א אמר החכם מי שנכנס במקום שיש שם בני אדם וישב מבלי רשותם יהיה נמאס עד שיקום:
ב ואמר דחה הכבד במעוט האזנתך אליו:
ג ואמר האכילה. עם האוהב מרקחת. ועם השונא קבסא:
ד ואמר מי שהאריך בשיחתו יקוצו בני אדם בדבריו:
ה ואמר שמלך אחד כתב בטבעתו הכבדת קום. ובאשר היה יושב אדם כבד עמו היה מראה אותו אליו:
ו וצוה החכם את בנו אל תשב עם הכבדים. כי מצאתי בספר רפואות שישיבת הכבד קדחת רביעית.
ז ואמר מי שיכביד נפשו עליך ומטריחך בשאלותיו עשה אזניך לו חרשת ועינך עורת:
ח ואמר כאשר ידע הכבד שהוא כבד. אינו כבד:
ט ואמר אל תשב עם הכבד כי ישיבתו דאגה:
Hebrew text: Mivchar HaPeninim (London, 1859), Public Domain.