Sefer HaChinuch 256 — סֵפֶר הַחִנּוּךְ רנו

א שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂה יִדְּעוֹנִי – שֶׁלֹּא נַעֲשֶׂה מַעֲשֵׂה הַיִּדְּעוֹנִי, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט לא) אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים. וּפֵרֵשׁ הָרַמְבַּ"ם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה (סהמ"צ ל"ת ט), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ שֶׁהָעִנְיָן הוּא שֶׁיִּקַּח עֶצֶם עוֹף שֶׁשְּׁמוֹ יַדּוּעַ וִישִׂימֵהוּ בְּפִיו וִיקַטֵּר לוֹ בְּמִינֵי קְטֹרֶת וְיַשְׁבִּיעַ הַשְׁבָּעוֹת וְיַעֲשֶׂה פְּעֻלּוֹת עַד שֶׁיִּתְחַבֵּר לוֹ עִנְיָן מֵחֹלִי הַנּוֹפֵל, כְּמוֹ הַחֹלִי הַנִּקְרָא סובא"ת וִידַבֵּר בָּעֲתִידוֹת. וְכֵן אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין סה, א) יִדְּעוֹנִי מַנִּיחַ עֶצֶם יַדּוּעַ בְּתוֹךְ פִּיו וְהוּא מְדַבֵּר מֵאֵלָיו. וְאַל תַּחְשֹׁב שֶׁזֶּה הוּא לָאו שֶׁבַּכְּלָלוֹת, שֶׁהוּא כְּבָר הִפְרִישָׁם כְּשֶׁזָּכַר הָעֹנֶשׁ אָמַר אוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי, וְחִיֵּב עַל כָּל אֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם סְקִילָה וְכָרֵת לְמֵזִיד, וְהוּא אוֹמְרוֹ (שם כ כז) וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ וְגוֹ'. וּלְשׁוֹן סִפְרָא (קדושים י א) לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר וְאִישׁ אוֹ אִשָּׁה וְגוֹ', עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים. כָּל עִנְיַן יִדְּעוֹנִי יַגִּיד עָלָיו רֵעוֹ אוֹב שֶׁכָּתַבְנוּ (מצוה רנה). וְשָׁם בְּסַנְהֶדְרִין פֶּרֶק שִׁשִּׁי יִתְבָּאֲרוּ דִּינָיו גַּם כֵּן.