Kitzur Shulchan Aruch 174 — קִצּוּר שֻׁלְחָן עָרוּךְ קעד

א כִּלְאֵי אִילָנוֹת, הֲרֵי הֵם בִּכְלַל מַה שֶׁנֶּאֱמַר, שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם. וְעַל כֵּן אָסוּר לְהַרְכִּיב מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, כְּגוֹן עָנָף שֶׁל תַּפּוּחַ בְּאֶתְרוֹג, אוֹ אֶתְרוֹג בְּתַפּוּחַ. וַאֲפִלּוּ מִינִים הַדּוֹמִים זֶה לָזֶה, כְּגוֹן תַּפּוּחַ בְּתַפּוּחַ יַעֲרִי וְכַיוֹצֵא, כֵּיוָן שֶׁהֵם שְׁנֵי מִינִים, אֲסוּרִים זֶה בָזֶה. וְאָסוּר לְיִשְֹרָאֵל לְהַנִּיחַ לַגּוֹי שֶׁיַרְכִּיב לוֹ אִילָנוֹ כִּלְאָיִם.

ב אָסוּר לְקַיֵם הַמֻּרְכָּב כִּלְאָיִם. אֲבָל הַפְּרִי הַגָּדֵל מִמֶּנּוּ, מֻתָּר. וּמֻתָּר לִקַּח עָנָף מִן הַמֻּרְכָּב וּלְנָטְעוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר.

ג כִּלְאֵי הַכֶּרֶם וְכִלְאֵי זְרָעִים אֵינָם אֲסוּרִים בְּחוּץ לָאָרֶץ, אֶלָּא אִם כֵּן זָרַע שְׁנֵי מִינֵי תְבוּאָה אוֹ שְׁנֵי מִינֵי יֶרֶק עִם זֶרַע הַכֶּרֶם בְּיָחַד.