Yoreh De'ah 348 — שולחן ערוך, יורה דעה שמח
א שׂוֹרְפִין עַל הַמְּלָכִים אוֹ עַל הַנְּשִׂיאִים (טוּר בְּשֵׁם תּוֹסֶפְתָּא), מִטָּתָן וּכְלֵי תַּשְׁמִישָׁן, אֲבָל עַל הַהֶדְיוֹטוֹת אָסוּר.
ב הָאוֹמֵר: אַל תִּקְבְּרוּהוּ מִנְּכָסָיו, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ, אֶלָּא מוֹצִיאִין מִיּוֹרְשָׁיו כָּל צָרְכֵי קְבוּרָתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ, וְכֵן כָּל מַה שֶּׁרְגִילִין לַעֲשׂוֹת לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וַאֲפִלּוּ הָאֶבֶן שֶׁנּוֹתְנִין עַל הַקֶּבֶר; וְהוּא שֶׁיָּרְשׁוּ מָמוֹן מֵאֲבִיהֶם.
ג אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵין לוֹ מָמוֹן שֶׁצִּוָּה וְאָמַר: אַל תִּקְבְּרוּהוּ, אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ.
ש״ך Shach
סָעִיף א
א שורפין כו'. ואין בו משום דרכי האמורי ולא משום בל תשחית שזהו כבודם שלא ישתמשו אחרים בכלי תשמישן ומש"ה שורפים מטתן וכלי תשמישן דוקא ולא דברים אחרים: ש"ע סָעִיף א
ב אסור. דאיכא יוהרא והשחתה: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ג אין שומעין לו. דלאו כל כמיניה להעשיר בניו ולהטיל עצמו על הצבור: ש"ע סָעִיף ב
ד אלא מוציאין מיורשיו. אפי' נתן ממון הרבה לאחרים אין מוציאין מהמקבלין מתנות רק מהיורשים כמ"ש בח"מ סי' רנ"ג סל"א: ש"ע סָעִיף ב
ה והוא שירשו ממון מאביהם. דאל"כ אין כופין הקרובים אלא על הכל מוטל לקברו: ש"ע סָעִיף ב
סָעִיף ג
ו אין שומעין לו. משום דאיכא בזיונא דחיי: ש"ע סָעִיף ג
בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev
סָעִיף א
א תשמישן. ואין בו משום דרכי האמורי ולא משום בל תשחית שזהו כבודן שלא ישתמשו אחרים בכלי תשמישן ובהדיוטות אסור דאיכא יוהרא והשחתה: ש"ע סָעִיף א
סָעִיף ב
ב ממון. דאל"כ אין כופין הקרובים אלא על הכל מוטל לקברו ועיין בח"מ סימן רנ"ג סל"א: ש"ע סָעִיף ב
סָעִיף ג
ג שומעין. משום דאיכא בזיוני דחיי. ש"ך: ש"ע סָעִיף ג
פִּתְחֵי תְשׁוּבָה Pitchei Teshuva
סָעִיף ב
א מאביהם. עי' בה"ט של הרב מהרי"ט ז"ל ועיין בתשובת בש"ר סי' קכ"ה בהגה"ה כס"ד שם מ"ש בזה: ש"ע סָעִיף ב
בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra
סָעִיף א
א (אבל על הדיוטות אסור. תוספתא פרק ח' דשבת ופ"ד דסנהדרין): ש"ע סָעִיף א
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.