Yoreh De'ah 367 שולחן ערוך, יורה דעה שסז

גודל הטקסט

א קוֹבְרִים מֵתֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמְנַחֲמִים אֲבֵלֵיהֶם, מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם.

S GRA

ב לֹא יְהַלֵּךְ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת אוֹ בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל מֵת וּתְפִלִּין בְּרֹאשׁוֹ, מִשּׁוּם לֹעֵג לָרָשׁ (מִשְׁלֵי יז, ה), וְאִם הֵם מְכֻסִים, מֻתָּר.

ג לֹא יְהַלֵּךְ בְּבֵית הַקְּבָרוֹת אוֹ בְּתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל מֵת, אוֹ שֶׁל קֶבֶר, וְסֵפֶר תּוֹרָה בִּזְרוֹעוֹ, וְיִקְרָא בּוֹ אוֹ יִתְפַּלֵּל, וְהוּא הַדִּין עַל פֶּה אָסוּר לִקְרוֹת, אֶלָּא אִם כֵּן לִכְבוֹד הַמֵּת, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר. וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן שד"מ סָעִיף י"ז.

S PT

ד מֻתָּר לִכָּנֵס לְבֵית הַקְּבָרוֹת אוֹ לְתוֹךְ ד' אַמּוֹת שֶׁל מֵת אוֹ שֶׁל קֶבֶר, וְהוּא לָבוּשׁ צִיצִית, וְהוּא שֶׁלֹּא יְהֵא נִגְרָר עַל הַקֶּבֶר. אֲבָל אִם נִגְרָר, אָסוּר מִשּׁוּם: לֹעֵג לָרָשׁ (מִשְׁלֵי יז, ה) בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּימֵיהֶם שֶׁהָיוּ מַטִּילִים צִיצִית בַּמַּלְבּוּשׁ שֶׁלּוֹבְשִׁים לְצֹרֶךְ עַצְמָן, אֲבָל הָאִדָּנָא שֶׁאֵין אָנוּ לוֹבְשִׁין אוֹתוֹ אֶלָּא לְשֵׁם מִצְוָה, אָסוּר, אֲפִלּוּ אֵינָם נִגְרָרִים. וְהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁהַצִּיצִיּוֹת מְגֻלִּים, אֲבָל אִם הֵם מְכֻסִים, מֻתָּר.

S T BH GRA

ה יֵשׁ נוֹהֲגִין לִקְשֹׁר שְׁנֵי צִיצִיּוֹת שֶׁבִּשְׁנֵי כְּנָפַיִם זֶה עִם זֶה כְּשֶׁנִּכְנָסִים לְבֵית הַקְּבָרוֹת, וְלֹא הוֹעִילוּ כְּלוּם בְּתַקָּנָתָם וְעַיֵּן בא"ח סִימָן כ"ג.

ו כֵּיוָן שֶׁהִרְחִיק ד' אַמּוֹת, קוֹרֵא וּמִתְפַּלֵּל, וַאֲפִלּוּ רוֹאֶה הַקֶּבֶר אוֹ בֵּית הַקְּבָרוֹת. וְאִם יֵשׁ שָׁם מְחִצָּה, מֻתָּר אַחַר הַמְּחִצָּה, סָמוּךְ אֲפִלּוּ תּוֹךְ ד' אַמּוֹת לַקֶּבֶר.

נוֹשְׂאֵי כֵּלִים Commentaries
ש״ך Shach

סָעִיף א

א סָעִיף א קוברים כו'. היינו שמשתדלין בקבורת מתים עובדי כוכבים ועי' טור וב"י:

סָעִיף ג

ב סָעִיף ג לא יהלך כו'. עי' בא"ח סי' מ"ה ולעיל סי' רפ"ב ס"ד:

ג סָעִיף ג או יתפלל כו'. כתב מהרש"ל דה"ה קדיש צריך להרחיק ד' אמות ומביאו הדרישה וכ"כ הב"ח:

סָעִיף ד

ד סָעִיף ד אבל האידנא כו'. כתב מהרש"ל והעולם נוהגין היתר בטלית קטן וכ"כ הב"ח וסיים הטעם כיון שהציציות מכוסים:

ט״ז Taz

סָעִיף ד

א סָעִיף ד אלא לשם מצוה אסור. כתב רש"ל והעולם נהגו היתר בטלית קטן עיין בא"ח סימן כ"ג עכ"ל:

בְּאֵר הֵיטֵב Be’er Heitev

סָעִיף ד

א סָעִיף ד מכוסים. כתב מהרש"ל והעולם נוהגין היתר בטלית קטן וכ"כ הב"ח וסיים הטעם כיון שהציצית מכוסים וכתב עוד דה"ה לקדיש צריך להרחיק ד"א עכ"ל הש"ך:

פִּתְחֵי תְשׁוּבָה Pitchei Teshuva

סָעִיף ג

א סָעִיף ג של מת. עי' בתשו' מהריט"ץ בחידושיו לפרק איזהו נשך דף י"ב שכתב דהא דאסור לקרות ולהניח תפילין תוך ד"א של מת היינו מי שהיה חייב במצות אלו בעת שהיה בחיים ואחר מיתתו נעשה חפשי מן מצות אלו הוי לועג לרש אבל אשה וקטן שפטורים בחייהם אין זה לועג לרש ע"ש ועי' בצל"ח ברכות דף ג' ע"ב ובדף י"ח דפשיטא ליה דגם במת קטן ואשה הוי לועג לרש ע"ש ועי' בס' ישועות יעקב מהגאון דלבוב נר"ו בא"ח סי' ע"א סק"ו מ"ש בזה:

ב סָעִיף ג ויקרא בו. עי' בתשו' נו"ב תניינא חלק א"ח סי' ק"ט שנשאל אם הולכים בעת צרה להתפלל על קברי צדיקים אם נכון ליקח עמהם ס"ת לבית הקברות והשיב דמדברי התלמוד והפוסקים אין מפורש אם באחיזה לחוד יש גם כן איסור אלא שלשונו של הרמב"ם בהלכות ס"ת משמע לאיסור ועכ"פ חלילה לעשות כן דמבואר בזוהר פ' אחרי שאם ח"ו הספר ההוא חסר אות אחת גורמים רעה גדולה ח"ו וא"כ הרי אין לנו ס"ת שיהא בדוק בחסרות ויתרות עיין שם:

בִּיאוּר הַגְרָ״א Be’ur HaGra

סָעִיף א

א סָעִיף א מתי עכו"ם כו'. דמש"ש עם כו' לאו דוקא וכן בירושלמי (ספ"ה דגטין) לא שנו עם בכל אלו וכן בתוספתא (שם ספ"ג) מספידין [וקוברין] מתי עובדי כוכבים ומנחמין אביליהם מפני דרכי שלום. ר"ן:

סָעִיף ד

ב סָעִיף ד וה"מ כו'. עמ"ש בא"ח סי' כ"ג:

Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.

חֲזָרָה לְמַעְלָה · back to top