Even HaEzer 32 שולחן ערוך, אבן העזר לב

גודל הטקסט

א בִּשְׁטָר כֵּיצַד, כּוֹתֵב לָהּ עַל הַנְּיָר אוֹ עַל הַחֶרֶס, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה, "הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי", וְנוֹתְנוֹ לָהּ בִּפְנֵי עֵדִים. וְצָרִיךְ שֶׁיִּכְתֹּב אוֹתוֹ לְשֵׁם הָאִשָּׁה הַמִּתְקַדֶּשֶׁת, כְּמוֹ בְּגֵט. וְאִם כְּתָבוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת. וְאֵינוֹ כּוֹתְבוֹ אֶלָּא לְדַעְתָּהּ; וְאִם כְּתָבוֹ שֶׁלֹּא לְדַעְתָּהּ, הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְקֻדֶּשֶׁת:

BH PT

ב אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁטָר פָּסוּל לְקַדֵּשׁ בּוֹ, שָׁמִין אֶת הַנְּיָר; אִם יֵשׁ בּוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה, מְקֻדֶּשֶׁת, וְאִם לָאו, הֲרֵי זוֹ סָפֵק מְקֻדֶּשֶׁת:

BH PT

ג אִם הִיא קְטַנָּה אוֹ נַעֲרָה וּמְקַדְּשָׁהּ עַל יְדֵי אָבִיהָ בִּשְׁטָר, כּוֹתֵב: "בִּתְּךָ מְקֻדֶּשֶׁת לִי":

ד יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר, שֶׁצָּרִיךְ שֶׁיַּזְכִּיר שְׁמוֹת הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה בִּשְׁטַר קִדּוּשִׁין, כְּשֵׁם שֶׁצָּרִיךְ לְהַזְכִּירָם בְּגֵט. הַגָּה: כְּתָבוֹ עַל דָּבָר הַמְחֻבָּר לַקַּרְקַע אוֹ עַל אִסוּרֵי הֲנָאָה, יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁהוּא פָּסוּל (הַמַּגִּיד מִשְׁנֶה פֶּרֶק ג' דְּאִשּׁוּת), וְיֵשׁ מַכְשִׁירִים (הָרַשְׁבָּ"א סִימָן תר"ג). וְאֵין צָרִיךְ לִכְתֹּב זְמַן בִּשְׁטַר קִדּוּשִׁין (רַבֵּנוּ יְרוּחָם). כְּתָבוֹ בִּכְתַב יָדוֹ וְאֵין עָלָיו עֵד, מְקֻדֶּשֶׁת מִסָּפֵק (נִמּוּקֵי יוֹסֵף פֶּרֶק אַרְבָּעָה אַחִין). נָתַן לָהּ שְׁטָר וְאָמַר: עַל מְנָת שֶׁהַנְּיָר שֶׁלִּי, אֵינָהּ מְקֻדֶּשֶׁת (הָרַ"ן פֶּרֶק קַמָּא דְּקִדּוּשִׁין):

BH PT
נוֹשְׂאֵי כֵּלִים Commentaries
בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev

סָעִיף א

א סָעִיף א מקודשת. בלא"ה היא ספק מקודשת מחמת הנייר כמ"ש בסעיף שאח"ז שמא ש"פ אלא נ"מ אם התנה דלא מקדש בנייר רק בשטר כשר אפ"ה הוי ס"ק ח"מ גם נ"מ בספק זה הולד ספק ממזר. ובחשש שמא ש"פ הנייר אינו אלא חשש דרבנן ב"ש:

סָעִיף ב

ב סָעִיף ב פסול. כלומר אפי' בכתבו שלא לשמה ונתנו לה בתורת שטר שהוא פסול מ"מ שמין הנייר ולא אמרו פסול אלא באומר בפירוש שאין מקדשה בתורת כסף אף שיהיה הנייר שוה הרבה. וב"י נסתפק אי מיירי אפי' קידש בו בתורת שטר אפ"ה שמין וכו' ע"ש. ובאמת מבואר להדיא בש"ס דף מ"ח ב"ח ובנחלת צבי:

סָעִיף ד

ג סָעִיף ד לקרקע. אבל המקדש בדבר המחובר לקרקע לשם כסף מקודשת ב"ח בשם הרשב"א וכ"כ בה"י ועיין ח"מ:

ד סָעִיף ד הנאה. הרשב"א בתשובה סימן תר"ג מסיק ע"פ הירושלמי דבאיסור הנאה מן התורה אינה מקודשת ובאיסור הנאה דרבנן מקודשת והובא לעיל סימן כ"ח והתימא על רמ"א שלא הזכיר חילוק זה:

ה סָעִיף ד ויש מכשירים. עיין ח"מ שחולק וכתב דאין כאן יש מכשירים ע"ש:

פִּתְחֵי תְשׁוּבָה Pitchei Teshuva

סָעִיף א

א סָעִיף א בפני עדים. עח"מ וב"ש ועיין במל"מ פ"ג מה"א דין ג':

סָעִיף ב

ב סָעִיף ב שהשטר פסול. עבה"ט ועיין במל"מ פ"ז מה"א דין יוד ובס' שעה"מ פ"ה מה"א סוף דין כ"ו מ"ש בזה וע"ל סימן ס"א:

סָעִיף ד

ג סָעִיף ד המחובר לקרקע. עבה"ט מ"ש אבל המקדש כו' ועיין בס' שעה"מ פ"ג מה"א דין ג' ובס' גט מקושר בקו"א אות יוד:

ד סָעִיף ד ויש מכשירים. עבה"ט ועיין בס' גט מקושר בקו"א אות י' שכתב ליישב דברי הרמ"א בזה:

ה סָעִיף ד ע"מ שהנייר שלי. עח"מ וב"ש ועי' בס' שעה"מ פ"ו מה"א דף ל"ד ע"א מ"ש בזה:

Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.

חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top