א מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט רבי יהודה אומר אינו צריך והרחב מעשר אמות ימעט אם יש לו צורת פתח אף על פי שהוא רחב מעשר אמות אינו צריך למעט מבוי שהוא גבוה מעשרים כו' רבי יוסה אמר לה סתם רבי אחא בשם רב רבנן ילפין לה מפתחו של היכל ורבי יודה יליף לה מפתח האולם אם מפתח האולם דייו ארבעים אמה דתנינן תמן פתח האולם גבוה ארבעים אמה ורוחב עשרים אמה תני רבי חייה אפילו ארבעים חמשים אמה תני בר קפרא אפילו מאה אמה אמר רבי אבין רבי יודה כדעתיה ורבנן כדעתהון דתנינן תמן וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יודה וחכמים אוסרין היך מה דתימר תמן את רואה את המלתירה כילו יורדת וסותמת אוף הכא את רואה את התיקרה כילו יורדת וסותמת היא דעתיה דרבי יודה בסוכה היא דעתיה במבוי היא דעתהון דרבנן בסוכה היא דעתהון במבוי ולא דמייא יש דברים כשירים בסוכה ופסולין במבוי כשירין במבוי ופסולין בסוכה דוקרנין כשירין בסוכה ופסולין במבוי ותני כן הביא ארבעה דיקרנין וסיכך על גביהן סוכה כשירה מבוי פסול הדא דתימר בגבוהין שלשה למעלה מכותלי המבוי אבל אם אינן גבוהין שלשה מכותלי המבוי כשר בשאין בהן רוחב ארבעה אבל אם יש בהן רוחב ארבעה אפי' גבוהין כמה כשר דפנות כשירות בסוכה ופסולות במבוי ותני כן שתים כהילכתן ושלישית אפילו טפח כשר רבי חייה בשם רבי יוחנן שתים של ארבעה ארבעה טפחים ושלישית אפילו טפח כשר ובמבוי עד שיהא מגופף מארבע רוחותיו רחב מעשר אמות סוכה כשרה ומבוי פסול הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת הדא דתימר על בית סאתיים אבל יתיר מבית סאתיים נעשית כמחיצה שהוקפה זרעי' שאין מטלטל בה אלא בארבע אמות חמתה מרובה מצילתה בסוכה פסולה ובמבוי כשר סוכה מקורה פסולה מבוי מקור' כשר ר' אמי בשם רב אושעיא לא סוף דבר מקורה אלא נתן מלתרא ויש בו רחב ארבעה טפחים מתרת את המבוי רבי אחא רבי חיננא בשם כהנא הלכה כרבי יודה דלא כן מה אנן אמרין רבי יודה וחכמים תהא הלכה כרבי יודה אלא בגין דאמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי המיקל בהילכות עירובין ואמר רב נחמן בר יצחק בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי ומקשינן עליה לא כן אמר רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי המיקל בהילכות עירובין לא כן אמר רבי יצחק בר נחמן בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי וקשיינן עלה סברין מימר יחיד אצל יחיד הא יחיד אצל חכמים לא אתא רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אידי בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי ואפילו חכמים החלוקין עליו וכא תהא הלכה כרבי יודה ואפילו חכמים החלוקים עליו שמואל אמר הלכה כדברי המיקל בעירובין אמר ליה רב חייה בר אשי כגון ההיא דתנינן תמן וכן גשרים המפולשין מטלטלין תחתיהן בשבת דברי רבי יודה וחכמים אוסרין אמר ליה לא עירובין אמרתי אלא מחיצות סבר כהנא כהדא דשמואל לפום כן צרך מימר אין הלכה כרבי יודה לא אמר אלא למעלה מעשרים הא בסוף עשרים כשר ותייא כרב דרב אמר סוף שיעורן להקל רבי יוחנן אמר סוף שיעורן להחמיר רבי חייה בשם רבי יוחנן מבוי שקורתו למעלה מעשרים נותן קורה בתוך עשרים וממעט בתוך עשרים אמר רבי יוסה והוא שיהא כל הכשר קורה בתוך עשרים רבי חלקיה אמר בשם רבי אחא ואפילו כרב אתיא היא דרב אמר שחיטה מחצה למחצה כשירה ולמה אמר פסולה מפני מראית העין שאם תימר שיתן בתוך עשרים אף הוא נותן למעלה מעשרים ימעט כיצד ימעט עושה איסטבה על פתח המבוי ומתיר המבוי כמה יהא בה רבי אחא בשם רבי הושעיה ארבעה טפחים כדי מבוי רבי יוסה אומר טפח כדי קורה חברייא אמרין כל שהו הרי אין כאן גובה עשרים אמה על רוחב טפח לא היה גבוה עשרה טפחים צריך לחוק כמה יחוק רבי אחא אמר ארבע אמות כדי מבוי רבי יוסה אמר ארבעה טפחים כדי מקום רבי יעקב בר אחא רבי יוסה בשם רבי יוחנן עושה חריץ על פתח המבוי עמוק עשרה ורחב ארבעה ומתיר המבוי בין מבפנים בין מבחוץ והוא שיהא בתוך שלשה לכותלי המבוי ואפי' כמאן דמר תמן ארבעה מודי הכא בשלשה תמן חוץ למבוי ברם הכא בתוך המבוי עשה גדר בפתח המבוי גבוה עשרה ורחב ארבעה ומתיר המבוי בין מבפנים בין מבחוץ היה שם גדר אם מתלקט הוא עשרה טפחים מתוך שלשה צריך קורה ואם לאו אין צריך אית תניי תני מתוך ארבע מאן דמר מתוך שלש רבנן מאן דמר מתוך ארבע רבי מאיר היה מונדרן באמצע המבוי לעליונים נידון משום חריץ ולתחתונים משום גדר הרחב מעשר אמות ימעט כיצד ממעט נותן מלתרה בפתח המבוי ומתיר המבוי לרוחב איתמרת ורבנן עבדין לה אפילו בגבוה ולא כפרוץ למלואו הוא נעשית כאכסדרה רבי מתיר אכסדרה בבית שריי כמה עמודין היה בה רבי יעקב בר אחא אמר רבי חייה רבי יוסה חד אמר ששה וחד אמר שמונה אמר רבי יעקב בר אחא ולא פליגי מאן דמר ששה לא מחשב אילין תרין ברייא מאן דמר שמונה מחשב אילין תרין ברייא רבי יעקב בר אחא בשם רבי אלעזר לא סוף דבר ששה לא סוף דבר שמונה אלא אם היו רבים בוקעין בה אפילו שנים יהו אסורין אם אין הרבים בוקעין בה אפילו כמה יהו מותרין מה דהוה עבדא הויא עבדה אכסדרא שנפרצה למלואה לרשות הרבים רבי לא ורבי יוחנן תריהון אמרין מטלטלין בכולה שמואל אמר אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות אמר רבי יוסי ולא מודי שמואל במבוי שהוא מקורה למעלה מעשרים אמה שהוא כשר אלא מיסבור סבר שמואל והוא שיהא כל הכשר קורה בתוך עשרים אתא רבי אחא רבי חיננא בשם רבי הושעיה והוא שיהא הכשר הקורה בתוך עשרים אמר רבי יוסי ואפילו דסבר שמואל במבוי המקורה למעלה מעשרים אמה כשר לא דמי מבוי לאכסדרא מבוי נעשה לתשמיש בתים אכסדרא לא נעשית אלא לתשמיש דבר אילו מבוי שאינו מקורה ונתן הקורה בתוך עשרים שמא אינו כשר אילו אכסדרה שאינה מקורה ונתן הקורה בתוך עשרים שמא כלום הוא היה רחב בתוך חמש עשרה אמה רבי בא ורב הונא בשם רב עושה פס של שלשה אמות וכל שהוא מרחיקו מן הכותל שתי אמות אותו וכל שהוא נידון לשם לחי והשאר והוא שיהא העומד רבה על החלל ויעשה פס ארבעה טפחים ולא כן תני עושה פס של ארבעה טפחים אמר רבי בא בר פפי כדי להתיר שניהן בלא קורה אית תניי תני מעמיד קנה ודוקרן אית תניי תני עושה פס של ארבעה טפחים אמר ר' יוסה הלכה כאומר עושה פס ארבעה טפחים תני רבן שמעון בן גמליאל אומר מבוי שיש לו שני פתחים נותן קורה באחד מהן ומתיר רבי אחא בשם רבי לוי אין הלכה כרבן שמעון בן גמליאל אמר רבי בא והוא שהעמיד קנה ודוקרן אבל אם עשה פס ארבעה טפחים הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ותני בן מבוי שיש לו ארבעה פתחים נותן קורה באחד מהן ומתיר אמר רבי יוסי והוא שנתן על האמצעי אבל אם נתן על החיצון ניחא עומד שכאן מתיר פירצה שכאן ומי מתיר פירצה של הלן אמר רבי שמי תיפתר כרבן שמעון בן גמליאל ולית את שמע מינה כלום מבוי עקום ומפולש רבי יוחנן אמר נותן לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן ריש לקיש אמר נותן לחי או קורה ומתיר על דעתיה דריש לקיש בקשו לעשות להן תקנה אילו משתמשין עד מקו' הכותל ואלו משתמשין עד מקום הכותל ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות אחת אלא אילו משתמשות דרך עקמומיות ואילו משתמשות דרך עקמומיות ולא נמצאו שתי רשויות משתמשות ברשות האסורה להן רב ושמואל רב כרבי יוחנן ושמואל כריש לקיש רבי יוחנן וריש לקיש הוון שריין בשקקה דרבי יצחק ריש לקיש טילטל כדעתיה ר' יוחנן לא אסר ולא טילטל אמ' ר' יוחנן הניחו לבני מבוי שיהו שוגגין ואל יהו מזידין מה טילטל לא טילטל אין תימר טילטל מחלפה שיטת רבי יוחנן אין תימר לא טילטל יואסר לבני המבוי רבי יוחנן ביטל רשותו אמר רבי אחא כף ריש לקיש לרבי יוחנן וטלטל אמר רבי מתניה ויאות מה טעמא דרבי מאיר עשו אותו כשוגג אצל מזיד מה טעמא דרבנן מכיון שחשודין הן לטלטל כמזידין הן אמרין ליה אין כיני יעשה שונאין של רבי יוחנן כצדוקי אצל בני המבוי ויואסר לבני המבוי אמר רבי יוסי בי רבי בון צדוקי חשוד לטלטל וכא מה אית לך מה נפק מביניהון היה עשוי כמין כי רבי יוחנן אמר נותן לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן ריש לקיש אמר אפילו כמה קורות אינן מתירין אותו רב ירמיה בשם רב מבוי שנפרץ מכנגדו ארבעה מן הצד יותר מעשר חברייא בשם רב לא שנייא בין שכנגדו בין מן הצד ארבעה הוון בעיי מימר מאן דמר מן הצד יותר מעשר הא עשר מותר בשיש שם רוחב ארבע' מאן דמר בין מכנגדו בין מן הצד ארבע' בשאין שם רוחב ארבעה לא כן סברנן מימר רב כרבי יוחנן אמר רבי יוסי בי רבי בון כדי לעשות כל הרשות כאחת מבוי שנפרץ מצידו כלפי ראשו רבנן דקיסרין אמר רבי חייה רבי יוסה אם יש שם עומד ארבעה צריך קורה ואי לא לא צריך מה בינו למבוי שיש לו שני פתחים אילו מבוי שיש לו שני פתחים שמא אינו נותן קורה על אחד מהן ומתיר אמר רב נחמן בר יעקב ומבוי שיש לו שני פתחים אין דרך בני אדם ליכנס בפתח הזה ולצאת בזה ברם הכא דרך בני אדם ליכנס בפתח זה ולצאת בפירצה קורה אחת מהו שתתיר שני מבואות רבי ירמיה אמר רבי זירא ורבי אבהו חד אמר אסור וחד אמר מותר מאן דמר אסור בנותנין למעלה משלשה לכותלי המבוי מאן דמר מות' בנותנין למטה משלשה בכותלי המבוי רבי זעורה בעי חצר במה היא ניתרת אשכח תני רבי אומר בפס אחד וחכמים אומרין בשני פסין רב ירמיה בשם רבי חייה הלכה כדברי האו' בשני פסין ובלבד פס של ארבעה טפחים מיכן ופס של ארבעה טפחים מיכן רבי יוסה בשם רבי יוחנן הלכה כדברי האומר בשני פסין ואני אומר בפס אחד ובלבד פס של ארבעה טפחים מיכן ופס של ארבעה טפחים מיכן ואין כאן אלא פס שלשה טפחים מיכן ושלשה טפחים מיכן הוי דו אמר בשם רבי יוחנן פס וכל שהו מיכן ופס וכל שהוא מיכן רבי זעורא רב חונא בשם רב מבוי שארכו ורחבו שוין אינן ניתרות בלחי וקורה אלא בפסים כחצר שמעה שמואל מיניה ולעתה בתריה ארבעין זימנין רבנין דקיסרין לא אמרין כן אלא שמואל שאיל לרב כמה יהא אורכן יותר על רחבן אגיב ואמר ליה כל שהוא ולעיתה בתריה ארבעין זימנין דאת מבעי רב ולא משכח יתיה תמן תנינן שהמבוי לחצירות כחצר לבתים כמה חצירות יהו במבוי רב ושמואל תרויהון אמרין אין להן פחות משתים רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אפילו חצר אחת מיכן וחצר אחת מיכן רבי אחא רבי חיננא בשם רבי יוחנן אמר אפילו חצר מיכן ובית מיכן בית מיכן וחנות מיכן רב נחמן בר יעקב בשם רבי יוחנן מבוי אין פחות משני חצירו' חצר אינה פחותה משני בתים מבוי שאורכו ורחבו שוין אינו ניתר בלחי וקורה אלא בפסים כחצר שמואל שאל לרב כמה יהא ארכו יתר על רחבו והוא אמר ליה כל שהוא ההין דרייא דארעא דישראל מר בעו חמשה מבואות פתוחין למבוי עומד מרובה על הפרוץ ופרוץ מרובה על העומד אינו צריך קורה אם יש ביניהן ארבע אמות הופלג תני רבי הושעיה פתחים פתוחין לרשות הרבים נפתחים נעשה מקומם רשות הרבים ננעלים נעשה מקומם רשות היחיד מבואות המפולשות לים כמפולשין לבקעה וההן שקקה דרבי חנין לא צריך צורת פתח שהוא כמתלקט עשרה טפחים מתוך שלש תקנה תיקנו בו כדי להתיר בתים שלמטן אם יש לו צורת פתח אף על פי שהוא רחב מעשר אמות אינו צריך למעט חנניה בר שילמיא הוה יתיב מיתנא לחייה בריה דרב אפיק רב רישיה מן כוותא אמר ליה לית כן אמר ליה ולא ניתנייה כן אמר ליה דתניתיה ואודעיה דלית כן אבא בר הונא אמר צורת פתח שאמרו קנה מיכן וקנה מיכן וגמייא על גביהן רבי ינאי בי רבי ישמעאל בשם רבי שמעון בן לקיש ציר ובן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת תני רבי חייה כיצד מתירין רשות הרבים רבי יהודה אומר לחי מיכן ולחי מיכן קורה מיכן וקורה מיכן וחכמים אומרי' לחי וקורה מיכן ועושה צורת פתח מיכן רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק ציר ובן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת אמרה רבי ירמיה קומי רבי זעירה אמ' ליה ומה בידך רבי אילא בשם רבי יוחנן צורת הפתח שאמרו קנה מיכן וקנה מיכן וגמי על גביהן אמר רבי יוסה רבנין דהכא כדעתון ורבנין דתמן כדעתון רבנין דתמן דאינון אמרין צורת הפתח שאמרו קנה מיכן וקנה מיכן וגמייא על גביהן ואינון אמרין לית כן ורבנן דהכא דאינון אמרין ציר ובן ציר לא יהא מחוסר אלא דלת ואינון אמרין דאית כן חנניה בן אחי רבי יהושע אומר בית שמאי אומרי' דלת מיכן ודלת מיכן וכשהוא מכניס מוציא ונועל ובית הלל אומרין דלת מיכן וצורת פתח מיכן אמר שמואל הלכה כחנניה בן אחי רבי יהושע ולא דא היא קדמייתא אמר רבי בא על ידי דלת הוא ננעול הורי רבי אחא בההן דעבד צורת פתח שהוא צריך להיכנס לפנים מארבע אמות רבי אייבון הורי כההן רבי זעירה בשם רב חסדא יתידות היוצאות מכותלי המבוי אדם נותן עליהן את הקורה ומתיר את המבוי והן שיהו בתוך שלשה לכותלי המבוי תרין אמורין חד אמר והן שיהיו בריאות כדי לקבל את הקורה ואריחיה וחרנה אמר אפילו אינן בריאות לקבל את הקורה ואריחיה ר' זעיר' בעי תחת הקורה אסור ומתיר את המבוי אמר ר' אחא בר עילה ולמה לא אמר ליה ולא אשכחנן כן על דשמואל דאמר שמואל תחת הקורה אסור ומתיר את המבוי רבי זעירה בשם שמואל תחת הקורה ובין לחיים נידון כאסקופה רבי זעירא בעי כהיידא אסקופה כאיסקופה מותרת או כאיסקופה אסורה אמר רבי זירא עד דאנא תמן איצטרכת לי וכד סליקת להכא שמעית ר' יסא בשם רבי יוחנן איסקופה הגבוהה י' ואין רחבה ד' מותר לכאן ומותר לכאן ובלבד שלא יחליף אמר רבי מנא קומי רבי יוסי חמי מה אמר לא אמר אלא בשאין שם רוחב ארבעה אבל יש שם רוחב ארבעה אסורה אמר ליה והדא היא אמלתרה אילו מלתרה שמא אינה מותרת רבי זעירא אמר שמואל ורבי יוחנן שמואל אמר תחת הקורה אסור ורבי יוחנן אמר מותר הכל מודין על בין לחיים שאסור ותני כן מבוי העשוי לחיים לחיים אם יש בין זו לזו ארבעה טפחים מטלטלין עד החיצון ואם לאו מטלטלין עד הפנימי רבנן דקיסרין בשם רבי עוקבה בשאין החיצון עודף אבל אם היה חיצון עודף מטלטלין עד החיצון
ב הכשר המבוי בית שמאי אומרין לחי וקורה ובית הלל אומרין או לחי או קורה רבי אליעזר אומר לחיים משום רבי ישמעאל אמר תלמיד אחד לפני ר' עקיבה לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על מבוי שהוא פחות מארבע שהוא או בלחי או בקורה ועל מה נחלקו על רוחב מארבע אמות ועד עשר שבית שמאי אומרים לחי וקורה ובית הלל אומרין או לחי או קורה אמר רבי עקיבה על זה ועל זה נחלקו הכשר מבוי כו' מה לחיים לחיים וקורה כבית שמאי לחיים ולא קורה כבית הלל שלשה כרבי יוסי כל שהוא כרבנין נישמעינה מן הדא מעשה שהלך רבי אליעזר אצל רבי יוסי בן יוסי בן פרורה תלמידו לאובלין והראהו מבוי אחד ולא היה בו אלא לחי אחד בלבד אמר לו עשה לו לחיים אמר לו מה את אמר לי לסותמו אמר לו יסתם וכי מה ראייה רשות לשבת לבוא לכאן הדא אמרה ג' כר' יוסי אין תימר כל שהוא כרבנן כל שהוא סותם תני והלכה כדברי התלמיד דל כן מה נן אמרין כבית שמאי ויש הלכה כבית שמאי ולא כבית הלל אלא בגין דתני רבן שמעון בן גמליאל אומר מבוי שאין בו ארבעה טפחים אינו צריך קורה דברי חכמים רב חונא בשם רב מבוי שהוא פחות מארבע אמות אינו צריך כלום
ג קורה שאמרו רחבה כדי לקבל אריח והאריח חצי לבינה של שלשה טפחים דייה לקורה שתהא רחבה טפח כדי לקבל אריח לאורכו קורה שאמרו כו' אמר רבי בא כדי לקבל עליו דומוס של ארחין לאורכו תני רבן שמעון בן גמליאל אומר כדי לקבל עליו דומוס של ארחין לרוחבו מה ביניהן אמר רבי שין ברייות ביניהן על דעתיהן דרבנן ארבעין אורחין על דעתיה דרבן שמעון בן גמליאל עשרין ארחין שתי קורות בזו חצי טפח ובזו חצי טפח כמה יהא ביניהן רבי זעירא אמר חצי טפח מה בין חצי טפח מיכן וחצי טפח מיכן וחצי טפח באמצע תני רבי הושעיה טפח שתי קורות בזו שליש וכל שהוא ובזו שליש וכל שהוא וביניהן פחות משליש ייבא כיי דמר ר' יוחנן העומד והחלל מצטרפין בארבעה והוא שיהא עומד רבה על החלל קורה שהיא יוצאה מכותל זה ואינה נוגעת בכותל השיני או שהיו שתים זו כנגד זו אם יש בין זו לזו שלשה טפחים צריך קורה ואם לאו אין צריך קורה אית תניי תני ארבעה מאן דמר שלשה כדי עבירת אדם מאן דמר ארבעה כדי מקום קורה שראשה אחד למעלה מעשרים אמה וראשה אחד למטה מעשרים אמה רואין שאילו יגוד בתוך שלשה טפחים והיא נראית בתוך עשרי' אמה מותר ואם לאו אסור קורה שראשה אחד למעלה מעשרה טפחים וראשה אחד למטה מעשרה טפחים רואין שאילו יגוד בתוך שלשה והיא נראית בתוך עשרה טפחים מותר ואם לאו אסור שתי קורות זו למעלה מזו רבי יוסי בי רבי יודה אומר רואין את התחתונה כאילו היא למעלן והעליונה כאילו היא למטה ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים אמת והתחתונה למטה מעשרה טפחים אשכח תני רבי יוסה בי ר' יודה בשיטת אביו וחלוק על אביו בשיטת אביו דו אמ' רואין את התחתונה כילו היא למעלן והעליונה כילו היא למטן וחלוק על אביו דו אמר ובלבד שלא תהא העליונה למעלה מעשרים אמה והתחתונה למטה מעשרה טפחים אין תימר בשיטת אביו הוא אפילו למעלה מכמה רבי יוסה חיננא בר שלמיא רבי יודן חיננא בר שילמיא בשם רב והיא שתהא העליונה בתוך שלשה טפחים לתחתונה
ד רחבה לקבל אריח ובריאה לקבל אריח רבי יהודה אומר רחבה אף על פי שאינה בריאה רחבה לקבל אריח כו' תני רבי שמעון אומר ברייה אף על פי שאינה רחבה רב הונא בשם רב הלכה כרבי מאיר שמואל אמר הלכה כרבי יודה רבי יהושע בן לוי אמר הלכה כרבי שמעון אמר רבי שמעון בר כרסנא מכיון דתימר הלכה כהדין והלכה כהדין מאן דעבד הכין לא חשש ומאן דעבד הכין לא חשש א"ר מנא מכיון דאיתמ' הלכה כרבנן שבקין ליחיד ועבדין כרבנן רב אזל לחד אתר חמא חד מבוי שריתיה בליחיא יהב לה בחוטר' ואפלה אמר ליה רב חונא דיקלא קאים אמר ליה רב עינוי דרב חונא גבה ועינוי דרב לית אינון גבה אלא הריני אוסר להן משם קורה ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי שיהיו יודעין שאם ינטל הדקל שהוא אסור לטלטל ואית בעי מימר דלא יהוון סברין כרבי יודה דרבי יודה אמר רחבה אף על פי שאינה ברייה דר' חיננא לא אמר כן אלא רב אזל לחד אתר חמה חד מבוי שניטל קורתו ואסר לה אמר ליה רב חונה דיקלא קאים אמר ליה רב עינוי דרב חונא גבה ועינוי דרב לית אינון גבה אלא הריני אוסר להן משום קורה ולשבת הבאה אני מתיר להן משום לחי שיהיו יודעין שאם ינטל הדקל שהוא אסור לטלטל אית דבעי מימר דלא יהוון סברין כרבי יודה דתנינן תמן אי זהו קרפף כל שהוא סמוך לעיר דברי רבי יהודה והכא הוא אומר אכן אמר רבי מנא כבית דירה עבד לה רבי יודה
ה היתה של קש או של קנים רואין אותה כאילו היא של מתכת עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת אם יש בהקיפה שלשה טפחים יש בה רוחב טפח היתה של קש או של קנים כו' למי נצרכה לרבי יודה דרבי יודה אמר רחבה אף על פי שאינה בריאה עקומה רואין אותה כאילו היא פשוטה רבי אחא בשם רבי זעירא רבי יודה היא רבי יוסה בשם רבי זעירא דברי הכל היא והוא שתהא עקמומית מן הצד עקמומית שאינה מעכבת את המבוי אבל עקמומית שהיא מעכבת את המבוי הרי זו אסורה ואי זהו עקמומית שהיא מעכבת את המבוי כל שאילו יגוד ואין בין זו לזו שלשה עגולה רואין אותה כאילו היא מרובעת עוד היא דרבי יודה מן הים למדו ויעש את הים מוצק עשר באמה וגו' איפשר לומר עגול שכבר נאמר מרובע איפשר לומר מרובע שכבר נאמר עגול אין תימר עגול נמצאת אומר מאה וששים ידות טהרה הוא מחזיק אין תימר מרובע נמצאת אומר מאה ועשרים ושתי ידות טהרה היה מחזיר אמור מעתה שתי אמות העליונות עגולות היו שלש אמות התחתונות מרובעות היו נמצאת אומר מאה וחמשים ידות טהרה היה מחזיק כתוב אחד אומר אלפיים בת יכיל וכתוב אחר אומר מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל איפשר לומר אלפיים שכבר נאמר שלשת אלפים איפשר לומר שלשת אלפים שכבר נאמר אלפיים בת נמצאת אומר אלפיים בלח שהן שלשת אלפים ביבש מיכן למדו חכמים ארבעים סאה בלח שהן כוריים ביבש
ו לחיים שאמרו גובהן עשרה טפחים רוחבן ועוביין כל שהן רבי יוסי אומר רחבן שלשה טפחים לחיים שאמרו כו' מתניתא במשוכין מן הכותל אבל אם היו סמוכין לכותל אוף רבי יוסה מודה ותני כן עשה לחיים למבוי אם גבוהין מן הארץ פחות משלשה או שהיו סמוכין לכותל פחות משלשה מותר שלשה והוא שיהא העומד רבה על החלל אבני הבניין היוצאות מן הבניין אם אין בין אחת לחבירתה שלשה טפחים נידון כלחיים קרן זוית יוצא מיכן וקרן זוית יוצא מיכן נידון כלחיים כותל הנכנס ונראה כפס מבפנים ושוה מבחוץ או שנראה כפס מבחוץ ושוה מבפנים נידון כלחיים היה משוך אבא בר רב חונה אומר רואין אותו כילו הוא כנוס התיב רב חסדאי והתנינן חצר גדולה שנפרצה לקטנה הגדולה מותרת והקטנה אסורה וייעשו כותלי גדולה כלחיים אצל כותלי קטנה והותרה קטנה אמר ליה אבא בר רב חונה תיפתר במשוכין יותר מעשר תני רבי שיין קומי רבי אחא בגדולה אחת עשרה ובקטנה עשר איתבעת מתניתא ולא אישתכחת אמר ליה אחא כן אמר רבי שמעון בן לקיש כל משנה שלא נכנסה לחבורה אין סומכין עליה אמר רבי יוסה אתייא כאן דמר חצר ניתרת בשני פסין ובלבד פס של ארבעה טפחים מיכן ופס של ארבעה טפחים מיכן אמר רבי יוסה בי רבי בון ואפילו תימר כן אתיא כמאן דמר חצר ניתרת בשני פסים ובלבד פס של ארבעה טפחים מיכן ופס של ארבעה טפחים מיכן רב עוקבה בשם רבנן דתמן לגדולה הן נידונות ואינן נידונות לקטנה כותל שצידו אחד יוצא וצידו אחד כנוס כהנא אמר נותן את הקורה לוכסן ומשתמש לוכסן רבי אחא בשם כהנא נותן את הקורה לוכסן ומשתמש לוכסן ובלבד שלא תהא הקורה משוכה יותר מעשר ומדר' יוסי קיימה רב אבדימי נחיתה ובלבד שלא תהא הקורה משוכה יותר מעשר רבי אחא בשם ר' שמעון בן לקיש ובלבד שלא יהא הכותל משוך יותר מארבע אשכחת אמר מה דצריכה להן פשיטא להן אמר רבי עולא משלשה ועד ארבעה היא מתניתא פחות משלשה אפילו יותר מעשר מותר ארבעה אפילו פחות מעשר אסור אלא אם כן אנן קיימין משלשה ועד ארבעה
ז בכל עושין לחיים אפילו בדבר שיש בו רוח חיים רבי מאיר אוסר ומטמא משום גולל ורבי מאיר מטהר כותבין עליו גיטי נשים רבי יוסי הגלילי פוסל בכל עושין לחיים כו' תני כל דבר שיש בו רוח חיים עושין אותו דופן ואין עושין אותו לחי דברי רבי מאיר וחכמים אומרין אין עושין אותו דופן אבל עושין אותו לחי אמר רבי אחא חד תנא הוא מאן דמר עושין אותו דופן עושין אותו לחי ומאן דמר אין עושין אותו דופן אין עושין אותו לחי אמר רבי יוסה תרין תנאין אינון ולמה עושין אותו דופן שאילו ישמט אינו מרגיש ואין עושין אותו לחי שאילו ישמט הוא מרגיש קם רבי יושוע דרומיא עם תלמודוי דרבי אחא אמרו לו אמרין דבתריה דהיא פליגא על רבכון וחכמים אומרין אין עושין אותו דופן אבל עושין אותו לחי מה אם בשעה שאילו ישמט אינו מרגיש את אמר מותר כאן שאילו ישמט הוא מרגיש לא כל שכן הוי תרין תניין אינון על דרבי אחא היכמה דתימר תמן תרין תניין אינון על דר' יוסי כן את אמר אוף הכא תרין תניין אינון על דרבי אחא רבי שמעון בר כרסנא בשם רבי אחא רבי מאיר ורבי יוסה ורבי אלעזר בן עזריה שלשתן אמרו דבר אחד רבי מאיר דלחיים מטמא משום גולל רבי מאיר מטהר רבי יוסה דאהילות רבי יוסה אומר הבית שבספינה אינו מביא את הטומאה רבי אלעזר בן עזריה דתני מעשה בי רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבה שהיו באין בספינה ועשה רבי עקיבה סוכה בראש הספינה ובאת הרוח והפריחתה אמר לו רבי אלעזר בן עזריה עקיבה היכן סוכתך מה טעמא דרבי יוסי הגלילי ספר מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים מה ספר דבר מיוחד שאינו אוכל אף כל שאינו אוכל מה טעמא דרבנן מה ספר מיוחד שהוא בתלוש אף כל דבר שהוא בתלוש על דעתיה דרבי יוסי הגלילי ידות אוכלין כאוכלין נישמעינה מן הדא כתבו על קרן הצבי וגדדו וחתמו ונתנו לה כשר מפני שגדדו ואחר כך חתמו הא אם חתמו ואחר כך גדדו לא רבי אחא בשם רבי מיישא והוא שכתב על זכרותו של קרן אבל אם כתב על נרתיקו כפרוש הוא וכשר רבי יונה בעי אף לעניין הכשר זרעים כן היך עבידא חישב עליהן שירדו על הבהמה ומן הבהמה על האוכלין תמן אמר רבי יוסי הגלילי ספר מה ספר מיוחד שאין בו רוח חיים אף כל דבר שאין בו רוח חיים אוף הכא כן או שנייא היא דכתיב וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא מעתה אפילו חישב שירדו לבורות לשיחין ומערות שנייא היא הכא דכתיב כלי
ח שיירא שחנת בבקעה והקיפוה כלי בהמה מטלטלין בתוכה ובלבד שיהא גדר גבוה עשרה טפחים לא יהו פרצות יתירות על הבניין כל פירצה שהיא כעשר אמות מותרת מפני שהיא כפתח יותר מיכן אסור שיירה שחנת בבקעה כו' רבי אחא בשם ר' חסדיי למי נצרכה לרבי יוסה בי רבי יודה דרבי יוסה בי רבי יודה אומ' כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה ומודה הוא הכא ותני כן בכל עושין מחיצות אפילו אוכפין אפי' עביטין אפי' גמלים ובלבד שלא יהא בין איכוף לאיכוף מלאו איכוף בין עביט לעביט מלוא עביט בין גמל לגמל כמלוא גמל ובלבד שלא יהא עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ אלא עומד כנגד פרוץ ופרוץ כנגד עומד נמצאת או' לעניין כלאים כל הפחות משלשה כסתום משלשה ועד ארבעה אם העומד רבה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ רבה על העומד אסור מארבע ועד עשר אם העומד רבה על הפרוץ מותר אם הפרוץ רבה על העומד כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור יותר מעשר אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ כנגד העומד מותר כנגד הפרוץ אסור אבל לעניין שבת כל הפחות משלשה כסתום מג' ועד ארבעה מארבעה ועד עשר אם העומד רבה על הפרוץ מותר אם הפרוץ רבה על העומד אסו' יותר מעשר אף על פי שהעומד רבה על הפרוץ אסור רבי חנניה רבי יודה בן פזי בשם רבי יוחנן לית כאן משלשה ועד ארבעה יש כאן פרצה שלשה אין כאן מקום ארבעה התיב רבי מנא והתנינן מקיפין בקנה וקנה יש לו מקום אמר ליה לא תתיביני פחות משלשה שכל הפחות משלשה כסתום רבי יוסי בי רבי בון בשם רב מכל מקום מכיון שהעומד רבה על הפרוץ מותר
ט מקיפין שלשה חבלים זו למעלה מזו וזו למעלה מזו ובלבד שלא יהא בין חבל לחבירו שלשה טפחים שיעור חבלים עוביין יותר על טפח שיהא הכל עשרה טפחים מקיפין שלשה חבלים כו' אמר רבי זעירא לא אמרו אלא בעשר וביותר מעשר הא פחות מיכן לא ותני כן הביא דופן של שבעה טפחי' והגביהו מן הארץ פחות משלשה מותר תמן את אמר כל פחות משלשה כסתום וכא את אמר כל פחות משלשה כסתום אין את בעי מקשייא הכין קשי הביא דופן של שבעה טפחים וכל שהו והגביהו מן הארץ שני טפחים חסר כל שהוא ייבא כיי דמר רבי יוחנן העומד והחלל מצטרפין בארבעה והוא שיהא העומד רבה על החלל רבי שמעון בן לקיש בשם רבי יודה בן חנניה נעץ ארבעה קנים בארבע זויות הכרם וקשר גמי מלמעלה מציל משום פיאה אמר רבי יוחנן כמחיצות שבת כן מחיצת כלאים אמר רבי יוחנן מעשה שהלך רבי יהושע בן קרחה אצל רבי יוחנן בן נורי לנגנגד והראהו שדה אחת ובית חבירתה היתה נקראת והיו שם פרצות יותר מעשר והיה נוטל אעים וסותם דוקרנין וסותם עד שמיעטן פחות מעשר אמר כזו כן מחיצת שבת אמר רבי זעירא מודה רבי שמעון בן לקיש לעניין שבת שאין פיאה מצלת יותר מעשר אמר רבי חגיי מתניתא אמרה כן מקיפין שלשה חבלים זה למעלה מזה אם אומר את שהפיאה מצלת יותר מעשר כמו כן חבל אחד רבי יונה אמר רב הושעיה בעי הדא פיאה אמה איתאמר מלמעלן מן הצד אין תימר מלמעלן כל שכן מן הצד אין תימר מן הצד הא מלמעלה לא אין תימר מלמעלן יאות אמר רבי חגיי אין תימר מן הצד לא אמר רבי חגיי כלום מה נפשך אם מלמעלן הרי מלמעלן אם מן הצד הרי מן הצד רבנן דקיסרין בשם רבי ירמיה תיפתר בשעשויין כמין דקרן רבי זעירא רבי אבדימי דחיפה בשם ר' שמעון בן לקיש לגובה אפילו עד מאה אמה אמר רבי יודן הדא דתימר לעניין כלאים אבל לעניין שבת לא תהא פיאה גבוהה מן הקורה אמר רבי יוסה אמר רבי היא כלאים היא שבת על דעתיה דרבי מה בין קורה ומה בין פיאה קורה מצלת מרוח אחת פיאה אינה מצלת עד שתהא מגופפת מארבע רוחותיה ותייא כיי דמר רבי זעירא בשם רב המנונא פיאה אינה מצלת עד שתהא מגופפת מארבע רוחותיה אמר רבי בא בר ממל טטרפליות שבכרמים אסור לטלטל תחתיהן מפני שהן סוף תקרה ואין סוף תקרה מציל משום פיאה אמר רבי פינחס אתא עובדא קומי ר' ירמיה בארבעה עמודים ועליהם ארבע פצטליות והתיר לטלטל משום פיאה רבי בון ורבי בון בעון קומי רבי זעירה פיאה מהו שתציל בסוכה אמר לון פיאה מצלת בסוכה סוף סכך מהו שיציל בסוכה אמר לון אין סוף סכך מציל בסוכה מה בין זה לזה זה נעשה לכאן וזה נעשה לכאן אמר רבי אבהו כל אילין מיליא לעניין מיסב ומיתן הא להורות אסור להורות מה אם סוכה קלה את אמר אסור שבת החמורה לא כל שכן רבי בון בר חייא בעא קומי רבי זעירא מאן תנא פיאה מצלת לא רבי יוחנן בן נורי אמר ליה הדא תנה
י מקיפין בקנים ובלבד שלא יהא בין קנה לחבירו שלשה טפחים בשיירא דיברו דברי רבי יהודה וחכמים אומרין לא דיברו חכמים בשיירא אלא בהווה כל מחיצה שאינה של שתי ושל ערב אינה מחיצה דברי רבי יוסי בי רבי יהודה וחכמים אומרין אחד משני דברים ארבעה דברים פטרו במחנה מביאין עצים מכל מקום ופטורין מרחיצת ידים ומדמאי ומלערב מקיפין בקנים בלבד כו' מקיפין בקנים בשיירא דברי רבי יודה הא יחיד צריך שתי וערב והא רבי יודה מאי שנא בין יחיד לשיירא ורבנן לא מהשניי בין יחיד לשיירא נישמעינה מן הדא שיירא שחנת בתל שהוא גבוהה עשרה בנקע שהוא עמוק עשרה בגינה שהיא מוקפת גדר מטלטלין בה אפילו כור אפילו כוריים מטלטלין בה עד בית סאתים ובלבד שלא ישיירו בה בית סאתים פנוי רבי אחא בשם רבי חיננה אפילו אוכפות אפילו עביטין מילתיה דרב הונא אמרה ובלבד אדם דמר רבי בא בשם רב חונה אחד או שנים נותנין להן בית סאתים שלשה נותנין להן בית ששת סאין מיכן והילך לפי חשבון אין שיירה פחות משלשה אין הגוי משלים בשיירה קטן מהו שישלים בשיירא היך עבידא היו שנים ועירבו עירוב אחד ובא הגוי והוסיף כבר נכנסה שבת באיסור היו שלשה ועירבו שני' עירובין ובא הגוי ופחת כבר נכנסה שבת בהיתר רבי רדיפה אמר רבי ניסא שאל מהו ליתן להן שלשה ראשי תורין שיהא זה מטלטל בתוך סאתים של זה וזה מטלטל בתוך סאתיים של זה רבי אחא בשם רב חסדיי אתייא דרבי יוסי בי ר' יודה בשיטת אביו וחלוק על אביו בשיטת אביו ביחיד יתר מבית סאתים וחלוק על אביו בשיירא פחות מבית סאתים והן אשכחנן דר' יודה אמר ביחיד יותר מבית סאתים צריך שתי וערב נישמעינה מן הדא דמר רבי אחא תנא רבי חנין רבי יוסה בשם רב ששת כשם שחלוקין כאן כך חלוקים בכלאים וכלאים לא אפילו היא בית רובע כמה היא מחנה ר' חנניה אמ' מאה ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה רבי אבונה בעי אילו אמר מחנה ואנשים אשר אתו מאה יאות רבי יוחנן אמר עשרה ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל וגומ' מהו ויניחו רבי יוסטא בר שונה אמר נעשו מחנה רבי יודה בן פזי אמר עשרה עד למחנה גדול כמחנה אלהים וכמה מחנה אלהים עשרה תני בשם רבי יודה שנים עשר אלף כמחנה ישראל היוצאים למלחמת הרשות מותרין בגזל עצים לחים ואסורין בגזל עצים יבישין היוצאי' למלחמת חובה מותרין בגזל עצים יבישין ולחין רבי דניאל בריה דרב קטנה בשם רב חונה אם היו עשויין חבילה אסור עד כדון בשאינן סומכין לחורש ואפילו סמוכין לחורש עד כדון בשאינן סמוכין למעיין ואפילו סמוכין למעיין נכנסו עמהן לעיר כבר נפטרו יצאו עמהן מעיר כבר נתחייבו בדמאי רבי יוסה בשם רבי אבהו אמר רבי חזקיה בשם רבי יוד' בן פזי דמיי תקן לא תקן ומלערב רב חייה בר אשי אמר הדא דאת אמר בעירובי חצירות אבל בעירובי תחומין דבר תורה הן ויש חצירות במחנה לסתור אוהלים שבמחנה כהדה דתני אוהלים שבמחנה צריכין עירוב אהלים שבשיירה אינן צריכין עירוב יהודה בן תימא אומר אף חונים בכל מקום ובמקום שהן נהרגין שם נקברין שלא תאמר יעשו כהרוגי פלמוסיות אית תניי תני אסור לפנותן ואית תנויי תני מותר לפנותן אמר רב חסדיי מאן דמר מותר לפנותן במכונסין ומאן דמר אסור לפנותן במפוזרין כשם שבהליכתן פטורין מארבעה דברים כך בחזירתן פטורין מארבעה דברים רבי יוסה בי רבי בון שמע לה מן הדא מי ירא וחרד ישוב ויצפור מהר הגלעד ולמה הן חוזרין בצפירה מפני השונאין רבי יוסי בי ר' בון בשם רב כשם שבהליכתן פטורין מארבעה דברים כך בחזירתן פטורין מארבעה דברים הדרן עלך מבוי
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.