Shulchan Aruch, Orach Chayim 100 — שולחן ערוך, אורח חיים ק
א תְּפִלּוֹת שֶׁל מוֹעֲדוֹת וְשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, צָרִיךְ לְהַסְדִּיר תְּפִלָּתוֹ קֹדֶם שֶׁיִּתְפַּלֵּל, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שְׁגוּרָה בְּפִיו. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִים עַל פֶּה, אֲבָל כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין מִתּוֹךְ הַסִּדּוּר, מֻתָּר, דְּהָא רוֹאֶה מַה שֶּׁמִּתְפַּלֵּל וְכֵן נוֹהֲגִין, (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הר"ר מָנוֹחַ).
מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah
סָעִיף א
א (א) ושל ר"ח - כן הגירסא בכמה ספרים ובביאור הגר"א ור"ל תפלת מוסף והטעם מפני שאין מתפלל אותן תדיר אלא לפרקים אין רגיל בהן כ"כ ובפמ"ג בשם הב"ח ופר"ח כתב דה"ה יעלה ויבא דשחרית או בימי וכו' דחנוכה ופורים ג"כ צריך להסדיר מתחלה או שיתפלל מתוך הסידור ובשיורי כנה"ג תמה על מנהג האנשים שמקילין בכל זה להתפלל בע"פ ואינם מסדרים מתחלה שאינו יודע על מה סמכו ועיין בשע"ת ולכתחלה בודאי נכון ליזהר להתפלל בחנוכה ופורים ומועדים ור"ח עכ"פ תפלה ראשונה מתוך הסידור ודי: ש"ע סָעִיף א
ב (ב) כשמתפללים ע"פ - כתב מחצית השקל שלא כדין נוהגין העולם שאומרים ברכת קידוש לבנה בע"פ ואינם מסדרים אותה מתחלה ועיין בשע"ת: ש"ע סָעִיף א
ג (ג) מתוך הסידור - ותפילות ופיוטים שחמור פירושם צריך להסדיר תחלה ולא מהני ספר בזה [ט"ז]: ש"ע סָעִיף א
ט״ז Taz
סָעִיף א
א אבל כשמתפללין כו'. בב"י הביא כן בשם הרר"מ ואסיק בצ"ע. והב"י עצמו כתב דאפי' כשכתובה לפניו יסדר תחלה כו' מ"מ יפה פסק רמ"א שתפלה מתוך הסידור מהני דהא עדיפא מזה אשכחן מה דמהני תפלה לענין שמתפלל בר"ה וי"כ בקול רם כמ"ש בסי' שאח"ז והוא מדין התלמוד איסור גמור דמצי להטעות את חבירו ואפ"ה קי"ל שם דאין לחוש לזה כיון שיש סידור בידו ק"ו בזה מ"מ נראה דבתפלה שצריך להבין בפי' הדברים בפרט בפיוטים שחמור פירוש' אם לא בנתינת דעה רבה עליהם ודאי צריך להסדיר תחלה ולא מהני לו ספר בזה וזה פשוט: ש"ע סָעִיף א
מִשְׁבְּצוֹת זָהָב — פרי מגדים על הט״ז Mishbetzot Zahav — Pri Megadim on the Taz
סָעִיף א
א אבל עט״ז עסי׳ ק״א אות ב׳ והוא בב״י שם בשם המרדכי ושם יש עוד טעם דחביבי ויהבי דעתייהו ועב״י ועא״ר כתב להסדיר צריך שיהא שגורה (איך מועיל סידור ובשל ראש חודש יש ס״ס שמא הלכה כטור דא״צ להסדיר משא״כ מועדות. ור״ח חשוון כמועדות דמי עב״ח. ודע יעלה ויבוא נמי צריך להסדיר או מתוך הסידור וכן חנוכה ופורים בימי כו׳. ועפר״ח כתב שנוהגין תפלה ראשונה מתוך הסידור ואח״כ די בכך יע״ש. והוי יודע דבר״מ פ״ד מה״ת הי״ט תפלת מוסף ראש חודש משמע הא יעלה ויבוא ובימי לא דחשו אברכה שלימה שמא טע״ה בה (לא מתוך שיהא שגורה כו׳) אעפ״י המשנה קצת יצא מ״מ לכתחלה לא משא״כ יעלה ויבוא וכדומה אבל מב״ח ופר״ח מבואר דה״ה חנוכה ופורים יע״ש בקצת דפוסי ש״ע (בד״א) ר״ה היינו ראש השנה וכן הוא בדפוס פרי חדש ומוכח שם גי׳ שציין ותפלת ראש חודש נמי אלמא בש״ע ר״ה ראש השנה והיינו כרי״ף ורא״ש עב״י (והטור דנקיט רא״ש ל״ד עיין ב״ח) וזה אפשר דעת ע״ת עא״ר ואמנם בכ״מ וב״י משמע דעתו דהם מודים להר״מ ז״ל וכ״ה בלבוש ראש חודש ובנ״ץ יע״ש בזה ומ״מ גם הט״ז כתב פי׳ המלות הקשים צריך להסדיר: ש"ע סָעִיף א
בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev
סָעִיף א
א ר"ח. עיין ב"ח ושכנה"ג: ש"ע סָעִיף א
ב הסידור. ובפיוטים שחמור פירושם צריך להסדיר תחלה ול"מ ספר בזה. ט"ז: ש"ע סָעִיף א
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל Machatzit HaShekel
א בהג"ה רמ"א אבל כשמתפללים מתוך הסידור מותר וכ' הט"ז מ"מ בפיוטים ותפלות החמורים להבין הכוונה ודאי בעי סידור תחלה ול"מ במה שמתפלל מתוך ספר ושלא כדין נוהגים העולם שאומרים ברכות קידוש לבנה בע"פ וגם אין מסדרים תחלה ולענ"ד בעי טפי סידור מתפלת ר"ח דעכ"פ לא יעברו ל' יום שלא יתפלל תפלת ר"ח (וע' בהרב"י) משא"כ ברכות קידוש לבנה לפעמים יש בין א' לחבירו יותר מל' יום כפי אשר תתראה הלבנה:
בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra
סָעִיף א
א ס"א של מועדות כו'. כן פירש"י שם מש"ש של פרקים והרי"ף והרא"ש כ' תפלה שהיא ללמ"ד יום ורמב"ם וש"ע כתבו של מועדות ור"ח דס"ל מ"ש בגמ' שם לתלתין יומין וכן ברי"ף ורא"ש לאו דוקא אלא קרוב ללמ"ד יום: ש"ע סָעִיף א
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)