א אֵין אָסוּר מִשּׁוּם כִּלְאַיִם, אֶלָּא צֶמֶר רְחֵלִים וְאַיָּלִים עִם פִּשְׁתָּן. אֲבָל צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר אַרְנָבִים וְנוֹצָה שֶׁל עִזִּים וְכָל שְׁאָר מִינִים, מֻתָּרִים בְּפִשְׁתָּן. וְכֵן קַנְּבּוֹס וְצֶמֶר גֶּפֶן וְכָל שְׁאָר מִינִים, מֻתָּרִים אֲפִלּוּ בְּצֶמֶר רְחֵלִים וְאַיָּלִים; וַחֲכָמִים אָסְרוּ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן מֶשִׁי עִם צֶמֶר, לְפִי שֶׁדּוֹמֶה לְפִשְׁתִּים. וְכֵן כָּלָךְ, וְהוּא מִין שֶׁגָּדֵל בִּכְרַכֵּי הַיָּם עַל הָאֲבָנִים שֶׁבַּיָּם וְדוֹמֶה לְצֶמֶר, אֲסָרוּהוּ מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן עִם הַפִּשְׁתָּן. וְהָאִדָּנָא מֶשִׁי מָצוּי בֵּינֵינוּ וְהַכֹּל מַכִּירִים בּוֹ, לְפִיכָךְ אֵין בּוֹ מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן וּמֻתָּר עִם הַצֶּמֶר וְעִם הַפִּשְׁתָּן.
ב רָחֵל בַּת עֵז, צִמְרָהּ אָסוּר עִם פִּשְׁתָּן, מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. הַגָּה: וְאָסוּר לִתְפֹּר בֶּגֶד קַנַּבּוֹס תַּחַת בֶּגֶד צֶמֶר בְּמָקוֹם דְּלֹא שָׁכִיחַ קָנַבּוֹס, מִשּׁוּם מַרְאִית הָעַיִן (טוּר בְּשֵׁם הָרֹא"שׁ), וּבְמָקוֹם דְּשָׁכִיחַ שָׁרֵי.
א סָעִיף ב ואסור לתפור בגד כו'. והוא הדין דאסור לתפור בחוטי קנבוס בגד של צמר היכא דלא שכיח קנבוס כן משמע בהרא"ש וטור גבי משי וה"ה בקנבוס לדידן:
ב סָעִיף ב ובמקום דשכיח שרי. ובמדינותינו נוהגין היתר בבגד קנבוס כי הוא מצוי לרוב. הגהת דרישה. וכתב הב"ח דכיון שמצוי נוהגין היתר אע"פ שלא נמצא מי שמכירו להבין שהוא בגד קנבוס כ"א על המעט כו' וע"ש שהאריך:
א סָעִיף א צמר רחלים. במתני' שם:
ב סָעִיף א וצמר אילים. ירושלמי שם והביאו הר"ש שם אריב"ל כתיב ומישע כו':
ג סָעִיף א אבל צמר גמלים. במתני' שם וע' במנחות ל"ט ב' ור"ג כדתדר"י כו' האי תנא כו' וז"ש וצמר ארנבים כו':
ד סָעִיף א וכן קנבוס כו'. מתני' שם וכ"ש לצמר גפן:
ה סָעִיף א והוא מין כו'. הרמב"ם בחיבורו והרא"ש בפי' שם:
ו סָעִיף א והאידנא כו'. הרא"ש בפ"ט דנדה:
ז סָעִיף ב מפני מ"ה. כמו שירים וכלך. אבל בגמ' שם משמע דמדאורייתא אסור אלא דאין לוקין ועכ"מ:
ח סָעִיף ב ואסור כו' ובמקום כו' כנ"ל:
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.