א הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵרוֹ, חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ דְּלָתוֹת, וְלִפְתֹּחַ לוֹ הַחַלּוֹנוֹת שֶׁנִּתְקַלְקְלוּ, וּלְחַזֵּק אֶת הַתִּקְרָה, וְלִסְמֹךְ אֶת הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה, וְלַעֲשׂוֹת נֵגֶר וּמַנְעוּל. וְכֵן אִם נִפְחֲתָה הַמַּעֲזִיבָה וְהַתִּקְרָה בְּד' טְפָחִים, חַיָּב לְתַקְּנָהּ; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִדְּבָרִים שֶׁהֵם מַעֲשֶׂה אֻמָּן, וְהֵם עִקָּר גָּדוֹל בִּישִׁיבַת הַבָּתִּים וְהַחֲצֵרוֹת. הַגָּה: וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנָס שָׁם הַשּׂוֹכֵר (וְרָאָה שֶׁלֹּא הָיוּ שָׁם דְּבָרִים אֵלּוּ, לֹא) אָמְרִינָן דְּנִתְפַּיֵּס בַּמֶּה שֶׁרָאָה, אֶלָּא עַל הַמַּשְׂכִּיר לְתַקֵּן. תִּקֵּן הַמַּשְׂכִּיר דְּבָרִים אֵלּוּ, וְנִשְׁבְּרוּ תּוֹךְ יְמֵי הַשְּׂכִירוּת, אִם אָמַר לוֹ: בַּיִת זֶה, אֵין צָרִיךְ לְהַעֲמִיד לוֹ אַחֵר. אָמַר לוֹ: בַּיִת סְתָם, צָרִיךְ לְתַקְּנוֹ כָל יְמֵי הַשְּׂכִירוּת (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק הַשּׁוֹאֵל וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ו דִּשְׂכִירוּת). וע"ל סִימָן שי"ב סָעִיף י"ז.
ב הַשּׂוֹכֵר חַיָּב לַעֲשׂוֹת מַעֲקֶה וּמְזוּזָה וּלְתַקֵּן מְקוֹם הַמְּזוּזָה מִשֶּׁלּוֹ. וְכֵן אִם רָצָה לַעֲשׂוֹת סֻלָּם אוֹ מַרְזֵב, אוֹ לְהָטִיחַ גַּגּוֹ, הֲרֵי זֶה מִשֶּׁל עַצְמוֹ. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין כָּל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה אֻמָּן (טוּר). וּבְכָל אֵלּוּ הָעִנְיָנִים הוֹלְכִין אַחַר מִנְהַג הַמְּדִינָה (טוּר בְּשֵׁם הָרַמְבַּ"ם).
א סָעִיף א ולפתוח לו החלונו' שנתקלקלו. לשון הגמרא לפתוח לו החלונות וכתב הטור בשם הראב"ד ז"ל אפילו יש לו אורה הרבה אם יש בו חלונות שנסתמו ולא נפרצו פצימיהן צריך לפותחן לו עכ"ל ואפשר שכן דעת הרמב"ם והמחבר במ"ש לפתוח החלונות שנתקלקלו:
ב סָעִיף א ולחזק את התקר'. פירוש אם התליעו הנסרים ר"ל הנסרים המונחים על הקורות שבתקרה:
ג סָעִיף א ולסמוך את הקורה פירש"י אם נשבר אחד מהקורות שבתקרה:
ד סָעִיף א נגר ומנעל פי' נגר שנועלי' בו מבפנים את הדלת ותוחבין אותו בחור האסקופה ומנעול שנועלין בו מבחוץ רש"י:
ה סָעִיף א וכן אם נפחתה המעזיבה והתקרה בד' טפחים. במיימוני מפורש דהוא מיירי בהשכיר לו את העלייה ע"ש והשתא דנתנו שיעור הפחית' ד' טפחים שאז מחוסר לבעל העלייה מקום תשמיש כלי א' וכמ"ש הטור והמחבר בסי' שי"ב סי"ח ועפ"ר מ"ש עוד להוכיח זה ממ"ש הרמב"ם והמחבר והם עיקר גדול בישיבת הבתים גם עליי' בכלל בית הוא ובית אקרי כמ"ש בסי' רי"ד ושי"ב והטור כ' בזה ז"ל שהמעזיבה נמי חיזוק תקרה הוא עכ"ל ור"ל ומ"ה הוא מוטל על המשכיר לתקנו שהוא מעשה אומנות לאפוקי אם היו אומרים דאינו אלא משום משוי גומות דהוה מעשה הדיוט שהוא על השוכר ועפ"ר:
ו סָעִיף א לא אמרינן דנתפייס כו'. פי' אלא אמרי' שסמך על הפשיטות שבית השכיר לו ואין שם בית עליו בלא תיקון כל אלו:
ז סָעִיף א א"צ להעמיד לו אחר. דכיון דאמר זה לא שיעבד נפשיה אלא להעמיד בידו בשעה שיבא לדור שם ומשם והלאה אזדא לה במזלא דהשוכר:
ח סָעִיף ב ומזוזה כו'. גם ברמב"ם כתב ומזוזה וכן צריכין להגיה בטור בספרי' המדוייקי' כ"כ בהדיא בטור והטעם דמזוזה חובת הדר הוא ובטור מסיים וכתב ומ"מ לא יטול המזוזה כשיצא מן הבית אם הבית של ישראל ומשום דאין כאן מקומו וכבר כתבו הטור והמחבר בי"ד סוף הל' מזוזה בסי' רצ"א והטעם שלא ישלטו מזיקין בבית וכאלו הזיקו בידים דמי ולא כתבו הטור כאן אלא אגב גררא מ"ה השמיטו המחבר מלכתבו כאן:
ט סָעִיף ב וכן אם רצה לעשות סולם כו'. פי' הנ"י דהיינו לגג דאלו לעלייה המשכיר חייב דבלא"ה לא מתדר לי' ועד"ר מ"ש עוד מזה:
י סָעִיף ב או מרזב כו'. פירש"י גגיהן היו טוחין בטיט ומשופעין מד' צדדיהן וסומכין נסרים לכותל אצל הגג להרחיק המים מן הכותל וכשנופל א' מהן הדיוט מחזירה:
א סָעִיף א ואם אמר לו בית זה. והוא מדברי הנימוקי בשם הריטב"א פרק השואל אם השכיר לו בית זה חייב להעמיד לו בשעה שמכניסו מכאן ואילך אם נפל אין חייב להעמיד לו ואם השכיר לו בית סתם חייב להעמיד לו כל ימי השכירות עכ"ל. והובא בד"מ ותמיה' לי מלת' דהא פסק בש"ע סי' שי"ב סי"ז דוקא כשנפל כולו אבל אם הוא קיים אלא שהוא מסוכן לדור בו חייב המשכי' לתקנו ע"ש והוא בתשו' הרא"ש הובא בטור שם דוקא כשנפל כולו דאזדא ליה בית זה אבל אם הבית מסוכן כיון שהוא קיים דהשת' לא שייך לומר אזדא ליה דמסתמ' עומד לתקן שעדיין נקרא בית הלכך מחויב המשכיר לתקנו ע"ש וא"כ הכא שהבית קיים אלא שנתקלקל המנעול והנגר ודאי שמו עליו ועומד לתקן אמאי אינו צריך המשכיר לתקנו. והריטב"א אפשר דלא ס"ל הך דרא"ש אבל בש"ע דפסק כהרא"ש והרמ"א אינו חולק שם א"כ היכי פסק כאן כריטב"א אשר לכאורה נראה דהוא תרתי דסתרי עם הך דתשובת הרא"ש ואע"ג שכ' בש"ע סי' שי"ב שם אם יש לו שכירות מוקדם כבר כ' בסמ"ע שם דלאו דוק' וגם בטור שם סי' שי"ב לא הזכיר שכירות מוקדם וצ"ע:
א סָעִיף א שנתקלקלו. לשון הרמב"ם דבעיקר החלון אצ"ל
ב סָעִיף א וכן אם כו'. כת"ק במתני' קט"ז ב' וכמ"ש בגמ' שם רבנן סברי כו' ור"ל כאן בשהשכיר לו עלייה וכ"ה להדיא ברמב"ם:
ג סָעִיף א בד"ט. דקי"ל כשמואל בדיני. רי"ף וש"פ:
ד סָעִיף א ואע"פ כו' עבה"ג ועסי' שי"ב ססי"ו המשכיר בית לחבירו והוא כו':
ה סָעִיף א תקן כו'. כמש"ש ק"ג א'. כ"י:
ו סָעִיף א וע"ל כו' ר"ל דהרא"ש פליג ע"ז כמ"ש בש"ע ויש מי שאומר דדוקא כו':
ז סָעִיף ב וה"ה כו'. מתני' שם:
ח סָעִיף ב ובכל כו'. כנ"ל סי' שי"ג:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.