Shulchan Aruch, Orach Chayim 427 — שולחן ערוך, אורח חיים תכז

גודל הטקסט

א כְּשֶׁרֹאשׁ חֹדֶשׁ שְׁנֵי יָמִים, כּוֹתְבִין בַּשְּׁטָרוֹת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן: בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁהוּא יוֹם שְׁלֹשִׁים לַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר. וּמוֹנִין לַחֹדֶשׁ מִיּוֹם הַשֵּׁנִי וְכוֹתְבִין בּוֹ בְּא' לַחֹדֶשׁ (טוּר). הַגָּה: כְּשֶׁמְעַבְּרִין הַשָּׁנָה כּוֹתְבִין בַּאֲדָר רִאשׁוֹן: אֲדָר, סְתָם, וּבַשֵּׁנִי: אֲדָר הַשֵּׁנִי (טוּר).

MB MA EA MhS T MZ BH GRA

How to use the commentaries

Under each seif, the small tags (MA, T…) show which commentaries speak on it. Tap one to go straight to that comment.
In each commentary the number is its seif katan; the tag at the end of a comment takes you back to the seif.
The bar above the text jumps to a whole commentary. A dashed pill is a commentary on the one before it.

MA Magen Avraham מָגֵן אַבְרָהָם: Rabbi Avraham Gombiner of Kalisz (c. 1633–1683). The classic commentary on Orach Chaim, weighing the Shulchan Aruch and the Rema.
T Taz ט״ז: Turei Zahav, by Rabbi David HaLevi Segal (c. 1586–1667). One of the two great commentaries printed around the Shulchan Aruch.
MhS Machatzit HaShekel מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל: Rabbi Shmuel HaLevi Kolin (1720–1806). Explains the Magen Avraham — it is a commentary on the commentary.
MB Mishnah Berurah מִשְׁנָה בְּרוּרָה: Rabbi Yisrael Meir Kagan, the Chafetz Chaim (1839–1933). The halacha of Orach Chaim explained and decided, seif by seif, with the later poskim.
EA Eshel Avraham אֵשֶׁל אַבְרָהָם: Pri Megadim, by Rabbi Yosef Teomim (c. 1727–1792): Eshel Avraham explains the Magen Avraham — a commentary on the commentary.
MZ Mishbetzot Zahav מִשְׁבְּצוֹת זָהָב: Pri Megadim, by Rabbi Yosef Teomim (c. 1727–1792): Mishbetzot Zahav explains the Taz — a commentary on the commentary.
BH Be’er Heitev בְּאֵר הֵיטֵב: Be’er Heitev. A digest of the later poskim on each seif — a quick way to see what the Acharonim say.
GRA Be’ur HaGra בִּיאוּר הַגְרָ״א: Be’ur HaGra, by the Vilna Gaon (1720–1797). The sources and reasoning behind each ruling, often in very few words.

נוֹשְׂאֵי כֵּלִים וּמְפָרְשִׁים Commentaries

Key: MB מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah MA מָגֵן אַבְרָהָם Magen Avraham EA אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם Eshel Avraham — Pri Megadim on the Magen Avraham MhS מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל Machatzit HaShekel T ט״ז Taz MZ מִשְׁבְּצוֹת זָהָב — פרי מגדים על הט״ז Mishbetzot Zahav — Pri Megadim on the Taz BH בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev GRA בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra

מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah

סָעִיף א

א (א) שהוא יום ל' וכו' - ר"ל שכך כותבין ודעת הב"ח שכותבין להיפך ביום ל' לחודש פלוני שהוא יום ר"ח פלוני וכן משמע מפמ"ג: ש"ע סָעִיף א

ב (ב) לחדש מיום השני - ר"ל שממנו מתחילין למנות ימי החודש הבא כי הוא עיקר הקביעות והיום שלשים הוא רק השלמה לחודש שעבר: ש"ע סָעִיף א

ג (ג) אדר סתם - וה"ה כשמברכין החודש בבהכ"נ ומסקנת האחרונים דהנכון לפרש בשניהם באדר ראשון יכתוב אדר ראשון ובשני אדר השני: ש"ע סָעִיף א

מָגֵן אַבְרָהָם Magen Avraham

סָעִיף א

א אדר סתם. וה"ה כשמברכין החדש בב"ה (מ"צ) וש"ך בי"ד סי' ר"כ ס"ק י"ז כ' בשם מהרי"ל בראשון אדר ראשון ובשני אדר שני וכ"כ בא"ע גבי גט ע"ש: ש"ע סָעִיף א

אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם Eshel Avraham — Pri Megadim on the Magen Avraham

סָעִיף א

א אדר סתם עמ״א באה״ע סימן קנ״ז בח״מ אות כ״א בה״א הידיעה י״ל כן כשמברכין החדש ראש חדש אדר הראשון ר״ח אדר השני כו׳ ומשמע אדר השני ודאי בה״א הידיעה אלא באדר ראשון בש״ע שם כתוב ראשון בלא ה״א יע״ש ועח״מ שם אות כ״ב ובט״ז כאן כתבנו מזה דבר״ח אדר הב׳ אם כתב בשלשים לאדר (סתם) שהוא יום ר״ח אדר הב׳ ליכא למיחש דיעבד כלל: ש"ע סָעִיף א

מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל Machatzit HaShekel

סָעִיף א

א (ס"ק א) אדר כו' וש"ך כו' כיון דבמסכת נדרים איכא פלוגתא דתנאי. דר"מ ס"ל סתם אדר הוא אדר שני ור' יודא ס"ל סתם אדר הוא ראשון. ויש מחלוק' בין הפוסקים כמאן קי"ל לכן יש לפרש בשניהם בין באדר ראשון בין בשני לצאת לכ"ע: ש"ע סָעִיף א

ט״ז Taz

סָעִיף א

א אדר סתם. דהכי ס"ל לר"י ולא כר"מ דס"ל סתם אדר הוא אדר שני וכ' מו"ח ז"ל אבל מדברי רמב"ם פ"י דנדרים נראה דפסק כר"מ ע"כ נכון לפרש בשניהם באדר ראשון יאמר ראשון ובשני יאמר שני: ש"ע סָעִיף א

מִשְׁבְּצוֹת זָהָב — פרי מגדים על הט״ז Mishbetzot Zahav — Pri Megadim on the Taz

סָעִיף א

א אדר סתם עט״ז ועמ״א בש״ך י״ד יע״ש ואפשר אין קפידא אם כותבין אדר ראשון או בה״א הראשון וכן בגיטין באה״ע סימן קכ״ו ס״ו וס״ז ובח״מ אות כ״א מזה וכותבין בשטרות ג״כ ביום שלשים לחדש ניסן שהוא ר״ח אייר עב״ח מזה ויראה כשכותב באדר שני בא׳ לחדש אע״ג דלכתחלה יש לפרש ביום שלשים לחדש אדר הראשון שהוא ר״ח אדר השני כמ״ש הב״ח מ״מ דיעבד בגט אין לחוש כלל דהא ליכא למיטעי כה״ג ובסדר גט שלי כתבנו מזה קצת: ש"ע סָעִיף א

בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev

סָעִיף א

א סתם. וה"ה כשמברכין החדש בבה"כ מ"צ. וש"ך בי"ד סימן ר"ח ס"ק י"ז כתב בשם מהרי"ל בראשון אדר ראשון ובשני אדר שני וכ"כ בע"א סי' קכ"ז ס"ד גבי גט. וכ"כ הט"ז בשם הב"ח דנכון לפרש בשניהם באדר ראשון יאמר ראשון ובשני יאמר שני ע"ש: ש"ע סָעִיף א

בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra

סָעִיף א

א ס"א כשראש חודש. נדרים ס"ב וע"ש בתו' ור"ן וע' הג"א פ' היו בודקין וראיה דכותבין בר"ח ממ"ש אימא בר כ"ט בניסן את ולא אמר ביום שלשים. מהרמ"פ בסדר הגט סי' מ"ט: והמנין. מדקרי ליה חסר שם בגמ' וכמ"ש שזה יודע בעיבורו כו' וע' הג"א הנ"ל דלמועדות כו' ר"ל בזמן הראיה דעכשיו א"א: כשמעברין. שם ס"ג א' וכר"י: ש"ע סָעִיף א

Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)

↑ חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top