Ownership and Gifts 3 — משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה ג

א הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ אֵין הַמְקַבֵּל זוֹכֶה בָּהּ אֶלָּא בְּאֶחָד מִן הַדְּרָכִים שֶׁהַקּוֹנֶה זוֹכֶה בָּהֶן בְּמִקָּחוֹ. אִם מִטַּלְטְלִין רוֹצֶה לִתֵּן לוֹ עַד שֶׁיַּגְבִּיהַּ אוֹ שֶׁיִּמְשֹׁךְ דָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהַגְבִּיהַּ אוֹ יִקְנֶה בְּאֶחָד מִשְּׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁהַמִּטַּלְטְלִין נִקְנִין בָּהֶן. וְאִם קַרְקַע אוֹ עֲבָדִים נָתַן לוֹ עַד שֶׁיַּחְזִיק כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּחְזִיק הַלּוֹקֵחַ אוֹ עַד שֶׁיַּגִּיעַ שְׁטַר מַתָּנָה לְיָדוֹ. אֲבָל בִּדְבָרִים לֹא זָכָה הַמְקַבֵּל אֶלָּא כָּל אֶחָד מֵהֶן עֲדַיִן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ:

ב מָחַל לַחֲבֵרוֹ חוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָלָיו. אוֹ נָתַן לוֹ הַפִּקָּדוֹן שֶׁהָיָה מֻפְקָד אֶצְלוֹ. הֲרֵי זוֹ מַתָּנָה הַנִּקְנֵית בִּדְבָרִים בִּלְבַד. וְאֵין צָרִיךְ דָּבָר אַחֵר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ג וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ מָנֶה שֶׁיֵּשׁ לִי בְּיָדְךָ תְּנֵהוּ לָזֶה קָנָה. וְאֵין אֶחָד מֵהֶן יָכוֹל לַחְזֹר בּוֹ. בֵּין שֶׁנָּתַן הַמָּנֶה בְּחוֹב שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֶצְלוֹ בֵּין שֶׁנְּתָנוֹ לוֹ מַתָּנָה בֵּין שֶׁהָיָה חוֹב אֶצְלוֹ בֵּין שֶׁהָיָה פִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

ד כְּשֵׁם שֶׁאֵין צְרִיכִים עֵדִים לְעִנְיַן מִקָּח וּמִמְכָּר אֶלָּא לְגַלּוֹת הַדָּבָר בִּלְבַד אִם הָיְתָה שָׁם טַעֲנָה וּכְפִירָה. כָּךְ בִּמְחִילוֹת וּמַתָּנוֹת אֵין צְרִיכִין עֵדִים אֶלָּא מִפְּנֵי הַמְשַׁקְּרִים:

ה כְּשֵׁם שֶׁמּוֹכֵר צָרִיךְ לְסַיֵּם הַמִּמְכָּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ כָּךְ הַנּוֹתֵן. כֵּיצַד. הַכּוֹתֵב לַחֲבֵרוֹ קַרְקַע מִנְּכָסַי נְתוּנָה לְךָ. אוֹ שֶׁכָּתַב לוֹ כָּל נְכָסַי קְנוּיִין לְךָ חוּץ מִמִּקְצָתָן. הוֹאִיל וְלֹא סִיֵּם הַדָּבָר שֶׁנָּתַן לוֹ וְאֵינוֹ יָדוּעַ לֹא קָנָה כְּלוּם. וְאֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ תֵּן לִי פָּחוּת שֶׁבִּנְכָסֶיךָ עַד שֶׁסִּיֵּם לוֹ הַמָּקוֹם שֶׁנָּתַן לוֹ. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ חֵלֶק כָּךְ וְכָךְ בְּשָׂדֶה פְּלוֹנִית הוֹאִיל וְסִיֵּם הַשָּׂדֶה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא סִיֵּם הַחֵלֶק נוֹטֵל אוֹתוֹ חֵלֶק מִן הַפָּחוּת שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׂדֶה:

ו כָּל הַנּוֹתֵן מַתָּנָה עַל תְּנַאי. בֵּין שֶׁהִתְנָה נוֹתֵן בֵּין שֶׁהִתְנָה הַמְקַבֵּל. וְהֶחֱזִיק הַמְקַבֵּל וְזָכָה בָּהּ. אִם נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי נִתְקַיֵּם הַמַּתָּנָה וְאִם לֹא נִתְקַיֵּם הַתְּנַאי בְּטֵלָה הַמַּתָּנָה וְיַחְזִיר פֵּרוֹת שֶׁאָכַל. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַתְּנַאי כָּרָאוּי:

ז כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל תְּנָאִין שֶׁיֵּשׁ בְּמַתָּנוֹת אוֹ בְּמִקָּח וּמִמְכָּר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה תְּנַאי כָּפוּל. וְהֵן קוֹדֵם לְלָאו. וּתְנַאי קוֹדֵם לְמַעֲשֶׂה. וְיִהְיֶה תְּנַאי שֶׁאֶפְשָׁר לְקַיְּמוֹ. וְאִם חָסֵר אֶחָד מֵאֵלּוּ הַתְּנָאִין בָּטֵל וּכְאִלּוּ אֵין שָׁם תְּנַאי:

ח וְכָל הָאוֹמֵר עַל מְנָת כְּאוֹמֵר מֵעַכְשָׁו דָּמִי וְאֵינוֹ צָרִיךְ לִכְפּל הַתְּנַאי. כָּךְ הוֹרוּ מִקְצָת הַגְּאוֹנִים וְלָזֶה דַּעְתִּי נוֹטָה. וְרַבּוֹתַי הוֹרוּ שֶׁאֵין צָרִיךְ לִכְפּל הַתְּנַאי וּלְהַקְדִּים הֵן לְלָאו אֶלָּא בְּגִטִּין וּבְקִדּוּשִׁין בִּלְבַד. וְאֵין לְדָבָר זֶה רְאָיָה:

ט הַנּוֹתֵן מַתָּנָה עַל מְנָת לְהַחְזִיר הֲרֵי זוֹ מַתָּנָה. בֵּין שֶׁהִתְנָה לְהַחְזִיר מִיָּד בֵּין שֶׁהִתְנָה לְהַחְזִירָהּ לִזְמַן קָצוּב. אוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁל אֶחָד מֵהֶם. אוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו שֶׁל פְּלוֹנִי. הֲרֵי זוֹ מַתָּנָה בֵּין בְּמִטַּלְטְלִין בֵּין בְּקַרְקַע. וְאוֹכֵל פֵּרוֹת כָּל זְמַן הַמַּתָּנָה:

י הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ שׁוֹר זֶה אֲנִי נוֹתֵן לְךָ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁתַּחְזִירֵהוּ. הִקְדִּישׁוֹ וְהֶחֱזִירוֹ הֲרֵי זֶה מֻקְדָּשׁ וּמֻחְזָר. אָמַר לוֹ עַל מְנָת שֶׁתַּחְזִירֵהוּ לִי אֵינוֹ קָדוֹשׁ. שֶׁלֹּא הִתְנָה עָלָיו אֶלָּא שֶׁיַּחְזִיר דָּבָר הָרָאוּי לוֹ. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

יא אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לִתֵּן לְעַכּוּ"ם מַתְּנַת חִנָּם. אֲבָל נוֹתֵן הוּא לְגֵר תּוֹשָׁב. שֶׁנֶּאֱמַר <small>(דברים יד כא)</small> "לַגֵּר אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ תִּתְּנֶנָּה וַאֲכָלָהּ אוֹ מָכֹר לְנָכְרִי", בִּמְכִירָה וְלֹא בְּמַתָּנָה. אֲבָל לְגֵר תּוֹשָׁב בֵּין בִּמְכִירָה בֵּין בִּנְתִינָה מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה מְצֻוֶּה לְהַחְיוֹתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר <small>(ויקרא כה לה)</small> "גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ":

יב הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לְעֶבֶד אוֹ לְאִשָּׁה קָנָה הַבַּעַל וְהָאָדוֹן. אֶלָּא שֶׁהָאָדוֹן קוֹנֶה לַגּוּף וְהַבַּעַל קוֹנֶה אוֹתָהּ לְפֵרוֹת:

יג נָתַן מַתָּנָה לְאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁאֵין לְבַעְלָהּ רְשׁוּת בָּהּ. וּלְעֶבֶד עַל מְנָת שֶׁאֵין לְרַבּוֹ רְשׁוּת בּוֹ. קָנָה הָאָדוֹן וְקָנָה הַבַּעַל. אֲבָל הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לְאִשָּׁה אוֹ לְעֶבֶד וְהִתְנָה עִמָּהֶן הַנּוֹתֵן בְּגוּפָהּ שֶׁל מַתָּנָה שֶׁתִּהְיֶה לְכָךְ וְכָךְ. לֹא קָנָה הָאָדוֹן וְלֹא קָנָה הַבַּעַל:

יד כֵּיצַד. הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לְאִשָּׁה וְאָמַר לָהּ הֲרֵי הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ נְתוּנִים לְךָ בְּמַתָּנָה עַל מְנָת שֶׁתִּלְבְּשִׁי בָּהֶן אוֹ עַל מְנָת שֶׁתִּשְׁתִּי בָּהֶם וְתַעֲשִׂי מַה שֶּׁתִּרְצִי בְּלֹא רְשׁוּת הַבַּעַל. לֹא קָנָה הַבַּעַל. וְכֵן אִם אָמַר לְעֶבֶד עַל מְנָת שֶׁתֹּאכַל בָּהֶן וְתִשְׁתֶּה בָּהֶן. עַל מְנָת שֶׁתֵּצֵא בָּהֶם לְחֵרוּת. אוֹ עַל מְנָת שֶׁתַּעֲשֶׂה בָּהֶם כָּל מַה שֶּׁתִּרְצֶה בְּלֹא רְשׁוּת אָדוֹן שֶׁלְּךָ. לֹא קָנָה הָאָדוֹן. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

טו הַנּוֹתֵן כָּל נְכָסָיו לְעַבְדּוֹ קָנָה עַצְמוֹ וְיָצָא בֶּן חוֹרִין וְקָנָה שְׁאָר הַנְּכָסִים. וְאִם שִׁיֵּר כָּל שֶׁהוּא אֲפִלּוּ מִטַּלְטְלִין לֹא קָנָה כְּלוּם שֶׁאֵין זֶה גֵּט חֵרוּת גָּמוּר שֶׁהֲרֵי שִׁיֵּר בּוֹ בְּגֵט וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא נִשְׁתַּחְרֵר לֹא קָנָה כְּלוּם: