א שִׁעוּר הֲדַס וַעֲרָבָה, ג' טְפָחִים; וְשִׁדְרוֹ שֶׁל לוּלָב ד' טְפָחִים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא שִׁדְרוֹ שֶׁל לוּלָב יוֹצֵא מִן הַהֲדַס טֶפַח, בְּאַמָּה בַּת ה' טְפָחִים עָשָׂה אוֹתָהּ ו', צֵא מֵהֶם ג' לַהֲדַס, נִמְצָא שִׁעוּר הֲדַס וַעֲרָבָה טְפָחַיִם וּמֶחֱצָה, שֶׁהֵם י' גּוּדָלִים; וְשִׁעוּר שִׁדְרוֹ שֶׁל לוּלָב י"ג גּוּדָלִים וּשְׁלִישׁ גּוּדָל; וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁשִּׁעוּר שִׁדְרוֹ שֶׁל לוּלָב י"ד גּוּדָלִים; וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁשִּׁעוּר הֲדַס וַעֲרָבָה י"ב גּוּדָלִים, וְשִׁדְרוֹ שֶׁל לוּלָב י"ו גּוּדָלִים וְכֵן נוֹהֲגִין לְכַתְּחִילָה.
ב אֵין לָהֶם שִׁעוּר לְמַעְלָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁאֲפִלּוּ הוֹסִיף בְּאֹרֶךְ הַהֲדַס וְהָעֲרָבָה כַּמָּה צָרִיךְ שֶׁיֵּצֵא שִׁדְרוֹ שֶׁל לוּלָב לְמַעְלָה מֵהֶם, טֶפַח.
א סָעִיף א (א) שיעור הדס וערבה ג"ט - ואם העלין שלהם יוצאין למעלה מן העץ צריך שיהיה בעצם העץ שיעור זה [ריטב"א]:
ב סָעִיף א (ב) שדרו של לולב וכו' - היינו לבד מהעלין היוצאין למעלה לאחר שכלתה השדרה. ולאורך העלין לא ניתן שיעור:
ג סָעִיף א (ג) באמה בת ה' טפחים וכו' - המחבר מבאר דבריו שאין צריך ג' טפחים בינונים שהם ששה באמה אלא אנו לוקחין אמה קטנה שהיא בת ה' טפחים בינונים ומחלקין אותה לששה טפחים קטנים ומחצה מהן הוא שיעור הדס וערבה ונמצא ששלשה טפחים האלו הוא רק טפחיים ומחצה בינונים:
ד סָעִיף א (ד) גודלים - פי' רוחב גודל של אדם בינוני שיש בכל טפח ד' מהם:
ה סָעִיף א (ה) י"ג גודלים ושליש גודל - דטפח של לולב הנוסף הנ"ל הוא ג"כ טפח קטן לדעה זו שהוא פחות מטפח בינוני שמחזיק בעלמא ד' גודלים כשיעור שתות שהוא שני שלישי גודלין [די"ב שלישי גדיל הוא ארבעה גודלין] ונמצא שטפח זה מחזיק רק ג' גודלין ושליש ועם עשרה גודלין הנ"ל הוא בס"ה י"ג גודלין ושליש:
ו סָעִיף א (ו) י"ד גודלין - ס"ל דטפח הנוסף בלולב הוא טפח בינוני שמחזיק ד' גודלין ונמצא שבס"ה הוא י"ד גודלין:
ז סָעִיף א (ז) וי"א ששיעור וכו' - ס"ל דג"ט הנ"ל וכן הטפח של לולב הנ"ל הוא טפחיים בינונים שכל אחד מחזיק ד' גודלין:
ח סָעִיף א (ח) לכתחילה - ובדיעבד די הלולב בי"ג גודלין ושליש והדס וערבה בעשרה גודלין ופחות מזה פסול אפילו בדיעבד כל שבעת הימים. כתב בתולעת יעקב ע"פ הסוד יש ליטול שדרתו של לולב כלפי פניו ופני הלולב כלפי חוץ והכי נוהגין:
א סָעִיף א שיעור הדס כו'. פלוגתא של הדיעות היא בזה איתא בגמ' אמרינן שיעור הדס וערב' ג"ט ר"ט אומר באמה בת ה"ט ואמר שמואל הלכה כר"ט ומפרשי' לההיא דר"ט דה"ק קח לפניך אמה בת ה"ט עשה מהן ששה צא מהן ג' להדס והשאר ללולב כמה הוו להו תרי ופלגא פרש"י קח לך אמה בת ה"ט בינונים חלוק אות' לו' חלקים בטפחים קטנים ובהם שיעור ג' להדס וערב' וארבע ללולב ור"ט לקולא וה"ק ר"ט לת "ק אותן ג"ט שאנו משערין בהם וסתם ג"ט הן חצי אמה טפחים הללו קטנים יהו ולא יהו אלא חצי אמה באמה בת ה' טפחים ופרכינן ע"ז דא"כ הויין אלו ג"ט רק ב"ט ומחצ' בינונים כי כל טפח קטן הוא פחות שתות מטפח בינוני והאמר שמואל ג"ט בינונים ומשני שמואל לא דק לחומרא ונתן שיעור גדול טפי ויש בזה דיעות לענין הטפח הרביעי של הלולב. הדיע' ראשונה סבירא ליה דגם הטפח הוא טפח קטן והוא פחות שתות מטפח בינוני דכל טפח הוא ד' גודלים נמצא דהשני טפחים ומחצ' של הדס הם י' גודלים והטפח הד' שגם הוא קטן שבו ג' גודלים ושליש גודל וסי' יג"ש פירוש י"ג שליש. והדיעה האמצעית ס"ל דדוקא הג"ט של הדס הם קטנים דהיינו י' גודלים והטפח הד' של הלולב הוא גדול כשאר בינוני דהיינו ד' גודלים נמצא סך הכל י"ד גודלים: והדיע' הג' ס"ל דלית הלכתא כשמואל דפסק כר"ט אלא קי"ל כת"ק דס"ל כל הד"ט דוקא בינונים נמצא יש בין הכל י"ו גודלים. כתב באבן שועב דיש לאגוד הערב' בשמאל והדס בימין ולולב באמצע ויש בו סוד: וכתוב בתולעת יעקב דיש נוטל שדרתו של לולב כלפי פניו ופני הלולב כלפי חוץ ע"ד וראית את אחורי וגו':
א סָעִיף א אשיעור כו' ושדרו כו'. כר' יוחנן דקי"ל כותיה: באמה כו'. כר"ט דשמואל פסק שם כוותיה: ושיעור שדרו כו'. כפרש"י שם דלשון והשאר משמע כמו הנך טפחים וכ"ש לספרים דגריס בהדיא וטפח ללולב: ויש מי שאומר כו'. ממ"ש בנדה כ"ו א' חמשה שיעודן טפח כו' משמע דטפח של לולב שוה לאותן טפחים: וי"א אין כו'. שהן מפרשים כפירש"י כנ"ל סוברים דההיא דנדה פליג על שמואל והוה תיובתיה ולא שמיע ליה הברייתא וגם כן פליגא עלוי שאמר שם שדרו של כו':
ב סָעִיף ב ס"ב אין להם כו'. מנחות מ"ב א': ויש כו'. וז"ש שדרו של לולב צריך כו' ול"ק סתם שדרו של לולב ד"ט וכן במתני' כדי לנענע ול"ק ד"ט וכן בנדה שם:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.