Sefer HaChinukh 197 — סֵפֶר הַחִנּוּךְ קצז

א שֶׁלֹּא לְגַלּוֹת עֶרְוַת אֲחוֹת אָב – שֶׁלֹּא לָבוֹא עַל אֲחוֹת הָאָב, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יח יב) עֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה וְגוֹ'.

ב מִשָּׁרְשֵׁי הָעֲרָיוֹת כָּתַבְנוּ מָה שֶׁיָּדַעְנוּ (לעיל קצ).

ג מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. כְּגוֹן מַה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יבמות נד, ב) שֶׁאִסּוּר אֲחוֹת אָב, בֵּין שֶׁהִיא אֲחוֹת לְאָבִיו מִן הָאָב בִּלְבַד אוֹ מִן הָאֵם לְבַד, וּבֵין שֶׁהִיא אֲחוֹתוֹ מִן הַנִּשּׂוּאִין בֵּין מִן הַזְּנוּת, שֶׁכָּל אַחַת מֵאֵלּוּ מִכָּל מָקוֹם אֲחוֹת אָבִיו נִקְרֵאת. וְאֵין כָּאן מָקוֹם לִשְׁנִיּוֹת.

ד דִּינֵי הַמִּצְוָה. בְּסוֹף הַסֵּדֶר תִּרְאֶה מְקוֹמָן [א"ה שם].

ה וְנוֹהֵג אִסּוּר זֶה בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְשָׁכַב אֶת אֲחוֹת אָבִיו בְּמֵזִיד חַיָּב כָּרֵת, בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה.