Midrash Tanchuma - Parshat Beshalach - Chapter 15 — מִדְרָשׁ תַּנְחוּמָא - פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח - פֶּרֶק טו

א ‎יְמִינְךָ ה' יְמִינְךָ ה', פְּשׁוּטָה לְקַבֵּל שָׁבִים, שֶׁנָּתַתָּ אַרְכָּה לְדוֹר הַמַּבּוּל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם (בראשית ו, ג). וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶם כְּלָיָה, עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָתָן לְפָנֶיךָ. וְכֵן אַנְשֵׁי הַמִּגְדָּל נָתַתָּ לָהֶם אַרְכָּה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כְּלָיָה, עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָתָן לְפָנֶיךָ, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה לֹא יִבָּצֵר מֵהֶם (בראשית יא, ו). וְאֵין וְעַתָּה אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל וְגוֹ' (דברים י, יב), וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל שְׁמַע אֶל הַחֻקִּים (דברים ד, א), וְעַתָּה שְׁמַע (ישעיה מד, א).

ב וְכֵן אַנְשֵׁי סְדוֹם נָתַתָּ לָהֶם אַרְכָּה, וַיֹּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד, אֵרְדָה נָּא וְאֶרְאֶה הַכְּצַעֲקָתָהּ הַבָּאָה אֵלַי עָשׂוּ כָּלָה וְגוֹ' (בראשית יח, כ-כא), וְלֹא גָּמַרְתָּ עֲלֵיהֶן כְּלָיָה, עַד שֶׁהִשְׁלִימוּ רִשְׁעָתָן לְפָנֶיךָ. וַה' הִמְטִיר עַל סְדֹם (בראשית יט, כד). עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, מָטָר. וְאִם לָאו, גָּפְרִית וָאֵשׁ. וְכֵן בְּמִצְרַיִם לָקוּ בְּמַכּוֹת אוּלַי יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה. כֵּיוָן שֶׁלֹּא עָשׂוּ תְּשׁוּבָה, לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד.

ג יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ, לָמָּה שְׁנֵי פְּעָמִים? אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, עוֹשִׂין שְׂמֹאל יָמִין. וּכְשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ, כִּבְיָכוֹל עוֹשִׂין יָמִין שְׂמֹאל, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ (איכה ב, ג).

ד יְמִין ה' רוֹמֵמָה יְמִין ה' עֹשָׂה חָיִל (תהלים קיח, טז). כְּשֶׁהֵן עוֹשִׂין שֶׁל מָקוֹם, הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל (תהלים קכא, ד). לֹא עָשׂוּ רְצוֹנוֹ, הָעִירָה, אַל תִּזְנַח לָנֶצַח (תהלים מד, כד) וַיִּקַץ כְּיָשֵׁן אֲדֹנָי כְּגִבּוֹר מִתְרוֹנֵן מִיָּיִן (תהלים עח, סה). וּכְשֶׁהֵן עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ, ה' יִלָּחֵם לָכֶם. אֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ, וַיֵּהָפֵךְ לָהֶם לְאוֹיֵב (ישעיה סג, י). וְלֹא עוֹד אֶלָּא הוֹפֵךְ רַחֲמָנוּתוֹ לְאַכְזָרִיּוּת, הָיָה אֲדֹנָי כְּאוֹיֵב בִּלַּע יִשְׂרָאֵל (איכה ב, ה). תִּרְעַץ אוֹיֵב, זֶה אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: יַעַן אָמַר הָאוֹיֵב עֲלֵיכֶם הֶאָח (יחזקאל לו, ב).