א גט פשוט עידיו מתוכו ומקושר מאחוריו פשוט שכתבו עדיו מאחוריו ומקושר שכתבו עדיו מתוכו שניהן פסולין רבי חנניה בן גמליאל אומר מקושר שכתבו עדיו מתוכו כשר מפני שהוא יכול לעשותו פשוט רשב"ג אומר הכל כמנהג המדינה גט פשוט עידיו מתוכו כו' ומניין לגט המקושר אמר רבי אימי ואקח את ספר המקנה ואת החתום זה המקושר ואת הגלוי זה הפשוט שבמקושר ואת המצוה ואת החקים שבין זה לזה אלא שזה בשנים וזה בשלשה זה מתוכו וזה מאחריו ורבנן דקיסרין אמרין ואקח את ספר המקנה זה הפשוט ואת החתום זה המקושר ואת הגלוי זה הפשוט שבמקושר ואת המצוה ואת החוקים שבין זה לזה אלא שזה בשנים וזה בשלשה וזה מתוכו וזה מאחוריו רבי אידי בשם רבי ירמיה הלכה מקושר כך הוא כותב שם המלוה ושם הלווה ושם העדים וזמן ומקשרו וחוזר וכותב כן מלמטה חש לומר שמא זייף אמר רב הונא לעולם אין העדי' חותמין מלמטן עד שיקראו בו מלמעלן אני פלו' בן פלוני מקובל עלי כל הכתו' למעלן רבי בא בשם רב ירמיה צריכין העדים להיות רחוקים מן הכתב מקום שתי שיטין ר' אידי בשם רב ירמיה מקושר שכתבו עדיו לארכו פשוט שכתבו עידיו לרחבו אהן מלגיו ואהן מלבר איכי עביד אמר רבי מנא כיצד העדים חותמין בגט המקושר אמר רב חונה בין קשר לקשר אמר רבי אידי ובלבד שלא יהא בין עדים לשטר מקום שני שיטין שמעון בר ווא בשם רבי יוחנן חלק מקום שני שיטין לעניין אחר אפילו כל שהוא אמר רבי שמואל בר רב יצחק מתנית' אמרה כן עד א' עברי ועד אחד יווני עברי גבי יווני לא בעינן אחר הוא כמה יהו העדים רחוקים מן הכתב כדי שיהו מקרים עמו דברי רבי רבי שמעון בן אלעזר אומר מלא שיטה רבי דוסתא בן יהודה אומר מלא חתימת ידי העדים רב ירמיה בשם רב אמ' משערין אותו עד כדי לך ולך באי זה כתב משערין אותו רבי יסא בשם רבי שובתי מלא חתימת ידי העדי' חזקיה אמר ובלבד לקולא שאם היה חותם ידי העדים דק והכתב גס הולכין אחר הגס חותם ידי העדים גס והכת' דק הולכין אחר הדק אמר רבי יצחק אין הוה כגון יוסי בן ינאי משערין כדי מלך ובן מלך רבי אידי בשם רבי ירמיה צריך להרחיק מן המחק מקום שתי שיטין אמר רבי יצחק ואפילו פשוט רב אמר מחק או תלות שבכתב הזה זהו קיומו רב אמר זהו קיומו רבי אבהו בשם רבי יצחק בן חקולא כל מה שאת יכול לתלות במחק תלה מהו כל מה שאת יכול לתלות במחק תלה רבי יסא קוצירה חתניה דרבי יוסה בשם ר' יוסה סמפון כתו' מלעיל וסימפון מחיק מלרע אני אומ' גמרו לעשותן קידושין גמורין בגין דלא מיצר ביניה גט מחקיה ורבנן חששין דלא מיצר ביניה גט שטר נפק רבי חונה לרבי שמי אוגרוי מחיק קונטא לא מחיק אמר רבי חונה לרבי שמי פוק חמי עד ההן אהן קונטא משמש נפק ומר עם טרייא קונטא מי נפק אמר הדא מיבעי מיתגרה תלת אפסדת עשר חשיב רבי לקיים דברי ר' חנניה בן גמליאל גופו של גט מוכיח עליו אם פשוט הוא אם אינו פשוט מהו גופו של גט אמר רבי בא מדמר הונא לעולם אין העדים חותמין מלמטה עד שיקראו בו מלמעלן אני פלוני בן פלוני מקובל אני עלי כל מה שכתוב למעלן והתני טופס שטרות כן הוא אמר רבי מני טופס שטרות מקושרות כן הוא אמר ר' אבין ואפילו תימר הוא פשוט הוא מקושר בפשוט מעכב במקושר אינו מעכב ר' יודה אומ' במוסיף על ההלכה פשוט בשנים מקושר בשלש' והן עושין אותו בשלשה פשוט מתוכו מקושר מאחריו והן עושין אותו מתוכו ומאחריו
ב גט פשוט עדיו שנים ומקושר עדיו שלשה פשוט שכתב בו עד אחד ומקושר שכתוב בו שני עדים שניהן פסולין כתוב בו זוזין מאה די הימו סילעין עשרין אין לו אלא עשרים זוזין מאה די הימו סילעין תלתין אין לו אלא מנה כסף זוזין די אינון ונמחקו אין פחות משנים כסף סלעין די אינון ונמחקו אין פחות משנים דרכונות די אינון ונמחקו אין פחות משנים הלכה ב' גט פשוט עידיו שנים כו' תני זוזין דינון ונמחקו חמשה והלה אומר אינו אלא שנים תמן אמרי בן עזאי ורבי עקיבה חד אמר נותן שנים ונשבע על השאר וחד אמר כיון שאילו לא הודה לו כל עיקר לא היה לו אלא שנים אינו נשבע אלא על מה שהודה
ג כתוב בו מלמעלה מנה ומלמטה מאתים מלמעלה מאתים ומלמטה מנה הכל הולך אחר התחתון ואם כן למה כותבין את העליון שאם תימחק אות אחת מן התחתון ילמד מן העליון הלכה ג' כתוב בו מלמעלה מנה כו' תני לעולם התחתון ילמד מן העליון במקושר באות אחת או בשתי אותיות בין חנן לחנני בין ענן לענני באות אחת מקיימין אותו בשתי אותות אין מקיימין אותו רבי יצחק שאל ממעל כתוב חנן ומלמטן נני מהו ללמד התחתון מעליון חנן ועליון מתחתון נני
ד כותבין גט לאיש אף על פי שאין אשתו עמו ושובר לאשה אף על פי שאין בעלה עמה ובלבד שיהא מכירה והבעל נותן את השכר ה' כותבין שטר ללווה אף על פי שאין המלוה עמו ואין כותבין למלוה עד שיהא הלווה עמו והלווה נותן שכר ו' כותבין שטר למוכר אף על פי שאין לוקח עמו ואין כותבין ללוקח עד שיהא המוכר עמו והלוקח נותן את השכר ז' אין כותבין שטרי אירוסין ונישואין אלא מדעת שניהן והחתן נותן את השכר אין כותבין שטרי אריסות וקבלנות אלא מדעת שניהן והמקבל נותן את השכר אין כותבין שטרי בירורין וכל מעשה בית דין אלא מדעת שניהן ושניהן נותנין את השכר רשב"ג אומר לשניהן כותבין שנים לזה בעצמו ולזה בעצמו הלכה ד' כותבין גט לאיש כו' אמר רבי בא צריך שיהא מכיר לשניהן אמר רבי לא צריך שיהא מכיר לאיש בגיטו ולאשה בשוברה מתניתא פליגא על רבי בא התקין רבן גמליאל הזקן שיכתוב איש פלוני וכל שם שיש לו אשה פלונית וכל שם שיש לה מפני תיקון העולם ואפילו כרבי לית היא פליגא בראשונה היה משנה שמו ושמה שם עירו ושם עירה הלכה ה' כותבין שטר ללוה כו'
ה מי שפרע מקצת חובו והשליש את שטרו ואמ' לו אם לא נתתי לך מיכן ועד יום פלוני תן לו שטרו הגיע זמן ולא נתן רבי יוסי אומר יתן רבי יהודה אומר לא יתן ט' מי שנמחק שטר חובו מעמיד עליו עדים ובא לפני בית דין והן עושין לו קיום איש פלוני בן איש פלוני נמחק שטרו ביום פלוני ופלוני ופלוני עידיו תני עיצומים רבי אבהו גבי רבי אחא גבי רבי אמי גבי רבי יונה ורבי יוסי לא גבי אמר רבי מנא אף על גב דלית רבי יוסי גבי עיצומים מודה בהוא דיהב בריה גו אומנתה ועצמון ביניהון דהוא גבי הלכה ו' כותבין שטר למוכר כו' אמר רבי עוקבה תנה בכתובות דבי לוי האומר אבד שטרי בית דין עושין לו קיום תני רשב"ג אומר אפילו בשטרי בירורין בית דין עושין לו קיום
ו מי שפרע מקצת חובו רבי יהודה אומר יחליף ורבי יוסי אומר יכתוב שובר אמר רבי יהודה נמצא זה צריך להיות שומר שוברו מן העכברים אמר לו רבי יוסה וכן יפה לו ואל ירע כוחו של זה הלכה ח' מי שפרע מקצת חובו כו' רב אמר עושין לו קיום בין דין תני רבי חייה אין עושין לו קיום בית דין אמר רבי ירמיה אילו שמע רב מתנייה לא הוה מימר הדא מילתא הלכה י"ב שנים שהיו בעיר אחת כו' ואין יכולין להוציא שטר חוב זה על זה כגון דמרין כן אני פלוני בן פלוני לווה ממך פלוני ופלוני ערב רב אמר צריך להזכיר זמן ראשון בשני ושמואל אמ' א"צ להזכיר זמן ראשון בשני תני ר' חייה א"צ להזכיר זמן ראשון בשני רבי יוחנן בעי אם צריך להזכיר זמן ראשון בשיני על הדא א"ר יוסי וכן יפה לו ואל ירע כח זה
ז י"א שני אחין אחד עני ואחד עשיר הניח להן אביהן מרחץ ובית הבד עשאן לשכר השכר לאמצע עשאן לעצמו הרי העשיר אומר לעני קח לך עבדים וירחצו במרחץ קח לך זיתים ובוא ועשה בבית הבד י"ב שנים שהיו בעיר שם אחד יוסה בן שמעון ושם אחד יוסה בן שמעון אינן יכולין להוציא שטר חוב זה על זה ולא אחר יכול להוציא עליהן שטר חוב נמצא לאחד בין שטרותיו שטרו של יוסה בן שמעון פרוע שטרות שניהן פרועין כיצד יעשו ישלשו אם היו משולשין יכתבו סימן אם היו בסימנין יכתבו כהן יג' האומר לבנו שטר בין שטרותיי פרוע ואין ידוע אי זהו שטרות כולם פרועין נמצא לאחד שם שנים הגדול פרוע והקטן אינו פרוע הלכ' י"ג האומר לבנו כו' תני לא דומה אימת שטר גדול לאימת שטר קטן
ח יד' המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב אם אמ' על מנת שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב רשב"ג אומר אם יש נכסים ללווה בין כך ובין כך לא ייפרע מן הערב הלכה י"ד המלוה את חבירו על ידי ערב כו' רבי אבהו בשם רבי יוחנן בשיש נכסים ללוה אבל אין נכסי' ללווה יפרע מן הערב ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה יפרע מן הערב ואפילו יש נכסים ללווה תמן מרין בכל מקום הלכה כרשב"ג חוץ מערב וציידן וראייה אחרונה אמרין ובלבד במשנתינו רבי אמי בר קרחה בשם רב ולמה אמרו בכל מקום הלכה כרשב"ג שהלכות קצובות היה אומר מפי בית דינו
ט טו' כיוצא בו אמר רשב"ג אף הערב לאשה בכתובת' והיה בעלה מגרשה ידיר הנייה שמא יעשו קינונייא על נכסיו של זה ויחזיר את אשתו הלכה ט"ו כיוצא בו אמר רבן שמעון בן גמליאל כו' חמוי דברתיה דרבי חגיי הוה ערבא בפורנה דברתיה דרבי חגיי והוה מבזבזה בנכסייא אתא עובדא קומי רבי אחא אמר צריך להדיר הנייה אמר רבי יוסי אין צריך להדיר הנייה אמרין חברייה קומי רבי יוסי ומה אילו דיחזור ויסבינה לית מרי חובה אתי וטרף אמ' דלא יחזור ויעבדינון מטלטלין או פרא פרנון ולא משכח מרי חובא מה מתפס ונפק עובדא כרבי אחא
י יו' המלוה את חבירו בשטר גובה מנכסין משועבדין על ידי עדים גובה מנכסין בני חורין הוציא עליו כתב ידו שהוא חייב לו גובה מנכסים בני חורין והערב שהוא יוצא אחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין מעשה בא לפני רבי ישמעאל ואמר גובה מנכסים בני חורין יז' אמר לו בן ננס אינו גובה לא מנכסים משועבדין ולא מנכסים בני חורין אמר לו למה אמר לו החונק את אחד בשוק אמר לו הנח ואני נותן לך פטור שלא על אמונתו הלווהו ואי זהו ערב שהוא חייב לו אמר לו הלויהו ואני נותן לך חייב שכן על אמונתו הלווהו אמר רבי ישמעאל הרוצה שיתחכם יעסוק בדיני ממונות שאין מקצוע בתורה גדול מהן שהן כמעיין הנובע וכל הרוצה לעסוק בדיני ממונות ישמש את שמעון בן ננס הלכה י"ו המלוה את חבירו בשטר כו' רב הונא אמר הקדמה פסולה והשטר כשר והתנינן פרוזבול המוקדם כשר והמאוחר פסול הדא דת מר דרב הונה רבי לעזר ורבי שמעון בן יקים הדא דרב הונא רבי לעזר אמר אף על פי שאין עליו עדים אלא שנתנו לה בפני עדים כשר וגובה מנכסים משועבדין שאין העדים חותמין על הגט אלא מפני תיקון העולם והיכי אם באותן שהכחישו עדותן הכחיש עדותן כמי שאינה והשטר כשר אם באותן שלא הכחישו עדותן אמר הא אמר ריש לקיש עשו העדים החתומין בשטר כמי שנחקרה עדותן בבית דין מאי כדון באינון דמרין כן אני פלוני בן פלוני לוויתי מפלוני ופלוני ערב רב אמר צריך להזכיר זמנו של ראשון בשיני ושמואל אמר אין צריך להזכיר זמנו של ראשון בשני רב ושמואל רב כר' יוחנן ושמואל כר' שמעון בן לקיש הלכה יז' אמר לו בן ננס כו' רבי יסא בשם רבי יוחנן אמר אף על פי שקילסו רבי ישמעאל את בן ננס על מדרשו קילסו אבל אינה כבן ננס שמעון בר ווה בשם רבי יוחנן אף בחנוק הלכה כרבי אמר רבי יוסי ואת שמע מינ' בר נש דהוה צייד לחבריה בשוקא אתא חד ומר שבקיה ונא יהב מן אהן גביי ומן אהן לא גביי הדרן עלך דיני ממונות וסליקא לה מסכת בבא בתרא ברחמי שמים
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.