Behar — בְּהַר

א ביצה נבילה שנתנבלה בשחיטה אף על פי דמותרת מן התורה אסרוה חז"ל כמו הנבלה עצמה כיון שבאה מן הנבלה שהיא אסורה מן התור ואפילו נגמרה לגמרי וכיוצא בה נמכרת בשוק אסורה ואפילו נתערה באלף כולם אסורות אבל ביצת טריפה אסור מן התורה מני שנגמרה באיסור דשמא בשעה שנטרפה התרנגולת היתה הביתה רק בשר ולא נגמרה בעת ההיא אלא אח"כ ונמצא שנגמרה באיסור ואפילו ידעינן שלא נטרפה התרנגולת אלא רגע אחד קודם שנשחטה אפ"ה אסורה מן התורה שלא נתנו חכמים דבריהם לשעורים ומאחר דבזה"ז דרכם למכור הביצים במנין תמיד לכן אפילו נתערה באל"ף אינה בטלה.

ב תרנגולת שנשחטה ונמצאה טריפה ויש ביצים שנולדו ממנה קודם שנשחטה אם היא טריפה שאפשר שלא אירע לה אלא עתה כגון שנקב קרום של מוח וכיוצא הביצים מותרים דאמרינן השתא הוא דנטרפה אבל אם ידוע דנטרפה קודם שילדה הבצים כגון יתרת אבר שנטרפה בו או שהוגלד פי המכה שבידוע ששלשה ימים קודם שחיטה היה בה זה הטרפות מפני שאי אפשר להיגלד פחות משלשה ימים אז כל הבצים נולדו ממנה אסורות ואפילו אותם שנולדו קודם שלשה ימים נמי אסורות דכל מה שנולד ממנה בתוך י"ב חודש קודם שנשחטה אסורים אבל מה שנולד קודם י"ב חודש מותר ואין בו ספק כלל מפני שידוע דהטרפה אינה חיה י"ב חודש וכנז' כל זה בסי' פ"א בדין הגבינה ואף על פי דהתם רמ"א ז"ל בההג"ה התיר בהוגלד פי המכה מה שנעשה ממנה קודם ששה ימים ולא אסר אלא בהנולד תוך שלשה יים הנה מר"ן ז"ל דעתו לאסור אף שנולד ונעשה קודם שלשה יים וכנז' בש"ך ופר"ח ופר"ת ושאר אחרונים שם בסי' פ"א ולכן לדידן דקבלנו הוראת מר"ן ז"ל צריך לאסור כמו שכתבנו לעיל מיהו כתבתי בסה"ק מקבציאל בהוגלד פי המכה ואינה נטרפת טרפות ודאי מאותה מכה אלא הוא ספק טרפות אז כל הביצים שנולדו קודם שלשה ימים מותרים מכח ס"ס והוא ספק נולדה קודם ספק אח"כ ואת"ל אח"כ שמא אין כאן טרפות וס"ס זה הוא מתהפך ועוד עשיתי ס"ס באופן אחר.

ג ביצה שהיא ספק אם היא ביצת טריפה או אם היא ביצת כשרה ה"ז אסורה משום דהוי ספיקא דאורייתא ולחומרא אבל ספק אם היא ביצת נבילה או ביצת כשרה מותרת דספיקא דרבנן לקולא וכן הוא הדין בתרנגולת שיש ספק אם היא נבילה או שחוטה כגון ספק בשחיטה הביצה שלה מותרת משום דהוי ספיקא דרבנן ועיין בש" סקי"א ופר"ח ושפ"ד וחכ"א ושאר אחרונים.

ד אף על פי דביצת נבילה אסורה מדרבנן אפילו אם נתערבה באלף כולם אסורות משום כיון דהיא ביצת נבילה בודאי אתחזק איסורא ולא בטיל וכמו שכתוב בש"ך ופר"ח ושפ"ד ושאר אחרונים ז"ל.

ה הא דאמרינן ביצה שנולדה מתרנגולת שהיא ספק נבלה דאירע לה ספק בשחיטה דמותרת הביצה משום דההוי ספק דרבנן היינו דוקא אם הספק הוא ספק שהה או ספק דרס או ששחט בסכין פגומה בזה אמרינן מותרת הביצה אבל אם הספק הוא משום דלא בדק הסימנים אם שחט הרוב או לאו הרי זו חשיבה ודאי נבילה והביצה שלה אסורה וכמו שכתוב שפ"ד סי' פ"ו ס"ק י"א.

ו אין מוכרין ביצת נבילה וטרפה לגוי שמא ימכרנה לישראל כיצד יעשה יטרפנה בקערה ימכרנה ואף על פי דכתב מור"ם ז"ל אין מוכרין ביצה טרופה שמא יערבנה בפת הנה פה עירנו בגדאד יע"א נהגו כסברת מר"ן ז"ל למכור ביצים טרופים לגוי ואף על פי דפת בביצים לא שכיח בעירנו עכ"ז שכיח לתת ביצים במיני מתיקה כי כאשר מסננין הסוכ"ר לעשות ממנו מיני מתיקה מניחין בו חלבון ביצים וכן עוד במתיקה שקורין מן אל סמ"א מניחין ג"כ לובן ביצה ועכ"ז נהגו למכור ביצה טריפה לגוי אע"פ שקונים מיני מתיקה הנז' מן הגוים והא דקונין מיני מתיקה מן הגוים ואין חוששין שמא יש בהם ביצת נבלה וטרפה היינו משום דאזלינן בתר רובא.

ז אין לקנות ביצה טרופה מן הגוי דשמא ישראל מכר לו ביצת נבלה וטרפה וטרפן ואף על פי דהאחרונים ז"ל כתבו דאין איסור לקנות ביצים טרופים מגוי א"כ טרופים לגמרי שמעורבים החלבונים והחלמונים יחד אבל אם היא רק שבורה והחלבון והחלמון שלמים מותר לקנות עכ"ז פה עירנו בגדאד נהגו שלא לקנות אפילו בכה"ג דחלבון וחלמון שלמים.

ח ביצה שיש לה שני חלמונים מותרת וכמו שכתוב במחב"ר אות ב' ושאר אחרונים וביצה שאין בה אלא חלבון בלבד אם היא קטנה ביותר נמצא בלול התרנגולים בבית ישראל מותרת אבל אם אינה קטנה מאד אלא רק קטנה מעט מחברותיה אין להתיר ואם הביאה גוי אפילו קטנה מאד אין להתיר ועיין מחב"ר ז"ל.

ט ביצת עוף טמא וכן ביצת טרפה או נבלה שנתבשלה עם ביתים כשרים אם היא בקליפתה אינה אוסרת שאין כח בבישול להוציא גוף האיסור דרך הקליפה ומה שיוצא דרך הקליפה אין בו ממש רק מייא דביעי עלמא איהו אבל אם ביצת האיסור קלופה או נקובה אפילו אם ביצים הכשרים עודן בקליפתן ה"ז אוסרת וצריך ס"א ביצים של היתר כנגדה לבטלה בין שהיא שלמה ומכירה בין שיא טרופה ואף על פי דכל האיסורין שיעורן בששים החמירו חז"ל בביצים משום שיש בהם גדולים וקטנים לכך הוסיפו אחת ואם נתבשלה ביצה זו האסורה שהיא קלופה או נקובה בתוך התבשיל אין צריך אלא ששים בתבשיל לבטלה וכל זה הוא לבטל פליטתה אבל היא עצמה אינה בטילה ואסורה ואין משערין ביצה האסורה אלא כנגד מה שיש בתוכה אבל כנגד הקליפה שלה אין צריך ואדרבא קליפתה מצטרפת עם ההיתר לבטל האיסור שהרי כולם בולעים הטעם בשוה.

י הא דאמרינן אם ביצת האיסור עודנה שלימה בקליפתה שאינה נקובא דאינה אוסרת היינו דוקא בביצת עוף טמא או ביצת טרפה או נבלה אבל ביצה שיש בה אפרוח אוסרת אע"פ שאינה קלופה כלל מפני שהאפרוח הוא נבילה וכן הוא הדין אם היא ביצה שנמצא בה דם על החלמון גם כן אוסרת אפילו אינה קלופה דטית הדם הוא התחלת ריקום האפרוח ושדי תיכלא בכל הביצה הלכך הטעם שיוצא ממנה הוא טעם בשר נבלה ממש ואוסרת אפילו אינה קלופה. מיהו לענין שיעור הביטול אם נתבשלה בתבשיל אם היא ביצה שיש בה דם סגי לה בששים כנגדה לבטלה ואם היא ביצה שיש בה אפרוח שנתבשלה בתבשיל י"א שצריך אחד וששים כנגדה משום דהוי כעין בריה ומחמת חשיבותה הוסיפו לה חלק אחד יותר וי"א גם ביצה שנמצא בה אפרוח שנתבשלה בתבשיל של היתר סגי לה בששים ובהפסד מרובה או שעת הדחק יש להקל כדבריהם ועיין מש"ז סוף ס"ק י"ג וערך השלחן סוף אות ד' ושאר אחרונים וכבר כתבנו לעיל בין נשלקה עם הביצים בין נתבשלה בתבשיל של היתר מצטרפים הקליפות לבטל האיסור והוא הדין הכא בביצת אפרוח או ביצת דם בחלמון דמצטרפין קליפה שלהם עם ההיתר בטל האיסור.

יא אפרוח שנולד מביצת נבלה או טרפה ה"ז מותר גמור וי"א שאין להושיב לכתחלה תרנגולת על ביצי טרפה משום דאין לבטל האיסור לכתחילה ויש מתירין בזה לכתחילה והמקיל יש לו על מה לסמוך ועיין ערך השלחן אות וא"ו.

יב אם הניחו אפר בקדרה ששלקו בה הבצים ונמצא שם ביצה שיש בה אפרוח או ביצה שיש בה דם בחלמון כת הרב עדות ביהוסף סאמון ז"ל סי' מ"ב דמותרים הביצים הכשרים משום דהאפר נותן טעם לפגם בבשר כמו שכתוב מר"ן ז"ל בסי' צ"ה ס"ד וכתב הרב הנז' דכן נוהגים במערב כשיש חופה או מילה ששולקין הרבה ביצים לחלק לבני אדם נותנין אפר בתוך המים ששולקין בהם הביצים ואז כשנמצאת בין הביצים ביצה שיש בה אפרוח מתירים שאר הבצים שרי מה שפלטי הביצה היה טעם פגום ע"י האפר הנבלע בה ע"ש וכן פה עירנו בגדאד יע"א יש ג"כ מנהג זה כששולקין בצים הרבה ביחד נותנין אפר בתוך המים כדי שאם ימצא אח"כ ביצה שיש בה אפרוח או דם לא יאסרו הבצים הכשרים וגם לפי המנהג צריך להניח האפר בתוך המים שירתיח על האש קודם שינחו הבצים וגם צריך להניח אפר הרבה שיהיה טעמו ניכר במים והנה אף על פי דאנן אכא דמר"ן ז"ל סמכינן בדין דסי' צ"ה הנז' ולא חיישינן למאן דפליגי בזה וכמו שכתוב הגאון חיד"א ז"ל בשירוי ברכה בסי' צ"ה שכתב דפשט המנהג כדעת מר"ן ז"ל מכל מקום מנהג זה של דין הבצים הנז' יש לגמגם ובפרט בדין ביצה שנמצא בה דם ע"כ אף על פי דיאן למחות ביד הנוהגין בבצים היתר ע"י אפר שומר נפשו יחוש בזהה ותבא עליו ברכה כי יש פתחו פה לחלק בין דין הבצים הנז' ובין דין מר"ן ז"ל דסי' צ"ה.

יג ביצה שנולדה ביו"ט שנתבשלה עם בצים אחרים והיא ושאר הביצים כולם קליפתם שלימה אף על פי דכתבנו לעיל אם הקליפה שלימה מותר דאינו נותן טעם דהנפלט מייא דביעי בעלמא איהו מכל מקום משהו מיהא איכא ודבר שיל"מ במינו אוסר במשהו על כן אסורים כל הבצים בו ביום וכמו שכתוב הרב ערך השלחן בסי' צ"ח אות וא"ו וכתב דכן הוא דעת מר"ן ז"ל בא"ח סי' תקי"ג יע"ש.