א מִי שֶׁצִּוָּה לָתֵת לְבִתּוֹ כָּךְ וְכָךְ מָעוֹת לְפַרְנָסָתָּהּ, לִקַּח בָּהֶם קַרְקַע, בֵּין שֶׁהָיָה שְׁכִיב מְרַע בֵּין שֶׁהָיָה בָּרִיא, וּמֵת, וַהֲרֵי הַמָּעוֹת בְּיַד הַשָּׁלִישׁ, וְאָמְרָה הַבַּת: תְּנוּ אוֹתָם לְבַעֲלִי, כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה בָּהֶם: אִם הָיְתָה גְּדוֹלָה, וְנִשֵּׂאת, הָרְשׁוּת בְּיָדָהּ; וְאִם עֲדַיִן מְאֹרָסָה הִיא, יַעֲשֶׂה שָׁלִישׁ מַה שֶׁהֻשְׁלַשׁ בְּיָדוֹ; וְאִם עֲדַיִן קְטַנָּה הִיא, אֲפִלּוּ נִשֵּׂאת, אֵין שׁוֹמְעִין לָהּ, אֶלָּא יַעֲשֶׂה שָׁלִישׁ כְּמוֹ שֶׁצִּוָּה הָאָב. (וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּבָעִינָן שֶׁהֻשְׁלַשׁ מִתְּחִלָּה לְכָךְ, וְעַיֵּן בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט סִימָן רצ"ב):
א סָעִיף א קרקע. אבל אם הניח קרקע לבתו ומת אין רשות ביד הבעל למכור הקרקע דהא גם היא אין לה רשות למכור הקרקע שירשה מאביה עד שתהיה בת עשרים ר"ן:
ב סָעִיף א שליש. ויקח קרקע ואם היא אח"כ רוצה למכור הקרקע וליתן המעות לבעלה הרשות בידה דהא קרקע זו לא ירשה מאביה ר"ן עיין ב"ש ובה"י:
ג סָעִיף א לכך. אבל אם לא הושלש מתחלה לכך בזה לא אמרינן מצוה לקיים דברי המת ולא קנתה הבת כלל ח"מ:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.