Sefer HaChinuch 218 — סֵפֶר הַחִנּוּךְ ריח

א מִצְוַת לֶקֶט – לַעֲזֹב הַלֶּקֶט לָעֲנִיִּים, וְהוּא מָה שֶׁנּוֹפֵל מִתּוֹךְ הַמַּגָּל בִּשְׁעַת קְצִירָה אוֹ מִתּוֹךְ הַיָּד בִּשְׁעַת תְּלִישָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּלֶקֶט (ויקרא יט י) לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם.

ב מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כָּתַבְתִּי בְּמִצְוַת הַפֵּאָה (מצוה רטז) מָה שֶׁיָּדַעְתִּי.

ג מִדִּינֵי הַמִּצְוָה. מָה שֶׁאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (פאה ו, ה): שִׁבֹּלֶת אַחַת אוֹ שְׁתַּיִם לֶקֶט, שָׁלֹשׁ אֵינָם לֶקֶט, כְּלוֹמַר, שֶׁאִם נָפְלוּ שָׁלֹשׁ שִׁבֳּלִים אוֹ יוֹתֵר בְּיַחַד מִיַּד הַקּוֹצֵר שְׁלָשְׁתָּן לְבַעַל הַשָּׂדֶה, שֶׁאֵין דִּין לֶקֶט אֶלָּא בְּמוּעָט וְדַוְקָא שֶׁנָּפַל הַלֶּקֶט מִן הַקּוֹצֵר בְּלֹא אֹנֶס (שם ד, י), אֲבָל הִכָּהוּ קוֹץ בְּיָדוֹ וְנָפַל, אֵין זֶה לֶקֶט, וּסְפֵק לֶקֶט לֶקֶט שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים פב ג) עָנִי וָרָשׁ הַצְדִּיקוּ, צַדֵּק מִשֶּׁלְּךָ וְתֵן לוֹ. וְדִין (שם) תְּבוּאָה הַנִּמְצֵאת בְּחוֹרֵי הַנְּמָלִים, וְדִין (שם ה, ב) שִׁבֹּלֶת שֶׁל לֶקֶט שֶׁנִּתְעָרְבָה בַגָּדִישׁ. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּמַסֶּכֶת פֵּאָה. וּלְעִנְיַן בְּאֵיזֶה מָקוֹם נוֹהֶגֶת וּמִי חַיָּב בָּהּ וְעֹנֶשׁ הָעוֹבֵר עָלֶיהָ, הַכֹּל כְּמוֹ בְּפֵאָה.