל חיים ומזון שאתה זן ומפרנס אותנו ,אך בחס"ל כתב כך ועל חיים שחוננתנו ועל המזון שאתה זן וכו' ונראה גרסה זו יותר נכונה ,ויאמר על הכל בלא וא"ו ,ובחתימה דברכה שניה יוסיף בשבת לכוין בהזכרת השם בהוי"ה דמלוי ס"ג כזה יו"ד ה"י וא"ו ה"י ,ועוד יכוין במלוי ה"י יו"ד וכנז' בסידור הרש"ש ז"ל.
טז ברכה שלישית יתחיל רחם ה' אלהינו וכו' ,וגם יזהר לומר רענו זוננו ,ולא כמו שכתוב רועינו זוננו ,גם יאמר ונא אל תצריכנו ה' אלהינו לידי מתנות בשר ודם וכו' ,יהי רצון שלא נבוש וכו' ,וברצה והחליצנו יאמר נשבות בו וננוח בו ונתענג בו ,ויאמר וגם שאכלנו ושתינו ולא יאמר ואף ,ואפילו בשבת צריך לומר קודם החתימה של הברכה ותבנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו בא"י בונה ירושלים ,ואף על פי שיש גורסין בונה ברחמיו ,שב ואל תעשה עדיף ולא יאמר ברחמיו וכנז' באחרונים ,ובחתימת ברכה זו בשבת יוסיף לכוין בשם של החתימה במלוי אלפין שהוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א ועוד יככוין במלוי וי"ו יו"ד וי"ו וכנז' בסידור רבינו הרש"ש ז"ל ,ואחר חתימה זו דבונה ירושלים יענה אמן אחר ברכת עצמו מפני שהוא סיום ברכות דאורייתא ,כי ברכה רביעית היא דרבנן.
יז ברכה רביעית יכוין בה שהוא מוכן לקיים מצוה דרבנן לברך ברכה ד' וע"י כונת הכנה זו אז יהיה כח בכונתו בברכה זו להעלות מיין-נוקבין ולהמשיך ארבע אורות מוחין לבחי' יעקב ורחל וכנז' בסידור רבינו הרש"ש ז"ל ,וכשמתחיל בברכה זו בשבת יוסיף לכוין בשם של ההברכה בהוי"ה דמילוי ההי"ן שוא יו"ד ההוא הדין וא"ו הוא הדין ועוד יכוין במילוי ה"י יו"ד וכנז' שם ,ונוסח האמיתי לומר ההוא הטיב לנו הוא מטיב לנו הוא ייטיב לנו ,הוא גמלנו הוא גומלנו הוא יגמלנו ,וזה הנוסח הוא ע"ד היה הוה ויהיה ולא יאמר הנוסח שהוא מסודר ע"ד מלך מלך ימלך וכן הוא בסידור רבינו הרש"ש ז"ל ,ושם תמצא כונות בכל תיבה ותיבה של ברכה זו משא"כ בשאר ברכות ומזה תבין מעלת ברכה זו ,ואם מחמת המהירות מחסר אחת מהן או מבליע הה"ז מאבד טובה הרבה ,והנזהר תבוא עליו ברכת טוב .
יח כשאומר המברך הרחמן אז כל היושב חייב לענות אמן אחר כל בקשה ובקשה דהרחמן כמו שכתוב חס"ל רט"ו אות ד' ,ואף על פי דאין אסור להפסיק בתחינות אלו דהרחמן מכל מקום אסור להפסיק בשיחת חול ,והמברך על הכוס חל עליו החיוב טפי שלא יפסיק בין בההמ"ז לברכת בפה"ג דגוס ,ועיין מש"ז סי' קפ"ט ומים החיים סי' ה' יע"ש ועוד אחרונים, וכשאומר הרחמן יברך כל א' וא' ממנו אם יש עכו"ם יושבים שם יאמר כל אחד ואחד ממנו בני ברית ,וכשאומר הרחמן הוא יטע תורתו וכו' יוסיף לומר ויהיו כל מעשינו לש"ש והאורח יזהר לברך את בעה"ב כי זו היא תקנת ח"ל וכל המברך מתברך ,ואם הבעה"ב אינו עושה הסעודה לאורחים בביתו יאמר האורח הוא יברך את בעל הסעודה הזאת ,ואם בעלי הבית הם רבים שהם אחרי ושותפי בסעודה זו יאמר יברך את בעלי הסעודה הזאת ויאמר בבנים שיחיו ובנכסים שירבו ועיין כף החיים ,ובסעודת חתן יברך החתן והכלה ,ובסעודת מילה יברך הילד הנימול כשם וכו' גם כשאומר הרחמן הוא יפרנסנו בכבוד ולא בבזוי וכו' לא יאמר בהיתר ולא באיסור ,דהא ודאי הקב"ה יפרנסנו בההיתר ולא באיסור ואיך יאמר כן בדרך בקשה לבקש מהשי"ת על דבר זה ,וכן נמי יהר בבקשה של הפרנסה שאומרים בר"ה וביוה"כ.
יט בארבע סעודות שבת וכן ביו"ט וחה"מ ור"ח אומרים מגדול בו"א ,וכתב בחס"ל בשם הרב רבי דוד פאדרו ז"ל שגם בסעודת מילה ראוי לומר מגדול בוא"ו ע"פ הסוד יע"ש ,ובספר כ"מ כ"י איתא שגם בסעודת פורים יאמר מגדול בוא"ו בשביל אותה הארה המתגלית ביום ההוא שהיא תמידית כל היום כולו ,ובסיום הכל יאמר פסוק עושה שלום במרומיו וכו' ,ויכוין בר"ת עושה במרומיו להוי"ה של ע"ב דיודי"ן ,וכנז' בדברי רבינו האר"י ז"ל בשער המצות פרשת עקב.
כ בשבת אומר בברכה ג' רצה והחליצנו ,ופירוש החליצנו הוא ר"ל זרזינו ,וביו"ט וחוה"מ ור"ח אומר כאן יעלה ויבא ואינו מכיר שבת ביעלה ויבא ,ואם טעה ולא הזכיר של שבת בסעודת הלילה או סעודה הראשונה של היום ,אם נזכר כשאמר בא"י קודם שאמר בונה ירושלים יסיים למדני חוקיך ויזכיר רצה והחליצנו ,ואם נזכר אחר שאמר בונה ירושלים קודם שההתחיל ברכה רביעית של הטוב והמטיב אומר שם נוסח זה בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית בא"י מקדש השבת ,ואם אינו יודע נוסח ברכה זו יחזור לראש בהמ"ז די שיזכיר מעין המאורע מאחר שאינו יודע לתקן החסרון ,אלא דאם ידע לומר ההתחלה והסיום סגי אף שאינו יודע הנוסח כולו כראוי ,ואם חל יו"ט בשבת והוצרך לומר נוסח זה אז יאמר אותו כך בא"י אמ"ה שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית וימים טובים לששון ולשמחה את יום חג פ' הזה בא"י מקדש השבת וישראל והזמנים ,והא דסגי בהך ברכה דוקא כשזכר קודם שהתחיל הטוב והמטיב ,אבל אם לא נזכר עד שהתחיל ברכת הטוב והמטיב אפילו לא אמר עדיין אלא רק תיבת ברוך חוזר לראש בהמ"ז. ואם טעה בסעודה שלישית של שבת יש פלוגתא די"א חוזר כדין סעודה ראשונה ושניה וי"א דאינו חוזר ,ואף על פי דשורת ההדין מחייבת דסב"ל ואינו חוזר ,מכל מקום כיון דעפ"י הסוד קי"ל אין הפרש בחיובא בין סעודה ג' לבין שתי סעודות דשוים הם בחיוב, לכך צריך להורות גם בסעודה שלישית חוזר ,מיהו בסעודה אחרת שסועד ביום אחר סעודה דשחרית שבירך בהה המוציא ובהמ"ז כ"ע מודו דאם טעה בה אינו חוזר ,ועיין ברכ"י ומחב"ר ועקרי הד"ט סי' י"ג אות י"ד.
כא אם טעה ביו"ט אף על פי דכתבו הפוסקים דחוזר כדין טעה בשבת וכ"כ מר"ן ז"ל ,מכל מקום כיון די"א דאין לחזור ביו"ט קי"ל סב"ל ואינו חוזר ביו"ט ,חוץ מליל א' דפסח וליל א' דסוכות ,ועיין חס"ל סי' קפ"ט ומה שאמרו שם בשם משה ידבר סי' א' יע"ש.
כב היה אוכל ויצא שבת מזכיר של שבת בבהמ"ז דאזלינן בתר התחלת הסעודה ואף על פי די"א בתר השתא אזלינן לא קי"ל הכי ,וכן המנהג פשוט להזכיר של שבת ,ומיהו ידלג תיבת הזה ,ואם טעה ולא הזכיר אינו חוזר ,והוא הדין ליו"ט דאזלינן נמי בתר התחלת הסעודה ,אבל בר"ח וחנוכה אף על פי דגם בזה איכא פלוגתא מורינן בהם דלא יזכיר ,ואם התפלל ערבית באמצע הסעודה אפילו בשבת אינו מזכיר. והא דאמרינן בשל שבת דאם נמשכה סעודה מזכיר ,מכל מקום אם נתעכל המזון שאכל בשבת אינו מזכיר ,ואם נזדמן ר"ח במוצאי שבת אינו מזכיר אלא של שבת דהוי תרתי דסתרן ,ובברכה אחרונה שמברך על כוס של בהמ"ז אינו מזכיר של שבת ,וכן אם בבית החתן נמשכה הסעודה עד ליל שמיני אינו מברך שבעה ברכות עלל הכוס של בהמ"ז וכנז' בחס"ל סי' קפ"ט אות ז'.
Hebrew text: Ben Ish Chai (R’ Yosef Chaim of Baghdad), Public Domain.