Yoreh De'ah 318 — שולחן ערוך, יורה דעה שיח

א רָחֵל שֶׁלֹּא בִּכְּרָה וְיָלְדָה שְׁנֵי זְכָרִים, אֲפִלּוּ יָצְאוּ שְׁנֵי רָאשֵׁיהֶם כְּאֶחָד, אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא קָדַם אֶחָד, הוֹאִיל וְאֵין יָדוּעַ אֵיזֶה יָצָא רִאשׁוֹן, הַכֹּהֵן נוֹטֵל אֶת הַכָּחוּשׁ וְהַשֵּׁנִי סְפֵק בְּכוֹר. מֵת אֶחָד מֵהֶם, אֵין לַכֹּהֵן כְּלוּם, שֶׁזֶּה הַחַי סָפֵק הוּא וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה. וְכֵן אִם יָלְדָה זָכָר וּנְקֵבָה, הֲרֵי הַזָּכָר סָפֵק שֶׁמָּא הַנְּקֵבָה יָצְאָה תְּחִלָּה, לְפִיכָךְ אֵין לַכֹּהֵן כְּלוּם שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.

ב שְׁתֵּי רְחֵלוֹת שֶׁלֹּא בִּכְּרוּ וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים, שְׁנֵיהֶם לַכֹּהֵן, זָכָר וּנְקֵבָה, הַזָּכָר לַכֹּהֵן; שְׁנֵי זְכָרִים וּנְקֵבָה, הַכֹּהֵן נוֹטֵל אֶת הַכָּחוּשׁ וְהַשֵּׁנִי סְפֵק בְּכוֹר; וְאִם מֵת אֶחָד מֵהֶם, אֵין לַכֹּהֵן כְּלוּם, שֶׁזֶּה הַחַי סְפֵק בְּכוֹר הוּא וְהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.

ג יָלְדוּ שְׁתֵּי נְקֵבוֹת וְזָכָר, אוֹ שְׁנֵי זְכָרִים וּשְׁתֵּי נְקֵבוֹת, הֲרֵי הַזְּכָרִים סָפֵק, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: שֶׁמָּא הַנְּקֵבָה נוֹלְדָה תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ הַזָּכָר, לְפִיכָךְ אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם, שֶׁהַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.

ד אַחַת בִּכְּרָה וְאַחַת לֹא בִּכְּרָה, וְיָלְדוּ שְׁנֵי זְכָרִים, אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לַכֹּהֵן, וְכָל אֶחָד מֵהֶם סְפֵק בְּכוֹר, וְהַכֹּהֵן נוֹטֵל הַכָּחוּשׁ. מֵת אֶחָד מֵהֶם, אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם, שֶׁזֶּה הַחַי סָפֵק הוּא. וְכֵן אִם יָלְדוּ זָכָר וּנְקֵבָה, אֵין כָּאן לַכֹּהֵן כְּלוּם, שֶׁזֶּה הַזָּכָר סָפֵק בְּכוֹר הוּא.

ה גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר, סָפֵק בִּכְּרָה בְּהֶמְתּוֹ קֹדֶם שֶׁנִּתְגַּיֵּר סָפֵק אַחַר כָּךְ, הָוֵי סָפֵק, וְיֵאָכֵל בְּמוּמוֹ לַבְּעָלִים.

ו כָּל שֶׁהוּא סְפֵק בְּכוֹר, יִרְעֶה עַד שֶׁיִּפֹּל בּוֹ מוּם, וְיֵאָכֵל לִבְעָלָיו. וְאִם תְּפָשׂוֹ הַכֹּהֵן, אֵין מוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִיָּדוֹ, וְאוֹכֵל אוֹתוֹ בְּמוּמוֹ. וְעַיֵּן לְעֵיל סי' שט"ו דקי"ל דְּמוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיַּד הַכֹּהֵן.