Mishnah Berurah 557 — מִשְׁנָה בְּרוּרָה תקנז

א (א) בתשעה באב אומר וכו' – מסתימת המחבר משמע דדעתו שיאמרו בכל התפילות. וכן הוא המנהג בירושלים. אבל במדינותינו המנהג כמו שכתב הרמ"א. (ב) בבונה ירושלים וכו' – לפי שהיא מעניינא. ואם שכח, אומר בעבודה, דהיינו קודם "ותחזינה", ואין צריך לחתום ב"ברוך... מנחם ציון", אלא "ותחזינה עינינו" עד סוף הברכה. (ג) ועננו בשומע תפילה – היינו ליחיד, אבל הש"ץ אומרה ברכה בפני עצמה בחתימה בין גואל לרופא. (ד) אין מחזירין אותו – כי בימים שאין בה קרבן מוסף, אם טעה ולא אמר מעין המאורע אין מחזירין אותו. (ה) בברכת המזון – בבונה ירושלים. ואף שבתפילה לא נהגו לאומרו רק במנחה, מכל מקום בברכת המזון דליכא מנחה יש לאומרו.