א בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, קוֹרִים אַחַר לֵּוִי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַמְמֻנִּין עַל הַצִּבּוּר, וְאַחֲרֵיהֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הָרְאוּיִם לְמַנּוֹתָם פַּרְנָסִים עַל הַצִּבּוּר (שֶׁשּׁוֹאֲלִים אוֹתוֹ דְּבַר הֲלָכָה בְּכָל מָקוֹם וְאוֹמֵר), וְאַחַר כָּךְ בְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁאֲבוֹתֵיהֶם מְמֻנִּים עַל הַצִּבּוּר, וְאַחַר כָּךְ רָאשֵׁי כְּנֵסִיּוֹת וְכָל הָעָם.
א סָעִיף א (א) בשבת ויו"ט וכו' - שקורין הרבה:
ב סָעִיף א (ב) ת"ח הממונים וכו' - כתב מהרי"ל מצוה לקרות בי"ט אנשים המעמידים הקהלה לפיכך הם קודמין לכל אם אין שם ת"ח מופלג [מ"א]:
ג סָעִיף א (ג) שאבותיהם וכו' - שמחוייבין לכבדם בשביל כבוד אבותם שיש בזה כבוד לאבות:
ד סָעִיף א (ד) ואח"כ ראשי כנסיות - וכ"ז מיירי במקומות שאין מוכרין המצות אלא שעומד הממונה וקורא לפי הכבוד אבל במקומות שמוכרין המצות ונופל המעות לצדקה כל הקונה אותם יש לו רשות לכבד למי שירצה ומלבד שיקרא לכל אחד לפי כבודו שלא יבוא לידי מחלוקת [לבוש] גם יקרא החיובים שזה לא מכרו לו [שערי אפרים]:
ה סָעִיף א (ה) וכל העם - ועכשיו נהגו שגדול הצבור הוא המסיים הסדרה [אחרונים]. כתב בתשובת רמ"מ סימן ו' במקום שנהגו שהפרנס הוא עולה אינו רשאי למחול לאחר שיקרא במקומו ופרטי דין זה מבואר לקמן סימן קנ"ג סי"ב עי"ש במ"ב. כתב פמ"ג מה שנוהגין באיזה קהלות קטנות לקרוא לפי השנים ע"ה קודם לת"ח לאו שפיר עבדי ואיסורא הוא ועיין בבה"ל מה שהעתקנו מלבוש ומשערי אפרים ומיתר האחרונים בענין הנהגת החיובים לעלות לתורה:
א סָעִיף א מצוה לקרות בי"ט אנשים המעמידים הקהילה לפיכך הן קודמין לכל אם אין שם ת"ח מופלג [מהרי"ל] עסי' רפ"ב ס"ג ובמקומו' שמוכרין המצוה יכול לקרות למי שירצה ובלבד שיקרא לכל אחד לפי כבודו (לבוש) ונהגו שגדול הצבור עולה אחרון (ב"י סימן קל"ה) ע' רמ"מ סימן ו' שכתב במקום שנהגו שהפרנס הוא עולה אינו רשאי למחול לאחר שיקרא במקומו וכ"כ מהרי"ק ש"י שבמקום שנוהגים שחתן בראשית עולה במקום כהן שאינו יכול למכור זכותו לאחר ור"ל טריווש חולק עליו ועסי' קנ"ג סעיף י"ב (כ"ה):
א סָעִיף א הממונין. במקום שנוהגין שהפרנס עולה אינו רשאי למחול לאחר שיקרא במקומו רמ"מ ס"ו ואם יש הרבה חתנים הנושאים בתולות הם קודמים לאלמנה ואלמנה לחלוצה וחלוצה לגרושה והוא דכולם שווין בידיעת התורה ואין ביניהם כהנים או לוים שכנה"ג. וכן במקום שנוהגים כשיש ליחיד ס"ת בבה"כ כשעושה שמחה קורין בס"ת שלו וכשיש לשני בעלי בתים שמחה איזה מהם קודם ת"ח מורה הוראה קודם לת"ח מפולפל ואינו יודע עדיין להורות הלכה למעשה. ת"ח קודם לכהן ע"ה כהן קודם ללוי ולוי לישראל ואם שניהם שווים מגריל ביניהם וכן הדין בשני ילדים למול אם נולדו בשעה אחת וכן מי שכתב ס"ת בידיו או קנאו בממון של עצמו הוא קודם למי שירש ס"ת מאבותיו. שכנה"ג ע"ש. אם קראו לאחד לעלות ולקרות בתורה ורץ אחר ועמד במקומו אם חייב לשלם לו דמי ברכה שהפסידו עיין תוס' והרא"ש פרק כיסוי הדם ועי' בשכנה"ג ונהגו שגדול הציבור עולה אחרון. ב"י:
א סָעִיף א מ"א מצוה כו' אם אין שם ת"ח כו' עסי' רפ"ב דכתב רמ"א דמותר לקרות ע"ה עשיר ונכבד קודם לת"ח ואין בזה בזיון לת"ח אלא כבוד לתורה כו': ועסי' קנ"ג סי"ב: מי שי"ל תנאי עם הקהל שלא יוכל לבנות בה"כ אלא הוא וזרעו אינו יכול למכור זכותו לאחר וכתב הט"ז שם דהיינו דוקא שכבדוהו הקהל בחנם אבל אם קנה זכות זה מהקהל רשאי למכרו לאחר מכל מקום צריך להיות שאותו אחר הגון כמותו:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.