Sefer HaChinukh 428 — סֵפֶר הַחִנּוּךְ תכח

א שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּי עֲבוֹדָה זָרָה וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ – שֶׁנִּמְנַעְנוּ שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת מִצִּפּוּיֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעֲבוֹדָה זָרָה עַצְמָהּ אֵינָהּ אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה, כְּגוֹן הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לְדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ תְּפִיסַת יָד אָדָם, כְּגוֹן, הַר אוֹ בְּהֵמָה אוֹ אִילָן, שֶׁאֵינָן נֶאֱסָרִין בַּהֲנָאָה אֲבָל הַצִּפּוּי שֶׁעֲלֵיהֶם מִכָּל מָקוֹם אָסוּר בַּהֲנָאָה, שֶׁהִיא בִּכְלַל מְשַׁמְּשֵׁי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁאֲסוּרִין, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים ז כה) לֹא תַחְמֹד כֶּסֶף וְזָהָב עֲלֵיהֶם וְלָקַחְתָּ לָךְ, וְאַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמַר בְּמָקוֹם אַחֵר דֶּרֶךְ כְּלָל (שם יג יח) וְלָא יִדְבַּק בְּיָדְךָ וְגוֹ' נִתְיַחֵד לָאו בַּצִּפּוּי, לְפִי שֶׁיִּתְּנוּ עֵינֵיהֶם בּוֹ הַפְּתָאִים.

ב מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּדֵי לְהַרְחִיק כָּל עִנְיַן עֲבוֹדָה זָרָה וְכָל הַנִּטְפָּל לָהּ.

ג דִּינֵי הַמִּצְוָה. יִתְבָּאֲרוּ בְּפֶרֶק שְׁלִישִׁי מֵעֲבוֹדָה זָרָה.

ד וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת, וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְנֶהֱנָה בְּצִפּוּיָן, וַאֲפִלּוּ בְּכָל שֶׁהוּא חַיָּב מַלְקוּת.