א בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְחוּלְיָא סְבִיבוֹ, אִם עוֹמֵד בְּתוֹךְ ד' טְפָחִים לִרְשׁוּת הַיָּחִיד מֻתָּר לְמַלְּאוֹת מִמֶּנּוּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד אֲפִלּוּ אֵין הַחוּלְיָא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה; וְאִם הוּא רָחוֹק ד' מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד אֵין מְמַלְּאִים מִמֶּנּוּ אֶלָּא אִם כֵּן תְּהֵא הַחוּלְיָא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה.
ב אַשְׁפָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁגָּבְהָהּ עֲשָׂרָה וְרָחְבָּהּ אַרְבָּעָה, אִם הִיא שֶׁל רַבִּים מֻתָּר לִזְרֹק לָהּ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד הַקָּרוֹב לָהּ. הַגָּה: וְלֹא חַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יִתְגַּלְגֵּל מִן הָאַשְׁפָּה לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְאָתֵי לְאַתּוּיֵי, דְּאֵין דֶּרֶךְ לִזְרֹק לָאַשְׁפָּה אֶלָּא דְּבָרִים מְאוּסִים (הַמַּגִּיד פ' ט"ו בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א). וְאִם הִיא שֶׁל יָחִיד, אָסוּר, מִשּׁוּם דְּיָחִיד עָשׂוּי לְפַנּוֹת אַשְׁפָּה שֶׁלּוֹ וְיָבוֹאוּ לִשְׁפֹּךְ שָׁם כְּדַרְכָּן וְנִמְצְאוּ שׁוֹפְכִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.
א סָעִיף א (א) וחוליא - היינו קרקע סביבות הבור נותן סביבותיו להקיף כמין חומה:
ב סָעִיף א (ב) אם עומד - היינו הבור עצמה:
ג סָעִיף א (ג) בתוך וכו' - דכיון שהוא הפסק פחות מד"ט בין הבור להכותל לא דרסי בה רבים כלל וע"כ הוי מקום פטור:
ד סָעִיף א (ד) למלאות ממנו לרה"י - פי' מאותו צד שהוא סמוך לרה"י בין שהוא עומד בין הכותל לבור ומוציא המים מהבור ומניחו ברה"י שאצלו ובין שהוא עומד בבית ומשלשל הדלי לבור דרך חלון הבית וחוזר ומכניסו לבית והטעם בכל זה דמוציא מרה"י לרה"י דרך מקום פטור:
ה סָעִיף א (ה) אפילו אין החוליא גבוה עשרה - ר"ל כ"א בצירוף הבור אפ"ה הוי רה"י דבור וחוליתו מצטרפין לעשרה וה"ה אם לא היה חוליא כלל והיה הבור בעצמו עמוק עשרה טפחים:
ו סָעִיף א (ו) ואם הוא רחוק וכו' - דהשתא אותו מקום לאו מקום פטור הוא אלא ר"ה:
ז סָעִיף א (ז) אין ממלאים ממנו - אפילו דרך חלון דקמטלטל מרה"י לרה"י דרך אויר ר"ה ואע"ג שאגידו בידו אסור:
ח סָעִיף א (ח) אא"כ תהא וכו' - דאז ממילא הדלי ששואב בו הולך למעלה מעשרה ששם מקום פטור וא"כ ממלא מרה"י לרה"י דרך מקום פטור. ודוקא כשהחלון ג"כ גבוה יו"ד טפחים מן הקרקע דלא ראה הדלי כלל אויר ר"ה והעומד בר"ה ומשלשל דלי בחבל לתוך הבור עמוק עשרה ורחב ד' וממלא מים ומוציא לר"ה חייב ואף דעל הדלי אין לחייבו משום שלא הוציא החבל מת"י כשהורידו לבור עכ"פ משום המים יש לחייבו דהא עקר המים מרה"י לר"ה ואפילו אם סביב הבור לא היה ר"ה רק כרמלית ג"כ יש ליזהר מזה דעכ"פ איסורא איכא. ודלי התלוי בעץ ארוך כמו שעושין לבארות שלנו לשאוב בו והוא תלוי בתוך הבאר או אפילו למעלה מן הבאר נגד אוירו אף שהמים היה בדלי מבעוד יום שלא עקר אותם בשבת מן הבאר אפ"ה יש ליזהר שלא להוציאו משם להורידו על הארץ שסביב הבאר דהא עכ"פ עשה הנחה בשבת ואפילו לאוחזו באויר סביב הבאר ג"כ מסתפק הפמ"ג אם מותר:
ט סָעִיף ב (ט) אשפה בר"ה וכו' - ואם עומדת בכרמלית עיין בפמ"ג:
י סָעִיף ב (י) שגבוה עשרה - דאם לא היתה גבוה עשרה שם כרמלית עליה ואסור לזרוק עליה מרה"י:
יא סָעִיף ב (יא) של רבים - דרבים משליכין שם שופכיהן וזבליהן:
יב סָעִיף ב (יב) מותר לזרוק לה - ואפילו אם האשפה מופלגת מן הכותל ד' טפחים ויש על ההפסק שביניהם שם ר"ה אפ"ה מותר לזרוק על האשפה מחלון שבבית ורק שיהיה החלון גבוה עשרה מן הארץ כדי שתהיה הזריקה מרה"י לרה"י דרך מקום פטור ומה שכתב המחבר הקרוב לה בא לאפוקי אם האשפה רחוק מרה"י שלא יזרוק על האשפה שעלול ליפול בר"ה:
יג סָעִיף ב (יג) הקרוב לה - ואין צריך עירוב כיון שאין בה דיורין:
יד סָעִיף ב (יד) מאוסים - כלומר שאין צריך להם ולא אתי לאתויי אח"כ אפילו אם יפול:
טו סָעִיף ב (טו) כדרכן - שהיו רגילין שם מקודם משא"כ באשפה של רבים לא ממלכי מעשותה אשפה ולעולם תהיה גבוה עשרה טפחים שהרי כל היום משליכין כולם שופכיהן וזבליהן שם ולא תחסר גבהה:
א סָעִיף א בתוך ד'. דמקום פטור הוא כיון דלא דרסי ביה רבים:
ב סָעִיף א אין ממלאין. אפי' דרך חלון דקא מטלטל מרה"י לרה"י דרך חלון אויר ר"ה ואף על גב שאגודו בידו אסור כמ"ש סי' שנ"ב וא"צ למה שנדחק הריטב"א:
ג סָעִיף א החוליא גבוה י'. דאז הולך הדלי דרך מקום פטור ודוקא כשהחלון ג"כ גבוה י' ואם הם בדיוטא א' אסור כמ"ש ססי' שמ"ז והעומד בר"ה וממלא מבור שהיא עמוקה י' ורחבה ד' חייב ולא חשיב אגודו בידו דהא עקר המים מרה"י לר"ה משא"כ הכא דלא עקר המים מר"ה וכשבאין באויר ר"ה הוי אגודו בידו:
ד סָעִיף ב אשפה בר"ה. וא"צ עירוב כיון שאין בה דיורין:
ה סָעִיף ב מאוסים. כלו' שא"צ להם:
א סָעִיף א אם עומד בתוך ד' טפחים. פי' הבור עצמה והוה המקום הפנוי שבין הבור להכותל מקו' פטור ואע"ג דקי"ל תל ברה"ר שאין בו ד' לא הוה מקום פטור אלא כשהוא גבוה ג' שאני הכא דכל הפסק פחות מד' בין בור וכותל לא דרסי ליה רבים כלל ע"כ הוה מקום פטור באין בו ד' אע"ג שאין גבוה ג' כ"כ ב"י בשם ריטב"א וט"ס יש שם וצ"ל כמ"ש:
ב סָעִיף א ואם הוא רחוק וכו'. פי' הבור עצמה דהשתא לא הוה מקום פטור אלא או רשות הרבים או כרמלית בקרן זוית הסמוכה לרה"ר על כן צריך שתהיה החוליא של הבור גבוה י' ממילא הדלי ששואב בו הוא למעלה מי' ושם לא הוה רה"ר והוא ממלא מרשות היחיד לרה"י דרך מקום פטור שכל שלמעל' מי' ברה"ר הוה מקום פטור משא"כ אם החוליא פחות מי' הולך הדלי דרך רשות הרבים ומטלטל מרה"י לרה"י דרך מקום ר"ה. וכתב ב"י שהריטב"א הקשה אפילו ברחוקה יהיה מותר אפי' בלא גבוה י' כיון שאגדו בידו דהיינו ראש הדלי כי מיית לה מרשות היחיד לרשו' הרבים נמי אפי' שבות ליכא כדאיתא בסוף פירקין דהיינו מ"ש בסימן שנ"ב ותי' בדרך דחוק כמ"ש ב"י ומו"ח ז"ל חילק דבסי' שנ"ב דיעבד הוא ולא נח ברה"ר אבל הכא לכתחלה קא ממלא הלכך אע"ג דאגודו בידו ה"ל כמטלטל מרה"י לרה"י דרך ר"ה להדיא ואסור עכ"ל ול"נ תמוה מאוד דאין כאן קושיא כלל דגם בסימן שנ"ב יש חשש דלמא נפל כלו ואתי לאתויי ד"א בר"ה לפיכך צ"ל שם באסקופה נדרסת ולא גזרי' כן משום בזיון כתבי קודש וכן לשאר תי' שם יש טעם למה לא גזרי' כן וא"כ כאן באגודו בידו נמי יש ודאי לגזור דלמא נפיל כל הדלי מידו וילך למטה ויביאנו מרשות הרבים לביתו ושבות זה ודאי אסור זה נ"ל פשוט ונעלם ממנו כוונת הריטב"א בקושיתו:
א סָעִיף א עומד. פי' הבור עצמה והוה המקום הפנוי שבין הבאר לכותל מקום פטור דפחות מארבע לא דרסי ליה רבים כלל. ט"ז:
ב סָעִיף א רחוק. פי' הבור עצמה דהשתא לא הוה מקום פטור אלא או רשות הרבים או כרמלית בקרן זוית הסמוכה לרשות הרבים ע"כ צריך שתהיה החוליא של הבור גבוה יו"ד ממילא הדלי ששואב בו הוא למעלה מיו"ד ושם לא הוה רשות הרבים והוא ממלא מרה"י לרשות היחיד דרך מקום פטור שכל שלמעלה מי' ברה"ר הוה מקום פטור מה שאין כן אם החוליא פחות מי' הולך הדלי דרך ר"ה ומטלטל מרה"י לרה"י דרך מקום ר"ה ועיין ט"ז:
א סָעִיף א (ס"ק א) בתוך כו' דמקום פטור כו' עיין בט"ז ס"ק א' הביא דברי ריטב"א בזה:
ב סָעִיף א (ס"ק ב) אין כו' מטלטל מרה"י לרה"י דרך כו' כצ"ל: וא"צ למה שנדחק הריטב"א. ע' סי' שנ"ב ס"ק ד' הביא מ"א קושית הריטב"א:
ג סָעִיף א (ס"ק ג) החוליא כו' ודוקא כשהחלון כו' והא דלא פי' כן ש"ע להדיא כבר כ' מ"א סי' שנ"ב ס"ק ד' דא"צ לפ' דמוכח דא"א למלאות בענין אחר דהא עקר המים ר"ל ניהו דהדלי אגדו בידו מ"מ כשעוקר המים מן הבור אין אגד המים בידו משא"כ הכא ר"ל דכאן מיקרי אגדו בידו דהא כשהתחיל לשאוב המים לא עבי' איסורא דהא הוא עומד ברה"י ושואב מן הבור שהוא רה"י רק כשמוציאו לאויר ר"ה אז מתחיל האיסור ואז כבר אגודו של המים בידו משא"כ כשעומד בר"ה מיד בתחלת השאיבה מתחיל האיסור דעומד בר"ה ועוקר ברה"י להוציא לר"ה ואז אין אגודת המים בידו:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.