א רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת אוֹמְרִים צִדְקָתְךָ, בְּמִנְחָה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁלֹּא לְאָמְרוֹ (רַ"ן סר"ה וּמִנְהָגִים), וְכֵן אָנוּ נוֹהֲגִים.
א סָעִיף א ס"א ר"ה שחל. דימים שא"א הלל א"א [אומרים] אותו שהוא צדוק הדין על מ"ר ע"ה: וי"א. כיון דאיקרי מועד כנ"ל: וכן אנו. דאנו א"א ביום שא"א תחנון אם היה חל בחול כמ"ש הטור בסי' רצ"ב בשם מנהג אשכנז ואף שגם ש"ע פ' שם כן כאן ס"ל כטעם הטור כאן בשם רב עמרם שאומרים משום שהוא יום דין וראוי לאמר צ"ה. ולי נראה מטעם אחר משום ששלשה ספרים נפתחים בר"ה ואמרינן בר"ה י"ז א' היכי עביד רא"א כובשו כו' ריב"ח כו' ואמרינן בערכין ח' ב' פשטיה דקרא כו' במאי קמפלגי בדר"א וריב"ח דאתמר כו' אבל מנהגינו כנ"ל:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.