א מִי שֶׁהִנִּיחַ יְתוֹמִים, מִקְצָתָן גְּדוֹלִים וּמִקְצָתָם קְטַנִּים, וְרָצוּ לַחֲלֹק בְּנִכְסֵי אֲבִיהֶם כְּדֵי שֶׁיִּטְּלוּ הַגְּדוֹלִים חֶלְקָם, מַעֲמִידִים בֵּית דִּין אַפּוֹטְרוֹפּוֹס לַקְּטַנִּים וּבוֹרֵר לָהֶם הַחֵלֶק הַיָּפֶה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּצְרִיכִים לַחֲלֹק בְּגוֹרָל (טוּר). וְאִם הִגְדִּילוּ אֵינָם יְכוֹלִים לִמְחוֹת, שֶׁהֲרֵי עַל פִּי בֵית דִּין חָלְקוּ לָהֶם. וְאִם טָעוּ בֵּית דִּין בַּשּׁוּמָא וּפָחֲתוּ שְׁתוּת, יְכוֹלִים לִמְחוֹת וְחוֹזְרִים וְחוֹלְקִים חֲלֻקָּה אַחֶרֶת, אַחַר שֶׁהִגְדִּילוּ. הַגָּה: אֲבָל אַפּוֹטְרוֹפּוֹס, אֲפִלּוּ מִנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲלֹק בְּלֹא בֵּית דִּין אֶלָּא אִם כֵּן נִתְמַנָּה בְּפֵרוּשׁ לְכָךְ (תְּשׁוּבַת הָרַ"ן סִימָן ס'). וְאֵין לְבֵית דִּין רְשׁוּת לַחֲלֹק בְּדָבָר דְּשַׁיָּךְ בֵּהּ גּוּד אוֹ אֱגוּד (טוּר וְכ"כ הַתוס' בְּפֶרֶק ב' דְּקִדּוּשִׁין וְהָרֹא"שׁ בְּפ' אַלְמָנָה נִזּוֹנֶת). וְיֵשׁ חוֹלְקִין וּמַתִּירִין (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק הַנַּ"ל וּמָרְדְּכַי שְׁתֵּי הַדֵּעוֹת). הָיוּ הָאַחִין כֻּלָּם קְטַנִּים, אֵין חוֹלְקִין לָהֶם עַד שֶׁיַּגְדִּילוּ, אֶלָּא אִם כֵּן נִרְאֶה לְבֵית דִּין שֶׁיֵּשׁ לָהֶן תּוֹעֶלֶת בַּחֲלֻקָּה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ וְהָרַ"ן). וְכָל שֶׁהִגִּיעוּ הַקְּטַנִּים לְי"ג שָׁנָה יְכוֹלִים לַחֲלֹק בְּעַצְמָן, דַּחֲלוּקָה לָא הָוֵי כְּמֶכֶר (ר"י נכ"ו ח"ב).
ב אִם לֹא הָיוּ כָּאן כָּל הָאַחִים, וְאוֹתָם שֶׁבְּכָאן מְבַקְשִׁים לַחֲלֹק, אוֹ שֶׁחָלְקוּ וּבָא אָח אוֹ בַעַל חוֹב וְנוֹטֵל חֵלֶק אֶחָד מֵהֶם, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן קע"ה.
ג אֶחָד מֵהָאַחִים שֶׁיָּרַד לְאֻמָּנוּת אוֹ חָלָה אוֹ רוֹצֶה לֵילֵךְ לִלְמֹד, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן קע"ז.
ד אֶחָד מֵהָאַחִים שֶׁהָיוּ שְׁטָרוֹת יוֹצְאִים עַל שְׁמוֹ, וְטוֹעֵן: שֶׁלִּי הֵם, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן ס"ב.
ה יוֹרְשִׁים שֶׁקְּצָתָם לָקְחוּ מִנִּכְסֵי מוֹרִישָׁם בְּלֹא חֲלֻקָּה וּקְצָתָם לֹא לָקְחוּ, וְיֵשׁ בְּיַד אַחֵר מִנִּכְסֵי הַמֵּת, אִם הַיּוֹרְשִׁים שֶׁלֹּא לָקְחוּ מְעַרְעֲרִים שֶׁלֹּא לִטֹּל מִמַּה שֶׁבְּיַד אוֹתוֹ אַחֵר לִקְבוּרָה, הַדִּין עִמָּהֶם, וְיָבוֹאוּ לְחֶשְׁבּוֹן, וְכָל אֶחָד מֵהָאַחִים יִתֵּן חֶלְקוֹ הַמַּגִּיעַ לוֹ:
א סָעִיף א ורצו לחלוק בנכסי אביהן כו'. ז"ל הטור ומבקשים הגדולי' שיחלוקו כדי שיהא חלקם בידם והם ישמרוהו ויעבדוהו עכ"ל ור"ל שאין הגדולי' רוצים לטרוח עבור הקטני' ולהיות השבח לאמצע כנ"ל בר"ס רפ"ז אלא יטרחו וישבחו חלקן לעצמן:
ב סָעִיף א ובורר להן החלק היפה. לשון הטור מעמידים אפטרופוס לקטנים וחולקין בגורל ובשומת ב"ד ור"ל שיראו שיהיו החלקים שווים לפחות ולא יתנו להקטנים הגרוע ואף בחלוקת הגורל צריכין האפטרופסים לראות שיהיו החלקי' שווים ואח"כ מטילין גורל ביניהן משום דא"א לצמצם שיהיו שוים ממש ונראה דכונת הרמב"ם והמחבר ג"כ הוא כמ"ש ובורר להן חלק היפ' דר"ל שיהי' להן ג"כ חלק יפה לאפוקי שידחו מהגדולי' לחלק הפחות ועכ"פ נראה דמ"ש מור"ם בהג"ה די"א "דצריכין "לחלוק "בגורל צריך להיות מסודר אחר דברי המחבר שכתב ובורר להן "חלק "היפה וק"ל:
ג סָעִיף א ופחתו שתות אע"ג דבעלמא שתות קנה ומחזיר אונאה כמ"ש הטור והמחבר בר"ס רכ"ז ביתומים החמירו וכמ"ש הטור והמחבר בסימן ק"ט ע"ש:
ד סָעִיף א וחוזרין וחולקין חלוקה אחרת אחר שהגדילו. נראה דה"ה קודם שהגדילו אם נתוודע לב"ד שטעו בשתות שחוזרין אלא אורח' דמילתא נקט דכל ששמו הב"ד בהכי לא נתוודע הטעות דמי יחקור אחר מעשה ב"ד אבל כשיגדלו הם עצמן רגילים ליתן לב ומדקדקים בשלהם ועומדים על הטעות:
ה סָעִיף א בדבר דשייך בו גוד או איגוד הטעם דה"ל כמו מכירה דאחד אומר לחבירו גוד כולו ותן לי חלקי במעות או אני יאגדנו ואתן לך חלקך במעות ואין האפטרופסין רשאין למכור חלקן וכמ"ש הטור בסי' קע"ה גם יתבאר לקמן סי' ר"ץ ועפ"ר:
ו סָעִיף א היו האחים כולם קטנים כו'. רמ"מ כ' מלתא בטעמא ז"ל למה יחלוקו יעמדו הנכסים ביד אפטרופוס שהרי אף לאחר חלוקה יבואו הנכסים ביד אפטרופוס עכ"ל:
ז סָעִיף א דחלוקה לא הוי כמכר ר"ל דאלו הוי כמכר לא היו יכולין למכור עד שיהיו בן עשרים שנה לדעת הרי"ף וגם לדעת הרא"ש אם לא שהוא חריף ופקח ויודע בטיב משא ומתן וכמ"ש הטור והמחבר בסימן רל"ה ע"ש:
ח סָעִיף ה ויש ביד אחר מנכסי המת כו'. בטור מבואר יותר ז"ל אם זה היורש שלא נטל מערער ואומר אחי נטלו שיעור חלקם ואני לא נטלתי אם יתנו הממון שביד זה האחר לצורכי קבורה נמצא שנתתי אני לצורך קבורה ואחי לא נתנו יפה מערער ויבואו לחשבון וכל אחד מהאחין יתנו לקבורה מחלקו המגיע לו עכ"ל:
א סָעִיף א בדבר דשייך ביה גוד עיין סמ"ע סעיף קטן ה' עד ואין האפוטרופסין רשאין למכור חלקו כו' ולפ"ז נראה דאם הב"ד רואין שיש תועלת להיתומים בטענת גוד או אגוד שיכולין לטעון דהב"ד יכולין למכור קרקעות כשיש תועלת להיתומים כמבואר בב"י וכן הוא בסי' ר"צ סעיף י"ג בהג"ה והא דא"י לטעון גוד או אגוד הוא דוקא כשאין תועלת להיתומים בזה:
א סָעִיף א חלקם. שאינם רוצים לטרוח עבור הקטנים ולהיות השבח לאמצע אלא להטריח ולהשביח חלקן לעצמן כ"כ הסמ"ע ועיין בתשו' רשד"ם סי' רט"ו:
ב סָעִיף א ובורר. עיין בר"ן ובריטב"א דגרסי ובוררים ע"ש. ש"ך:
ג סָעִיף א היפה. ר"ל שיראו שיהיו החלקים שוין ולא יודחו הקטנים לחלק הפחות ומ"מ א"א לצמצם שיהיו שוין ממש לכן כת' הטור דצריכין לחלק בגורל וכמ"ש הרמ"א בהג"ה. סמ"ע:
ד סָעִיף א למחות. ודלא כהריטב"א פ' האיש מקדש דפסק כשמואל. ש"ך:
ה סָעִיף א שתות. אע"ג דבעלמא שתות קנה ומחזיר אונא' כמ"ש בר"ס רכ"ז ביתומים החמירו כמ"ש הט"ו בסי' ק"ט ע"ש. סמ"ע:
ו סָעִיף א שהגדילו. נרא' דה"ה קודם שהגדילו אם נתודע לב"ד שטעו בשתות חוזרין אלא אורחא דמלתא נקט דכל ששמו הב"ד בהכי לא נתוודע הטעות דמי יחקור אחר מעשה ב"ד אבל כשיגדלו הן עצמן רגילין ליתן לב ומדקדקים בשלהן ועומדין על הטעות. שם:
ז סָעִיף א אגוד. הטעם דה"ל כמו מכירה ואין האפטרופסים רשאין למכור חלקן וכמ"ש הטור בסי' קע"ה גם יתבאר לקמן סי' ר"צ. שם. עיין מ"ש הריטב"א בזה פרק האיש מקדש:
ח סָעִיף א כמכר. ע"ל סי' רל"ה ס"ח וס"ט ע"ש:
א סָעִיף א מקצתם כו'. וכ"פ הרא"ש בפי"א דכתובות סי"ח וראיה מדקאמר שבאו ובקטנים ל"ש דאין מעשיהם כלום אלא בב"ד תליא: (ליקוט) מקצתן כו'. דע"כ בהכי איירי ומשום שהגדולים מבקשין חלקם דבלא"ה הא טענת הקטנים לאו כלום ושמואל סבר הגדילו יכולין למחות אלא יעמידו אפוטרופס על הכל ר"ן שם בקדושין ואף לר"ן דידיה הדין כן וכמ"ש בהג"ה למטה וכ"כ הרא"ש בכתובות שם (ע"כ):
ב סָעִיף א (ליקוט) ובורר כו'. כ"ה ג"כ קצת גי' ספרים אבל גי' ספרים שלנו ובוררין וכ"ה גי' הרי"ף ואב"ד קאי. ר"ן שם ועמש"ל בר"ס ר"צ (ע"כ):
ג סָעִיף א וי"א כו'. עתוס' בכתובות ק"א ד"ה ובוררין ובקדושין שם ד"ה ובוררין:
ד סָעִיף א שתות. דהא פריך מדברי חכמים שם ושם: (ליקוט) ופחתו שתות כו'. ס"ל דוקא שתות וכ"ד הרי"ף דס"ל שהוא כשום הדיינין. ר"ן שם (ע"כ):
ה סָעִיף א אבל אפוטרופוס כו'. כמש"ש מנין כו' שב"ד כו' דוקא ב"ד ויליף מקרא ת"ל נשיא כו' ובזה מתורץ קו' תוס' שם ד"ה אלא כו' וכ"ה בתוספתא פ"ח דב"ב אין דנין לחוב ולזכות כו' אא"כ נטלו רשות מב"ד:
ו סָעִיף א ואין כו' וי"ח כו'. עתוס' שם ושם:
ז סָעִיף א היו האחין כו'. הרא"ש כנ"ל:
ח סָעִיף א דחלוקה כו'. עתוס' דגטין מח א' ד"ה אי וצ"ע:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.