Sefer HaChinukh 158 — סֵפֶר הַחִנּוּךְ קנח

א מִצְוַת בְּדִיקַת סִימָנֵי חֲגָבִים – לִבְדֹּק בְּסִימָנֵי חֲגָבִים, וְהֵם הַסִּימָנִים שֶׁכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה (ויקרא יא כא) אֲשֶׁר לוֹ כְרָעַיִם מִמַּעַל לְרַגְלָיו וְגוֹ', שֶׁנֶּאֱמַר (שם) אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל שֶׁרֶץ הָעוֹף. וְעִנְיַן שָׁרְשָׁהּ כְּמוֹ בִּשְׁאָר הַמִּינִים.

ב דִּינֶיהָ. פֵּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חולין סה א) שֶׁשְּׁמֹנָה מִינֵי חָגָב טָהוֹר הֵם. וְאֵלּוּ הֵן אֶחָד שֶׁנִּקְרָא חָגָב, שֵׁנִי שֶׁנִּקְרָא [ז] דְּבָנִית וְהוּא מִין חָגָב, שְׁלִישִׁי שֶׁנִּקְרָא חַרְגֹּל, רְבִיעִי עַרְצוּבְיָא וְהוּא מִין חַרְגֹּל, חֲמִישִׁי אַרְבֶּה, שִׁשִּׁי צִפֹּרֶת כְּרָמִים, וְהוּא מִין אַרְבֶּה שְׁבִיעִי סָלְעָם, שְׁמִינִי יוֹחָנָה יְרוּשַׁלְמִית, וְהוּא מִין סָלְעָם. מִי שֶׁהוּא בָּקִי בּוֹדֵק בָּהֶן לְפִי בְּקִיאוּתוֹ וּבִשְׁמוֹתֵיהֶן וְאוֹכֵל, וְהַצַּיָּד יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָן עֲלֵיהֶם וּבָעוֹף. וּמִי שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בָּהֶן, בּוֹדֵק בַּסִּימָנִים שֶׁנָּתְנָה הַתּוֹרָה בָּהֶן. וּשְׁלֹשָׁה סִימָנִין הֵן. וְאֵלּוּ הֵן אַרְבַּע כְּנָפַיִם שְׁחוּפוֹת רֹב בְּאֹרֶךְ וְרֹב הֶקֵּף גּוּפוֹ, וְאַרְבַּע רַגְלַיִם, וּשְׁתֵּי כְּרָעַיִם לְנַתֵּר בָּהֵן עַל הָאָרֶץ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת שֶׁיְּהֵא שְׁמוֹ חָגָב. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ מְבֹאָרִים בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מֵחֻלִּין [י"ד סימן פה]

ג וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְעוֹבֵר עָלֶיהָ וְאָכַל וְלֹא בָּדַק יָפֶה, בִּטֵּל עֲשֵׂה.