Shulchan Aruch, Orach Chayim 45 — שולחן ערוך, אורח חיים מה
א אָסוּר לִכָּנֵס בְּבֵית הַקְּבָרוֹת אוֹ בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל מֵת וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ מִשּׁוּם לוֹעֵג לָרָשׁ, וְאִם הֵם מְכֻסִים מֻתָּר.
ב בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, בַּבַּיִת הַחִיצוֹן שֶׁכָּל הָעוֹמְדִים בּוֹ הֵם לְבוּשִׁים, יְכוֹלִים לְהָנִיחַ שָׁם תְּפִלִּין לְכַתְּחִלָּה. וּבַבַּיִת הָאֶמְצָעִי שֶׁמִּקְצָת בְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים שָׁם לְבוּשִׁים, וּמִקְּצָתָן עֲרֻמִּים, אֵינוֹ יָכוֹל לַהֲנִיחָם לְכַתְּחִלָּה, וְאִם הָיוּ בְּרֹאשׁוֹ אֵין צָרִיךְ לְחָלְצָן. וּבַבַּיִת הַפְּנִימִי שֶׁכָּל הָעוֹמְדִים שָׁם עֲרֻמִּים, אֲפִלּוּ הָיוּ בְּרֹאשׁוֹ, צָרִיךְ לְחָלְצָן:
English Summary
A high-level overview of the main points in this siman and how the poskim discuss them. It is not the final word on any halacha.
Wearing tefillin in a cemetery, near a dead body, and in the rooms of a bathhouse.
seif 1 The Mechaber writes that one may not enter a cemetery, or come within four amot (cubits) of a dead body, while wearing tefillin on the head. The reason is lo'eg larash (mocking the poor, here meaning the dead). If the tefillin are covered, it is permitted. The Mishnah Berurah adds that this applies even at the grave of a child who had not yet reached the age of mitzvot.
The Magen Avraham reads the Mechaber's wording to mean that inside a cemetery, wearing tefillin on the head is forbidden even more than four amot from any grave. The Taz notes that the Gemara permits reading Kriyat Shema in a cemetery more than four amot from a grave. He explains that the main prohibition is within four amot of a grave. The Tur and the Mechaber forbid entering the cemetery at all as a fence (geder), so that one does not come within four amot of a grave without noticing. Still, the Taz writes, one who is already in a cemetery, more than four amot from a grave, certainly must read Kriyat Shema.
The Mishnah Berurah forbids coming even within four amot of where the graves begin, when no partition separates them. In the Be'ur Halacha he rules strictly in the middle of a cemetery, where graves surround one on every side, even more than four amot from a grave. At the edge, where the ground is only set aside for graves, the strict law does not forbid it beyond four amot. Even so, he writes, it is proper not to enter anywhere inside the cemetery's partition with tefillin on the head. The Aruch HaShulchan permits coming up to the partition when there is one. He concludes that the Tur and the Mechaber used the Gemara's words but meant only within four amot of the graves. He finds the Taz's explanation, that they added a fence to the Gemara, forced.
The Taz writes that "covered" includes the straps. He adds that entering with the tefillin shel yad (arm) alone is permitted, since clothing covers it. Even so, the strap wound on the finger must also be covered. The Mishnah Berurah cites this. The Aruch HaShulchan calls it obvious and advises taking the strap off the finger and hiding it under the garment.
seif 2 The Mechaber divides a bathhouse into three rooms. In the outer room, where everyone is clothed, the Mechaber permits putting on tefillin from the outset (lechatchila). The Mishnah Berurah explains that people would put on their shirt in the middle room and finish dressing in the outer room. In the middle room, where the people present are a mix of clothed and unclothed, the Mechaber does not permit putting tefillin on from the outset. One who is already wearing them on the head need not take them off. In the inner room, where everyone is unclothed, the Mechaber requires taking them off even by one who is already wearing them. The Mishnah Berurah writes that all agree about the inner room even when no unclothed person is there, since its filth is great and it is like a bathroom. For the middle room when no one unclothed is there, he records two views. Some permit putting on tefillin with the bracha. Others forbid it, since the room is set aside for this use. The Aruch HaShulchan notes that the Tur and the Mechaber speak only of the tefillin shel rosh (head), since the tefillin shel yad is covered.
The Magen Avraham writes that one may not enter a mikvah (ritual bath) with tefillin or holy writings while an unclothed person is there, since one may not stand before Hashem unclothed. When no one is there, it is permitted. The Chachamim were strict with an empty bathhouse only because of the filth from the steam of its hot water. The Mishnah Berurah brings this. He adds that a mikvah into which hot water is also poured needs further study. He also notes that the Taz (siman 84) implies a mikvah has the middle room's status in every respect, except that the bracha on immersion may be said there. The Aruch HaShulchan rules like the Magen Avraham that an empty mikvah is permitted. He adds that no holy item may be brought into a bathhouse unless it is well covered. For this reason, he writes, the Rambam rebuked, in a responsum, those who embroidered verses on their clothes, since they wear those clothes into the bathhouse.
This English summary is for review purposes only. It is not a halachic source and is not to be used for a halachic ruling. Suggestions or corrections are welcome: please add them to the comments section below. Go to the comments ↓ Each comment is reviewed by a TorahSages editor.
English summary © 2026 TorahSages · CC BY-NC-ND 4.0 · torahsages.com/library/shulchan-aruch/orach-chayim/45 · Copyright & Licensing
מִשְׁנָה בְּרוּרָה Mishnah Berurah
סָעִיף א
א (א) בבית הקברות - ואפילו תוך ד"א של מקום התחלת הקברים ג"כ אסור אי ליכא מחיצה מפסקת ביניהם והא דלא עירב ביחד ויאמר אסור לילך תוך ד"א של קבר או של מת דעת המ"א דבא לרמז דממקום בה"ק ולפנים אסור אפי' רחוק ד"א מן הקבר ויש מקילין בזה ועיין בבה"ל דבאמצע בה"ק שיש קברים סביב נראה דיש להחמיר אפילו רחוק ד"א מן הקבר משא"כ בסוף בה"ק דאין שם קברים רק דהוקצה הקרקע לקברים אין להחמיר מדינא ברחוק ד"א מן הקבר ואעפ"כ נכון שלא יכנוס כלל בתפילין שבראשו כל שהוא לפנים ממחיצת בה"ק שמא יתקרב בתוך ד"א של איזה קבר בלי דעת: ש"ע סָעִיף א
ב (ב) בתוך ד"א וכו' - וכתב העט"ז דכל אותו חדר שהמת מונח בו חשוב כד"א של מת ומגן גיבורים חולק עליו וכתב דאינו תופס רק ד"א עי"ש ואפילו קבר של קטן שעדיין לא הגיע לכלל מצות אפ"ה אין לכנוס שם בתפילין בראשו משום לועג לרש: ש"ע סָעִיף א
ג (ג) מותר - וצריך שגם הרצועות תהיינה מכוסות לפיכך אע"פ שמותר לכנוס בתש"י לבדה הואיל והוא מכוסה צריך ליזהר ברצועה שעל אצבעו שתהיה ג"כ מכוסה [ט"ז]: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ד (ד) בית החיצון - שדרכם היה לאחר שלבשו החלוק בבית האמצעי לילך לבית החיצון ולגמור הלבישה: ש"ע סָעִיף ב
ה (ה) ומקצתן ערומים - י"א דאם עתה אין שם אדם ערום מותר להניח בו תפילין ולברך ויש אוסרין כיון דהמקום מיוחד לזה דין מרחץ עליו במקצתו. ובית הטבילה משמע בט"ז סי' פ"ד דדין בית אמצעי יש לו לכל דבר ורק ברכת הטבילה מותר לברך בה עי"ש טעמו. ומהמ"א בסימן זה משמע דבאין בה אדם ערום מותר להניח בה תפילין ולברך דדוקא במרחץ החמירו אע"פ שאין שם אדם משום שזוהמתו רבה מהבל החמין שמשתמשין בה משא"כ במקוה [ואם שופכין בה ג"כ חמין יש לעיין] אבל אם יש שם אדם ערום אסור לכנס בה בתפילין וכתבי הקודש דאסור לעמוד לפני השם ערום ועיין לקמן בסימן פ"ד במ"ב בענין זה: ש"ע סָעִיף ב
ו (ו) ובבית הפנימי - בזה לכו"ע אפילו אין שם אדם ערום דנפישא זוהמיה וכבית הכסא דמיא: ש"ע סָעִיף ב
מָגֵן אַבְרָהָם Magen Avraham
סָעִיף א
א בבית הקברות. ואפי' תוך של ביה"ק אסור וכ"ה בי"ד סי' רפ"ב ס"ד ושס"ז ס"ג ושע"ו ס"ד ולזה נתכוון הב"י בסי' כ"ג וכ"ה כוונת הגמרא כנ"ל: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ב בבית המרחץ. כתב רי"ו נ"ב ח"ב מעשה שרקם א' פסוק ויאמר על טליתו וכו' כ' הרמב"ם כו' שהעושה כן מביא פסוקי התורה לידי זלזול כי הציצית אין בו קדושת הגוף ולכן יבא בהן לב"ה ולבית הטבילה וכו' ואיך יביא כתבי התורה במקום הטנופת וזלזול עכ"ל משמע דאסור ליכנס בתפילין למקום שטובלין שם ובכ"מ פ"ג מק"ש כתב בשם הר"ר מנוח איכא מ"ד כיון דאיסור מרחץ מפני שעומדים שם ערומים ה"ה להנך מקואות שטובלין בהם הנשים אסור לברך בתוכן ולא מסתבר דעיקר איסור המרחץ משום זוהמא והבלא דאית ביה על ידי שתשמישו בחמין אבל צוננין מותר וצ"ע דהא לענין מזוזה בית הטבילה כבית המרחץ עכ"ל ובי"ד סי' ר' איתא דהנשים מברכות במקוה אך נ"ל דמ"מ אסור לכנס לתוכה בכתבי הקדש דאסור לעמוד לפני השם ערום כדאיתא בשבת דף ק"כ ומה"ט פטור ממזוזה וכשאין שם אדם מותר דדוקא במרחץ החמירו אף על פי שאין שם אדם אבל לא במקוה כנ"ל: ש"ע סָעִיף ב
אֵשֶׁל אַבְרָהָם — פרי מגדים על המגן אברהם Eshel Avraham — Pri Megadim on the Magen Avraham
סָעִיף א
א בבית הקברות עמ״א סובר תוך ד״א של קברות אסור וכ״מ בי״ד סי׳ שס״ז ס״ג לא יהלך בבית הקברות או תוך ד״א של מת או קבר ש״מ דקברות תוך ד״א דקברות אסור ולפ״ז יש לומר תוך הקברות אפי׳ אין קבר סביבו ד״א הרחקה וגדר הוא הא תוך ד״א של בית הקברות אין כאן גדר והמ״א סובר הא דאמרו בברכות י״ח א׳ תוך ד״א אסור אבית הקברות קאי לא אקבר ומ״מ א״י אי בית הקברות היינו קרקע שהוקצה לקברות אע״פ שרחוק הרבה מקברים אסור תוך ד״א של קרקע א״כ איך אומרים קדיש בביה״ק עי״ד שע״ו ש״ך אות ג׳. ואין לומר כל שיש קברים בקרקע אסור הוא להלוך תוך ד״א רחוק בכל השטח ההוא ולט״ז דוקא תוך השטח אסור זה דוחק ומ״ש שכ״ה כוונת הגמרא ברכות י״ח א׳ וב״י סי׳ כ״ג תוך ד״א של בית הקברות לא תוך ד״א של קבר: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ב בבית המרחץ עמ״א העלה במקוה נשים מברכות בתוכה ואסור לכנוס בתפילין וכתבי הקודש במקוה כשיש אדם ערום שם אבל כשאין אדם שרי לכנוס בתפילין שם. והנה במקוה שיש בו מים חמין ששופכין לתוכה י״ל דיש בו הבלא כמ״ש הכ״מ בשם הר״ר מנוח וי״ל דלא נפיש הבלא וזוהמא כ״כ כמו במרחץ. ודע שאני נסתפקתי במקוה שעושין תוך המרחץ ממש אע״פ שבנוי הוא וחלוק רשות לעצמה מ״מ נפיש הבלא גם שם שהבית יתמלא עשן וזוהמא א״כ איך מברכין שם הנשים ברכה וכמרחץ דיינינן לה דהמקוה עומד תוך המרחץ ממש וכאמור. ויש לנו אריכות דברים בסוגיין דשבת י׳ א׳ ואי״ה בסימן פ״ד אבאר לענין דינא וכאן אין להאריך ובחדושינו שבת הארכנו בביאור הסוגיא בזה: ש"ע סָעִיף ב
מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל Machatzit HaShekel
סָעִיף א
א (ס"ק א) בב"ה ואפי' תוך כו' ולזה נתכוין כו' כוונתו ליישב קושית הב"ח וכן הקשה הט"ז דהא ע"כ בבה"ק אפי' חוץ לד"א מן הקבר אסור דאלת"ה אלא בעינן דוקא תוך ד"א לקבר לערבינהו ולתנינהו אסור ליכנס תוך ד"א של קבר או של מת ותפילין כו' והא בסי' כ"ג כתב הרב"י בספרו על הטור וז"ל ודע דבגמרא אמרינן לא יהלך אדם בבה"ק ותפילין בראשו דוק' תוך ד"א הוא דאסור אבל חוץ לד"א שרי עכ"ל הרי דדבריו סותרים זא"ז ולזה תירץ מ"א דהא דאסר פה אפי' חוץ לד"א היינו כשהוא תוך בה"ק והא דחילק לעיל סי' כ"ג דחוץ לד"א שרי היינו חוץ לבה"ק דגם מבחוץ צריך עכ"פ להרחיק ד"א מן בה"ק (והיינו דוקא כשאין מחיצות לבה"ק וכדאיתא להדיא בי"ד סי' שס"ז ע"ש) וכמ"ש בי"ד ע"ז כתב הרב"י דחוץ לד"א שרי וכאן לא הזכיר זה בש"ע דחוץ לבה"ק צריך להרחיק ד"א דס"ל למלתא דפשיטא וכנראה מדבריו בחבורו בסי' כ"ו דחמיר מן מת וכיון שכתב דממת צ"ל ד"א כ"ש מבה"ק בחוץ: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ב (ס"ק ב) משמע כו' למקוה שטובלים. דהא הזכיר גם בית הטבילה בכלל מקומות האסורים: דהא לענין מזוזה ר"ל דפטור ממזוזה. אך נ"ל כו' ובזה מיושב קושייתו דאם רשאי לברך שם למה פטור ממזוזה וכדמסיים מ"א סס"ק זה (עמ"ש בסי' פ"ה): ש"ע סָעִיף ב
ט״ז Taz
סָעִיף א
א או בתוך ד"א של מת. משמע דבבה"ק אסור אפי' חוץ לד"א מן הקבר דאל"כ ליערבינהו ולימא אסור לילך תוך ד"א של קבר או של מת ובר"פ מ"ש אמרי' תוך ד"א הוא דאסור חוץ לד"א שרי פי' לקרות ק"ש וכ"כ ב"י בסי' כ"ג וז"ל ודע דבגמ' אמרי' לא יהלך אדם בבה"ק ותפילין בראשו דוקא תוך ד"א הוא דאסור אבל חוץ לד"א שרי א"כ ק' על ל' הטור והש"ע דכאן. ונ"ל דהטור ס"ל דודאי עיקר האיסור הוא תוך ד"א לקבר אלא משום גדר לא יכנס לבה"ק ותפילין בראשו דשמא יתקרב לתוך ד"א של קבר ולאו אדעתיה וכמ"ש בנזיר סחור סחור לכרמא לא תקרב ומ"מ אי מקלע והלך לב"הק והוא חוץ לד"א ודאי חייב לקרות ק"ש דדוקא להחמיר אמרו שלא יכנס כלל כנלע"ד: ש"ע סָעִיף א
ב ואם הם מכוסים כו'. נראה דגם הרצועות צריכים להיות מכוסים דחד טעמא הוא מ"ה אע"פ שתש"י מותר ליכנס בה כיון שהיא מכוסה בבגד מ"מ צריך ליזהר ברצוע' שעל אצבעות שתהיה ג"כ מכוסה: ש"ע סָעִיף א
מִשְׁבְּצוֹת זָהָב — פרי מגדים על הט״ז Mishbetzot Zahav — Pri Megadim on the Taz
סָעִיף א
א או עט״ז. שלש מחלוקת בדבר הב״ח סובר דבקברות נמי תוך ד״א לקבר הוא דאסור הא חוץ לד״א של קבר אע״פ שעומד באמצע בית הקברות שרי כל שאין סביבו קבר תוך ד״א ותוך ד״א של מת רבותא קאמר דה״א מת שמוציאין לקבורה אפי׳ חוץ לד״א אסור וט״ז פירש מדינא אין איסור כי אם תוך ד״א לקבר והטור החמיר משום גדר חוץ לד״א של קבר כל שעומד בבית הקברות אבל המ״א פי׳ דתוךך ד״א של בית הקברות נמי אסור וכ״מ בי״ד כמו שהראה מקום לזה ולדבריו קשה לערבינהו ולתנינהו אסור לכנוס לתוך ד״א של בית הקברות או של מת. גם קשה להט״ז מנא ליה להטור גדר זה כיון דבגמ׳ דוקא תוך ד״א של קבר הא חוץ לד״א של קבר שרי: ש"ע סָעִיף א
ב ואם עט״ז הש״י הרצועות סביב האצבע צריכין להיות מכוסה דאל״כ איכא לועג לרש. ועיין א״ר אות א׳ מזה יש ללמוד דמותר לכנוס לבה״כ בשל יד יע״ש היינו מ״ש בסימן מ״ג ס״ה בהג״ה דעת רבינו האי דכניסה אסור הא של יד דמכוסה שרי והיינו נמי שרצועות סביב אצבע ג״כ מכוסה דרצועות ג״כ קדושה דיש בו יו״ד אבל לפנות ודאי אסור בשל יד וגם להשתין בקבוע כדמוכח בסימן מ״ד בזרועו דאסור לישן עראי וקבע שמא יפיח בהן כ״ש לפנות וכדכתיבנא בסימן מ״ד במגן אברהם שם: ש"ע סָעִיף א
בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev
סָעִיף א
א מת. משמע דבבה"ק אסור אפי' חוץ לד"א מן הקבר ובריש פרק מי שמתו אמרינן תוך ד' אמות אסור חוץ לד' אמות שרי לקרות ק"ש וכ' הט"ז דהטור ס"ל דודאי עיקר האיסור הוא תוך ד"א לקבר אלא משום גדר לא יכנס לבה"ק ותפילין בראשו דשמא יתקרב לתוך ד"א של קבר ולאו אדעתיה אבל מ"מ אם אירע שהלך לבה"ק והוא חוץ לד"א מקבר ודאי חייב לקרות ע"ש. וכ"כ הב"ח וע"ת דהאיסור הוא דוקא בתוך ד"א של קבר ע"ש ועי' ט"ז בסימן ע"א ס"ק ה' ודברי המ"א בכאן צל"ע עי' סי' ע"ח ס"ק ד' במ"א ובי"ד סימן רפ"ב ס"ד וסימן שס"ו ס"ג ודו"ק. אפי' קבר של קטן שעדיין לא הגיע לכלל מצות אפ"ה אסור להניח תפילין ולקרות ק"ש אצלו. מהריט"ץ בחידושיו לפרק איזהו נשך דף י"ב ע"ד עי' עט"ז שכתב כל החדר שהמת מונח בו חשיב כד' אמות ע"ש: ש"ע סָעִיף א
ב מותר. נראה דגם הרצועות צריכים להיות מכוסים ט"ז: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ג המרחץ. עיין מ"א שהעלה דבמקוה מותר כשאין שם אדם דדוקא במרחץ החמירו אף על פי שאין שם אדם משום זוהמא דאית ביה אבל לא במקוה ע"ש ועי' סימן פ"ד ס"ק א': ש"ע סָעִיף ב
בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra
סָעִיף א
א ס"א ואם הם מכוסים מותר. עיין מה שכתבתי לעיל סימן כ"ג סעיף א': ש"ע סָעִיף א
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain. Pri Megadim (Eshel Avraham, Mishbetzot Zahav): Warsaw 1877 edition. באדיבות פנינים - הספרייה החופשית pninim.org (GNU FDL 1.3)