א אָבֵל חַיָּב בַּעֲטִיפַת הָרֹאשׁ, דְּהַיְנוּ שֶׁיְּכַסֶה רֹאשׁוֹ בְּטַלִית אוֹ בְּסוּדָר וְיַחֲזִיר קְצָתוֹ עַל פִּיו וְעַל רֹאשׁ הַחֹטֶם; וְהָנֵי מִלֵי שֶׁצָּרִיךְ עֲטִיפָה, בְּכָל הַיּוֹם. אֲבָל כְּשֶׁבָּאִין מְנַחֲמִים אֶצְלוֹ, מְגַלֶה רֹאשׁוֹ לִכְבוֹדָם. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאֵין נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ בַּעֲטִיפָה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ה) ; וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט, וְאֵין לְהַחְמִיר לְשַׁנּוֹת בַּמֶּה שֶׁלֹּא נָהֲגוּ אֲבוֹתֵינוּ.
א סָעִיף א (ליקוט) דהיינו שמכסה כו' ויחזיר כו'. בירושלמי (פ"ג) לא תעטה על שפם מכאן שצריך לכסות פניו וליכסיניה מלרע דלא ליהוין אמרין פומיה הוא חשש:
ב סָעִיף א בטלית או בסודר. תה"א בשם רב מתתיה גאון וכמש"ש כ"ד א' אביי אשכחיה לר"י כו' (ע"כ):
ג סָעִיף א וה"מ כו'. מ"ש והביאו תה"א והטור: (ליקוט) וה"מ כו'. א"ר פ"י נסתם הגולל כו' בא לעמוד כו' באו כו' (ע"כ):
ד סָעִיף א וי"א כו'. עתוס' כ"א א' ד"ה אלו כו':
Hebrew text: Torat Emet (vocalized), Public Domain.