Englishעברית

Orach Chayim 241 שולחן ערוך, אורח חיים רמא

גודל הטקסט

א אֶחָד מֵהַדְּבָרִים שֶׁשּׂוֹנֵא הָקָּבָּ"ה, הַמַּשְׁתִּין בִּפְנֵי מִטָּתוֹ, עָרֹם. הַמַּשְׁתִּין לִפְנֵי מִטָּתוֹ, עָרֹם, מֵבִיא לִידֵי עֲנִיּוּת; וְלֹא אֲמָרָן, אֶלָּא דִּמְהַדֵּר אַפֵּיהּ לְפוּרְיָא (פי' לַמִּטָּה), אֲבָל לְבָרַאי לֵית לָן בָּהּ; וְדִמְהַדֵּר אַפֵּיהּ לְפוּרְיָא נָמֵי לֹא אֲמָרָן, אֶלָּא בְּאַרְעָא, אֲבָל בְּמַנָּא לֵית לָן בָּהּ.

MB MA BH
נוֹשְׂאֵי כֵּלִים וּמְפָרְשִׁים Commentaries
Key: MB מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah MA מָגֵן אַבְרָהָם Magen Avraham BH בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev
מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah

סָעִיף א

א (א) ששונא הקב"ה וכו' - מפני שרצון הקב"ה שיהיה האדם מתנהג בדרך נקיות וקדושה וזה מתנהג עצמו בדרך מיאוס וטינופת ולא יוכל להשרות שכינתו אצלו: ש"ע סָעִיף א

ב (ב) בפני מטתו - ומכ"ש אם משתין מים לפני מקומות אחרים שצריכים להתנהג יותר בנקיות כגון לפני שלחנו וכיב"ז: ש"ע סָעִיף א

ג (ג) ערום - לאו דוקא ערום אלא ה"ה אם היה לבוש אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין: ש"ע סָעִיף א

ד (ד) המשתין וכו' - קיצור לשון הוא וכונתו עוד אחז"ל המשתין וכו': ש"ע סָעִיף א

ה (ה) לידי עניות - דאמרינן בערבי פסחים קי"א דשרא דעניותא נבל שמיה ואוהב לשרות במקום מיאוס [ומשו"ה קרי ליה נבל שחפץ לנבל את עצמו] ומשתין לפני מטתו היינו מיאוס: ש"ע סָעִיף א

ו (ו) לבראי וכו' - שהקלוח הולך וניתז למרחוק וממילא באשה אסור אפילו בכה"ג [מ"א]: ש"ע סָעִיף א

ז (ז) במנא וכו' - ומ"מ ת"ח צריך שיכפה עליו כלי מלמעלה דא"א לו לת"ח בלא הרהור תורה: ש"ע סָעִיף א

ח (ח) לית לן בה - וכשרוצה לברך אח"כ ברכת אשר יצר יטול ידיו וגם יחגור עצמו כדי שלא יהא לבו רואה את הערוה וירחיק את עצמו כדין ממקום המי רגלים אם אין הכלי מכוסה כדין: ש"ע סָעִיף א

מָגֵן אַבְרָהָם Magen Avraham

סָעִיף א

א ערום. לאו דוקא אלא אורחא דמלתא נקט מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין: ש"ע סָעִיף א

ב עניות. דשרא דעניותא נביל שמיה ושורה במקום מיאוס: ש"ע סָעִיף א

ג לבראי לית לן בה. שהקלוח הולך וניתז (למרחוק) רש"י משמע דבאשה אסור: ש"ע סָעִיף א

ד במנא לית לן בה. ומ"מ ת"ח צריך שיכפה עליו כלי כמ"ש ססי' פ"ז דא"א לו בלא הרהור תורה, והאלקים יזכני לסיים הלכות שבת ועד גמירא, בנל"כ ולאע"י אמן: ש"ע סָעִיף א

בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev

סָעִיף א

א ערום. ל"ד אלא אורחא דמילתא מתוך שהוא ערום אינו יוצא לחוץ להשתין. מ"א: ש"ע סָעִיף א

ב בה. שהקילוח הולך וניתז למרחוק רש"י. משמע דבאשה אסור. מ"א: ש"ע סָעִיף א

ג במנא. ומ"מ ת"ח צריך שיכפה עליו כלי דא"א לו בלא הרהור תורה. מ"א: ש"ע סָעִיף א

Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.

חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top