א מֻתָּר לְהַטְמִין חַמִּין מֵעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים לְמוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין לְהַטְמִין בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים (עַיִּןִ בְּטוּר), וְכֵן הַמִּנְהָג בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ (מַהֲרִי"ל).
א סָעִיף א (ס"ק א) שאין להטמין. שמכין מיו"כ לחול. אע"ג דמטמין בערב יוה"כ והוי מכין מחול לחול. מ"מ מה ששוהה ביום הכפורים עצמו לצורך חול. הוי מכין לחול. אע"ג דהוי הכנה דממילא. ומה"ט מותר ליתן מוגמר וגפרית תחת הכלים מערב שבת והכלים מתגמרי' כל השבת כמ"ש סי' רנ"ב סעיף ה' אע"ג שהוא לצורך חול. וכן בסי' רנ"ד סעיף ה' בהגה אחרונה מתיר ליתן פת בתנור בע"ש ולהניח' בתנור כל השבת שתאפה לצורך מוצאי שבת. כתב מ"א סי' רנ"ד ס"ק ב' דבאמת חומרת ההטמנה חידוש הוא. ועיין בב"ח פה מ"ש ליתן טעם והלבוש כתב דעיקר הטעם דנראה כרעבתנות' שמכין לו לעצמו שימצא אכילתו מוכנת במוצאי התענית. וא"כ לק"מ מאפי' ומוגמר וכ"כ בס' א"ר:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.