א הַחוֹבֵל בַּחֲבֵרוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַן לוֹ ה' דְּבָרִים, אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ עַד שֶׁיְּבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ וְיִמְחֹל לוֹ. וְאָסוּר לַנֶּחְבָּל לִהְיוֹת אַכְזָרִי מִלִּמְחֹל, כִּי אֵין זֶה דֶרֶךְ זֶרַע יִשְׂרָאֵל, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁבִּקֵשׁ מִמֶּנּוּ הַחוֹבֵל וְנִתְחַנֵּן לוֹ פַעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה, וְיָדוּעַ שֶׁהוּא שָׁב מֵחֶטְאוֹ וְנִחַם מֵרָעָתוֹ, יִמְחֹל לוֹ. וְכָל הַמְמַהֵר לִמְחֹל הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וְרוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה הֵימֶנּוּ. הַגָּה: וְעַיֵּן בְּאֹרַח חַיִּים סִימָן תר"ו. אָסוּר לְבַקֵּשׁ דִּין מִן הַשָּׁמַיִם עַל חֲבֵרוֹ שֶׁעָשָׂה לוֹ רָעָה. וְדַוְקָא דְּאִית לֵהּ דַּיָּנָא בְאַרְעָא. וְכָל הַצּוֹעֵק עַל חֲבֵרוֹ, הוּא נֶעֱנָשׁ תְּחִלָּה (גְּמָרָא פֶּרֶק הַחוֹבֵל). וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִלּוּ לֵית לֵהּ דַּיָּנָא בְּאַרְעָא אָסוּר לִצְעֹק עָלָיו, אֶלָּא אִם כֵּן הוֹדִיעוֹ תְּחִלָּה (הָרַ"ן פ"ק דְּר"ה).
ב דִּין נֶחְבָּל נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל, נִתְבָּאֵר בְּסִימָן צ'.
א סָעִיף א אינו מתכפר לו עד כו'. כן הוא ל' המשנה והברייתא בפרק החובל (בבא קמא דף צ"ב ע"א) גם ברמב"ם כ"כ אבל רש"י פי' שם דקאי אצער דבושת וכ"כ בקיצור פסקי הרא"ש גם בטורים המדויקים כ"כ בהדיא אבל בדפוס ב"י כתב צער והבושת:
ב סָעִיף א וימחול לו. בגמרא למדו זה מדכתי' באבימלך ועתה השב את אשת האיש כו' ויתפל בעדך. ונראה דהלימוד משם הוא דאם רצה הש"י למחול לו היה מוחל לו בלא תפילת אברהם אלא למדונו שצריך לפייסו עד שימחול לו במחילה גמורה ואז יתפלל בעדו:
ג סָעִיף א ואסור לנחבל כו'. גם זה נלמד מאותו מעשה דהרי אברהם נתפייס מאבימלך והתפלל בעדו כמ"ש בכתוב:
ד סָעִיף א ה"ג אין זה דרך זרע ישראל כו'. ור"ל שג' סימנים יש לזרע אברהם ביישנים רחמנים גומלי חסדים ורחמנים הוא היפך אכזריות:
ה סָעִיף א פעם הראשונה ושנייה. ובא"ח סי' תר"ו כתב הטור והמחבר ראשונה ושנייה ושלישית שם קאי אהמפייס וקאמר שאם לא נתפייס בשני פעמים ילך אצלו גם פעם שלישית וכאן למדונו שזה שמפייסין אותו יהיה רחמן ולא ימתין עד שילך ויבא אצלו שלישית אלא ימחול לו בראשונה או בשנייה וק"ל:
ו סָעִיף א ועיין בא"ח סי' תר"ו שם כתב מור"ם בהג"ה דאם הוציא עליו שם רע א"צ למחול לו עכ"ל והוא מדברי הג"מ פ"ב דהל' תשובה ומהרי"ל והטעם דשם רע פגע בכבוד אבותיו או בניו לדורות ושמא היו אנשים דשמעו הש"ר ולא ישמעו החרטה והמחילה ויסברו שהוא אמת:
א סָעִיף א ושניה. ובא"ח סימן תר"ו כ' ושלישית דשם קאי אהמפייס וקאמר שאם לא נתפייס בב' פעמים ילך אצלו גם פעם הג' וכאן למדונו דזה שמפייסין אותו יהיה רחמן ולא ימתין עד שילך ויבוא אצלו שלישית אלא ימחול לו בראשונה או בשניה עוד כתב בא"ח שם הרמ"א בהג"ה דאם הוציא עליו שם רע א"צ למחול לו והוא מדברי הג"מ פ"ב דתשובה ומהרי"ל והטעם דבשם רע פגע בכבוד אבותיו או בניו לדורות ושמא היו אנשים ששמעו השם רע ולא ישמעו החרטה והמחילה ויסברו שהוא אמת. סמ"ע:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.