Bava Kamma 10 — תלמוד ירושלמי בבא קמא י

א הגוזל ומאכיל את בניו ומניח לפניהן פטורין מלשלם אם היה דבר שיש בו אחריות נכסים חייבין לשלם אין פורטין לא מתיבת המוכסים ולא מכיס של גבאין ואין נוטלין מהן צדקה אבל נוטל הוא מתוך ביתו או מן השוק הגוזל ומאכיל את בניו כו' תני ישראל שלווה בריבית ועשה תשובה חייב להחזיר מת והניח לפני בניו עליו הכתו' אומ' יכין וצדיק ילבש הניח לפניהן פרה או טלית חייבין להחזיר אזל תנייה לגזילייא אם היה דבר שיש לו אחריות חייבין להחזיר איזהו דבר שיש לו אחריות רבי יונתן אומר בשהניח לפניהן קרקע ריש לקיש אמר בשהניח לפניהן גוף הגזילה רב אמר יורש כמשועבד כשם שאין מלוה בעדים גובה ממשועבדין כך אינה גובה מיורשין שמואל אמר דאיקני אינו גובה ממשועבדין הא מבני חרי גובה ולית היא פליגא על רב דרב אמר יורש כמשועבד כשם שאין מלוה בעדי' גובה ממשועבדין כך אינה גובה מיורשין פתר לה בשהניח לפניהן קרקע ואפילו כשמואל לית היא פליגא לא כן אמר שמואל דאיקני אינו גובה ממשועבדין פתר לה בשהניח לפניהן גוף הגזילה גזל טלית ונתנה לאחר רבי לעזר בשם רבי חייה אמר מוציאין מראשון ולא משיני רבי יוחנן אמר בשם רבי ינאי מוציאין אף מן השני רבי בא בר ממל אמ' אף רבי חייה כדעתיה דרבי חייה אמר מוציאין אף משני נתחלפו כליו בבית האומן ישתמש בהן ויצא ויבקש את שלו בבית האבל או בבית המשתה אל ישתמש בהן אלא יצא ויבקש את שלו אמר רבי בא בר חנה לא הוה רבי חייה חביבי פתר לה אלא כגון הדין בר קורא שכל הנוטל מאצלו נוטל ברשות וכל המניח אצלו מניח ברשות הגנבי' שבאו במחתרת ועשו תשובה חייבין להחזיר עשה אחד מהן תשובה חייב להחזיר את שלו ואם היה מוציא ונותן להן הוא משלם על ידי כולן תני הגוזל ומאכיל בניו בין גדולים בין קטנים פטורין מלשלם הניח לפניהן בין גדולים בין קטנים חייבין לשלם סומכוס אומר גדולי' חייבין קטנים פטורין אם אמרו אין אנו יודעין אם עשה אבינו חשבון באחרונה הרי אילו פטורי' התיב ר' בא בר ממל הגע עצמך בשהניח לפניהן קרקע לא הכל מהן לומר אין אנו יודעין מה חשבון עשה אבינו באחרונה התיב רב המנונא הגע עצמך שהיתה גזילה מפורסמת לא הכל מהן לומר אין אנו יודעין מה עשה אבינו חשבון באחרונה התיב רב ששת אפילו קטנים נטענין להן בבית דין מה אית לך למימר אמר רבי מנא תיפתר בשטענו הן אין אנו יודעין כו' יודעין אנן דעסק אבונן עמך על הדין חושבנא ולית נן ידעין מה נפק מדינא

ב נטלו מוכסין את חמורו ונתנו לו חמור אחר נטלו הליסטין כסותו ונתנו לו כסו' אחר' הרי אילו שלו מפני שהבעלין מתייאשין מהן המציל מיד הנהר מיד הליסטין אם נתייאשו הבעלין הרי אילו שלו וכן נחיל של דבורים אם נתייאשו הבעלי' הרי אילו שלו אמר רבי יוחנן בן ברוקה נאמנת אשה או קטן לומר מיכן יצא נחיל זה ומהלך לתוך שדהו ונוטל את נחילו ואם הזיק משלם מה שהזיק אבל לא יקוץ את הסוכה על מנת ליתן דמים ר' ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר קוצץ ונותן דמים הלכה ב' נטלו מוכסין כו' תני המציל מן הגייס מן הדליקה משנונית הים משלולית הנהר הרי אילו שלו וכן נחיל של דבורים אם נתייאשו בעליו הרי אילו שלו רבי חיננא בר פפא בשם רבי יוחנן מתניתא בנחיל שגזלו מן ההליכה ובפורח ובלבד על אתר אבל אם יצא וחזר אני אומר מפני יראה ופיתוי אמרו תני ר' ישמעאל בן רבי יוחנן בן ברוקה או' תניי בית דין הוא לקוץ זה סוכה ונותן דמים שעל מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ

ג המכיר כליו או ספריו ביד אחר אם יצא לו שם גניבה בעיר ישבע כמה הוציא ויטול ואם לאו לא הימנו שאני אומר מכרן לאחר ולקחן זה ממנו הלכה ג' המכיר כליו או ספריו כו' אמר רבי בא בר ממל בדין הוא שלא ישבע ולמה אמרו ישבע שלא יהו בעלי בתים נטפלין לגנבים רבי יהושע בן לוי אמ' והוא שיצא לו שם שנגנבו ספריו רב אמר צריך להביא ראייה שלן עמו באותו הלילה אסי אמר אם טען לומר מפלוני לקחתים נאמן אתא עובדא קומי רבי נסא ולא קביל מה פליג אמר בר נש דעקין הוה בגין כן לא קביל

ד זה בא בחביתו של יין וזה בא בכדו של דבש נסדקה חבית של דבש ושפך זה את יינו והציל את הדבש לתוכה אין לו אלא שכרו אם אמר לו אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו הלכה ד' זה בא בחביתו של יין כו' תני שנים במדבר ביד זה חבית מים וביד זה חבית דבש נסדק חבית מים תניי בית דין הוא שישפוך זה דבשו ויציל את מימיו שהמים מחייה במדבר ולא הדבש תני פועל ועני שעלו לראש אילן ושיברו סוכה בזמן שדרך פועלין לעלות באילן פטורין ואם לאו חייבין

ה שטף נהר חמורו וחמור חבירו שלו יפה מנה ושל חבירו מאתים הניח את שלו והציל את של חבירו אין לו אלא שכרו אם אמר לו אציל את שלך ואתה נותן לי דמי שלי חייב ליתן לו הלכה ה' שטף נהר את חמורו כו' תני הניח שלו להציל של חבירו ועלה של חבירו מאיליו אין נזקק לו כלום אלא הניח שלו להציל של חבירו ועלה שלו מאיליו מהו דיימר לו נתייאשתי נישמעינה מהדא שטף נהר חמורו והיה צווח ואו' לא נתייאשתי ריש לקיש אמר כל זמן שצווח לא נתייאש רבי יוחנן אמר חזקה מייאש הוא

ו הגוזל שדה ונטלוה מסיקים אם מכת מדינה היא או' לו הרי שלך לפניך ואם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה שטפה נהר אומר לו הרי שלך לפניך ז' הגוזל את חבירו או שלווה ממנו או שהפקיד לו ביישוב לא יחזיר לו במדבר על מנת לצאת במדבר יחזיר לו במדבר הלכה ו' הגוזל שדה מחבירו כו' אמר רבי יוחנן והלא אמרו אין הקרקע נגזלת ולמה אמרו חייב להעמיד לו שדה קנס קנסוהו נטלוה מסיקין מן הגזלן מחמת הנגזל מהו דו יכיל מימ' ליה מכל מקום הב לי דידי ומאן דבעי ייתי ויסב מיני ר' יהושע בן לוי אמר אין אדם נתפש על חבירו חייב ליתן לו אלא בארנון וגולגולת רב אמר יכיל מימר ליה את שרי עביטיך מיני

ז האומ' לחבירו גזלתיך והלויתני הפקדת אצלי ואיני יודע אם החזרתי לך ואם לא החזרתי לך חיי' לשלם אבל א"ל איני יודע אם גזלתיך ואם הלויתני אם הפקדתה אצלי ואם לא הפקדתה פטור מלשלם הלכה ח' האומר לחבירו גזלתיך כו' רבי יוחנן אמר בבא לצאת ידי שמים גזלתיך והלויתני הפקדתה אצלי והחזרתי לך והלה אומר איני יודע רבי ירמיה סבר מימר חייב להעמיד לו מן הדין רבי יוסי סבר מימר עוד היא לצאת ידי שמים הוצאתי מן הכיס ונתתי לך והוא אומר איני יודע רב הונא אמר אומרין לו את לית ידע אהן ידע

ח הגונב טלה מן העדר והחזירו מת או נגנב חייב באחריותו אם לא ידעו הבעלים בגניבתו ובחזירתו מנו את הצאן והיא שלימה פטור מלשלם הלכה ט' הגונב טלה מן העדר כו' אמר רבי יוחנן אם ידעו הבעלים בגניבה צריכין לידע בחזירה לא ידעו בגניבה אין צריכין לידע בחזירה ריש לקיש אמר אף על פי שלא ידעו בגניבה צריכין לידע בחזירה אמר ר' לעזר אין הוה כגון ההין ברחא אין צריכין לידע בחזירה מהו כגון אהן ברחא אית דמרין חוטרא אית דמרין פנדורה אית דמרין תיישא רבא

ט אין לוקחין מן הרועים צמר וחלב וגדיים ולא משומרי פירות עצים ופירות אבל לוקחין כלי פשתן בגליל מן הנשי' ועגלים בשרון וכולן שאמרו הטמן אסור ולוקחין בצים ותרנוגלין בכל מקום הלכה י' אין לוקחין מן הרועים כו' תני אין מקבלין פקדונות לא מנשים ולא מעבדים ולא מקטנים קיבל מן האשה יחזיר לה מתה יחזיר לבעלה

י י"א מוכין שהכובס מוציא הרי אילו שלו שהסורק מוציא הרי הן של בעל הבית הכובס נוטל שלשה חוטין והן שלו יותר מיכן של בעל הבית ואם היה שחור על גבי לבן נוטל את הכל והן שלו הלכה י"א מוכין שהכובס מוציא כו' אבא הושעיה איש טרייא הוה קצר והוה עבד ליה חדא איסטדבין מן חד עמר דלא יהווך ברייתא אמרין מדידן לבש

יא י"ב החייט ששייר מן החוט כדי לתפור בו מטלית שהיא שלש על שלש חייב להחזיר לבעלין מה שחרש מוציא במעצד הרי אילו שלו ובכשיל של בעל הבית ואם היה עושה אצל בעל הבית אף הנסורת של בעל הבית הלכה י"ב החייט ששייר מן החוט כו' תני רבי חייה מלא מחט דבי רבי חייה פתרין לה כפליים כמלוא מחט תני בר קפרא מלא משיכת המחט דבי רבי ינאי פתרין לה כפליים כמשיכת מחט מה ופליג מה דתני רבי חייה מלא מחט דבי רבי ינאי פתרין לה כפליים כמלא מחט מה דתני בר קפרא מלא משיכת מחט דבי רבי ינאי פתרין לה כפליים כמשיכת מחט הדרן עלך הגוזל ומאכיל וסליקא לה מסכת בבא קמא