א שׁוֹר שְׁוֵה מָאתַיִם שֶׁנָּגַח שׁוֹר שְׁוֵה מָאתַיִם וְהִפְחִיתוֹ חֲמִשִּׁים, וּבִשְׁעַת הַעֲמָדָה בַדִּין הִשְׁבִּיחַ הַנִּזָּק וַהֲרֵי הוּא שָׁוֶה ת', וְאִלְמָלֵא הַנְּגִיחָה שֶׁהִפְחִיתוֹ הָיָה שָׁוֶה ת"ת, בֵּין שֶׁפִּטְּמוֹ בֵּין שֶׁשָּׁבַח מֵאֵלָיו, אֵינוֹ נוֹתֵן אֶלָּא כִּשְׁעַת הַנֶּזֶק.
ב כָּחַשׁ מֵחֲמַת הַמַּכָּה בִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין, וַהֲרֵי הַפְּחָת שָׁוֶה מֵאָה, נוֹתֵן לוֹ כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין. הִשְׁבִּיחַ הַמַּזִּיק בִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַּדִּין, אִם מֵחֲמַת שֶׁפִּטְּמוֹ שָׁבַח, אֵינוֹ מִשְׁתַּלֵּם מִמֶּנּוּ אֶלָּא מַה שֶּׁהָיָה שָׁוֶה בְּשָׁעָה שֶׁהִזִּיק. וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּאִם הַשֶּׁבַח יֶתֶר עַל הַהוֹצָאָה נוֹטֵל הַמַּזִּיק דְּמֵי הַהוֹצָאָה וּשְׂכַר טָרְחוֹ וַעֲמָלוֹ, וּבִשְׁאָר הַשֶּׁבַח נוֹטֵל הַנִּזָּק חֶלְקוֹ (טוּר ס"ג). וְאִם מֵחֲמַת עַצְמוֹ הִשְׁבִּיחַ, מִשְׁתַּלֵּם מִמֶּנּוּ כִּשְׁעַת הַעֲמָדָה בַדִּין:
א סָעִיף א והפחיתו חמשים כו' פי' ועדיין הוא חי והשביח בין הנגיח' להעמדה בדין במה שנתגדל' או השמינ':
ב סָעִיף א ואלמלא הנגיחה שהפחית' כו'. פי' ולא יכול הניזק לתובעו בעד אותו נזק כיון שאינו אלא גרמא ולא פסידא בידים מיהו צריך לשלם כשעת הנזק אע"ג דנשבח הרבה יותר ממה שהיה שוה בשעת הנגיח' משא"כ במת מחמת הנגיחה ונתייקר הבשר וכמ"ש בסי' שלפני זה מילתא בטעמא ע"ש:
ג סָעִיף ב נותן לו כשעת העמדה בדין. לשון הגמ' דאמר לי' מקרנ' דתורך דקבירא בשורי המנוגח כיחש כ"כ פי' כיון שהוא עדיין חי כאב הנגיחה הוא בו עדיין ומכח זה מכחיש ואזיל משא"כ בסי' שלפני זה דשם מיירי דמת מיד מהנגיחה והפסידה דאח"כ אינו מחמת כאב הנגיח':
ד סָעִיף ב השביח המזיק. פי' שור המזיק:
ה סָעִיף ב וי"א דאם השבח יתר על ההוצאה כו'. בטור כתב עוד ז"ל דאם ההוצא' יתירה על השבח אין לו לניזק בשבח כלום אלא נוטל כפי מה שמגיעו בשעת הנזק ע"כ וכתבתי בפריש' דדוקא קאמר דאין לו בשבח כלום אבל ג"כ א"צ ליתן הוצאה כלום ומפסיד המזיק מה שהיתה ההוצא' יתירה על השבח וה"ט דאף דהם שותפין בשור המזיק והשותף היורד ברשות צריך לשלם לו חצי ההוצא' מכיסו היתירה על השבח וכמ"ש בסי' שע"ה היינו דוקא בשותף היורד ברשות אבל זה אף דהוא כשותף מ"מ ה"ל כשותף היורד שלא ברשות וכמ"ש בסי' קע"ה ושע"ה ע"ש ודו"ק:
ו סָעִיף ב ואם מחמת עצמו כו'. הטעם דמיד בשעת נגיחה נעשו המזיק והניזק שותפין בהשור והוא ברשות שניהן לענין אם נפחת או נשבח ממילא משעת הנגיחה והלאה וכ"כ בטור:
א סָעִיף א ואלמלא. פירוש ואין יכול לתובעו בעד אותו הנזק כיון שאינו אלא גרמא ולא הפסידו בידים. סמ"ע:
ב סָעִיף ב בדין. כיון שעדיין חי הוא עוד כאב הנגיחה בו ומכח זה מכחיש ואזיל. שם:
ג סָעִיף ב עצמו. הטעם דמיד בשעת נגיחה נעשו המזיק והניזק שותפין בהשור והוא ברשות שניהן לענין אם נפחת או נשבח ממילא משעת הנגיחה והלאה כ"כ הטור. שם:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.