Sefer HaChinukh 434 — סֵפֶר הַחִנּוּךְ תלד

א לְהִדָּבֵק בְּחַכְמֵי הַתּוֹרָה – שֶׁנִּצְטַוִּינוּ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְדַּבֵּק עִם חַכְמֵי הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁנִּלְמַד מֵהֶם מִצְווֹתֶיהָ הַנִּכְבָּדוֹת, וְיוֹרוּנוּ הַדֵּעוֹת הָאֲמִתִּיּוֹת בָּהּ שֶׁהֵם מְקַבְּלִים מֵהֶם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (דברים י, כ) וּבוֹ תִדְבָּק, וְנִכְפָּל הַצִּוּוּי בְּמָקוֹם אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר וּלְדָבְקָה בוֹ (שם יא, כב), וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (כתובות קיא, ב), וְכִי אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לְהִדָּבֵק בַּשְּׁכִינָה, וְהָא כְּתִיב כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ אֵשׁ אֹכְלָה הוּא (דברים ד, כד)? אֶלָּא הַדָּבֵק לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים וּלְתַלְמִידֵיהֶם כְּאִלּוּ נִדְבָּק בּוֹ בָּרוּךְ הוּא, וּמִזֶּה לָמְדוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לוֹמַר, שֶׁכָּל הַנּוֹשֵׂא בַּת תַּלְמִיד חָכָם וְהַמַּשִּׂיא בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו כְּאִלּוּ נִדְבָּק בִּשְׁכִינָה. וְעוֹד דָּרְשׁוּ בְּסִפְרֵי (פיסקא דללכת בדרכיו), וּלְדָבְקָה בּוֹ לְמֹד דִּבְרֵי אַגָּדָה שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ אַתָּה מַכִּיר מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם.

ב שֹׁרֶשׁ הַמִּצְוָה נִגְלֶה הוּא, כְּדֵי שֶׁנִּלְמַד לָדַעַת דַּרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

ג וְדִינֵי הַמִּצְוָה, כְּבָר כָּתַבְתִּי קְצָתָן [הלכות דעות פ"ו].

ד וְנוֹהֶגֶת מִצְוָה זוֹ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים, וְגַם הַנְּקֵבוֹת מִצְוָה עֲלֵיהֶן גַּם כֵּן לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי חֲכָמִים, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם. וְהָעוֹבֵר עַל זֶה וְאֵינוֹ מִתְחַבֵּר עִמָּהֶם וְקוֹבֵעַ בְּלִבּוֹ אַהֲבָתָם וּמִשְׁתַּדֵּל בְּטוֹבָם וְתוֹעַלְתָּם בְּעִתִּים שֶׁיֵּשׁ סִפֵּק בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן מְבַטֵּל עֲשֵׂה זֶה, וְעָנְשׁוֹ גָּדוֹל מְאֹד, כִּי הֵם קִיּוּם הַתּוֹרָה וִיסוֹד חָזָק לִתְשׁוּעַת הַנְּפָשׁוֹת, שֶׁכָּל הָרָגִיל עִמָּהֶם, לֹא בִּמְהֵרָה הוּא חוֹטֵא, וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָמַר (משלי יג, כ) הוֹלֵךְ אֶת חֲכָמִים יֶחְכָּם. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (אבות פ"א מ"ד), הֱוֵי מִתְאַבֵּק בַּעֲפַר רַגְלֵיהֶם. וְהָרַמְבַּ"ן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כָּתַב (בהשגותיו לספה"מ מצות עשה ז') כִּי עִקַּר מִצְוָה זוֹ, הִיא לְהִשָּׁבַע בִּשְׁמוֹ בָּרוּךְ הוּא לְקַיֵּם מִצְוָה, וְהָרְאָיָה מִמָּה שֶׁאָמְרוּ בִּתְמוּרָה (ג, ב) מִנַּיִן שֶׁנִּשְׁבָּעִים לְקַיֵּם הַמִּצְוָה? שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט קו) נִשְׁבַּעְתִּי וָאֲקַיֵּמָה לִשְׁמֹר מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ. וְהֵשִׁיבוּ שָׁם הַהוּא מִוּבוֹ תִדְבָּק נָפְקָא וְכוּ' כְּמוֹ שֶׁבָּא שָׁם.