א הקורא את המגילה עומד ויושב קראה אחד קראוה שנים יצא מקום שנהגו לברך יברך שלא לברך לא יברך בשיני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה הקורא את המגילה עומד ויושב כו' מה לשעבר הא בתחילה לא והא תני מעשה בר"מ שקרייה מיושב בבית הכנסת של טיבעין ונתנה לאחר ובירך עליה כיני מתניתא מותר לקרותה עומד ומותר לקרותה יושב מה נותנה לאחר ומברך עליה זה קורא וזה מברך רבי הונא בשם רב ירמיה מיכן שהשומע כקורא כתיב אשר קראו לפני מלך יהודה ולא שפן קרייה אלא מיכן שהשומע כקורא מהו לעמוד מפני ספר תורה רבי חלקיה ר' סימון בשם ר' לעזר מפני בנה הוא עומד לא כל שכן מפני תורה עצמה זה שהוא עומד לקרות בתורה מפני מה הוא עומד מפני כבודה או מפני כבוד הרבים אין תימר מפני כבודה אפילו בינו לבינה אין תימר מפני כבוד הרבים אפילו בינו לבין עצמו מפני כבודה הוא עומד אם אומר את כן אף הוא מתעצל ואינו קורא רבי שמואל בר רב יצחק עאל לכנישתא חד בר נש קאים מתרגם סמיך לעמודא אמר ליה אסור לך כשם שניתנה באימה ויראה כך אנו צריכין לנהוג בה באימה ויראה רבי חגי א"ר שמואל בר רב יצחק עאל לכנישתא חמא חונה קאים מתרגם ולא מקים בר נש תחתוי אמר ליה אסיר לך כשם שניתנה על ידי סרסור כך אנו צריכין לנהוג בה על ידי סרסור עאל רבי יודה בר פזי ועבדה שאילה אנכי עומד בין יי' וביניכם בעת ההיא להגיד לכם את דבר יי' ר' חגיי אמר רבי שמואל בר רב יצחק עאל לכנישתא חמא חד ספר מושט תרגומא מן גו סיפרא אמר ליה אסיר לך דברים שנאמרו בפה בפה ודברים שנאמרו בכתב בכתב ר' חגיי בשם ר' שמואל בר נחמן נאמרו דברים בפה ונאמרו דברים בכתב ואין אנו יודעין איזה מהן חביבים אלא מן מה דכתיב כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל הדא אמרה אותן שבפה חביבין רבי יוחנן ורבי יודן בי רבי שמעון חד אמר אם שימרת מה שבפה ושימרת מה שבכתב אני כורת אתך ברית ואם לאו איני כורת אתך ברית וחורנה אמר אם שימרת מה שבפה ושימרת מה שבכתב את נוטל שכר ואם לאו אין את נוטל שכר אמר רבי יהושע בן לוי עליהם ועליהם דברי' הדברי' כל בכל מקרא ומשנה ותלמוד ואגדה ואפילו מה שתלמיד וותיק עתיד להורות לפני רבו כבר נאמר למשה מסיני הדא הוא דכתיב יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא וחבירו משיבו כבר היה לעולמים אשר היו מלפנינו תני לא יהו שנים קורין בתורה ואחד מתרגם אמ' רבי זעורה מפני הברכה והא תני לא יהו שנים מתרגמין ואחד קורא אית לך מימר מפני הברכה אלא משם שאין שני קולות נכנסין באוזן אחת תני שנים קוראין בתורה אין שנים קוראין בנביא אמר רבי עולא קראות בתורה אין קראות בנביא תני אחד קורא בתורה ואחד מתרגם לא אחד קורא ושנים מתרגמין לא שנים מתרגמין ואחד קורא לא שנים קוראין ושנים מתרגמין ובנביא אחד קורא ואחד מתרגם ואחד קורא ושנים מתרגמין לא שנים קורין ואחד מתרגם ולא שנים קורין ושנים מתרגמין ובמגילה אחד קורא ואחד מתרגם אחד קורא ושנים מתרגמין שנים קורין ואחד מתרגם שנים קורין ושנים מתרגמין והתרגום מעכב אמר רבי יוסה מן מה דאנן חמיין רבנן נפקין לתעניתא וקראיי ולא מתרגמין הדא אמרה שאין התרגום מעכב אמר רבי יונה אף על גב דאת אמר אין התרגום מעכב טעה מחזירין אותו רבי יונה רבי ירמיה חד מחזר מנא וחורנה מחזר פטירין עם ירקונין נאמר פטירין עם מרורין ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא מן מה דאמ' ר' יונה מהו להביאן בתמחויין של כסף הוי דהוא מחזר מנא ויאמר סלא רבי פינחס מחזר פטימין בני תורין ויאמר תורין בני תורין מניין לתרגום רבי זעורא בשם רב חננאל ויקראו בספר תורת זה המקרא מפורש זה תרגום ושום שכל אילו הטעמים ויבינו במקרא זה המסורת ויש אומרי' אילו ההכריעים ויש אומרי' אילו ראשי פסוקים רבי זעורה בשם רב חננאל אפילו רגיל תורה כעזרה לא יהא הוגה מפיו וקורא כמות שנאמ' בברוך מפיו יקרא אלי כל הדברים האלה ואני כותב על הספר בדיו והא תני מעשה בר' מאיר שהיה באסייא ולא היה שם מגילה כתובה עברית וכתבה מפיו וקרייה אין למידין משעת הדחק ויש אומרים שתים כתב כתב את הראשונה מתוך פיו וכתב את השנייה מתוך הראשונה וגנז את הראשונה וקרא בשנייה רבי ישמעאל בי רבי יוסי אומר יכיל אנא כתב כל קריא מן פימי רבי חייה רבה אמר יכיל אנא כתב כל קרייא בתרין מניי היך עבידא זבן בתרין מניי זרע דכיתן וזרע ליה וחצד ליה ועבד חבלין ותפש טביי וכתב כל קרייה על משכיהון שמע ר' ואמר אשרי הדור שאתם בתוכו כיצד הוא מברך עליה זכיי טבחא בשם רבי יוחנן הרב את ריבך והנוקם את נקמתך הגואלך והמושיעך מכף עריציך עד כדון בסוף בתחילה הרי היא ככל שאר מצותיה של תורה מה שאר כל המצות טעונות ברכה אף זו טעונה ברכה כתוב בתורה ברכה לפניה ואין כתוב בה ברכה לאחריה מה כתיב בה לפניה כי שם יי' אקרא הבו גודל לאלהינו וכתוב במזון ברכה לאחריו ואין כתוב בה ברכה לפניו מה כתוב בו לאחריו ואכלת ושבעת וברכת וגו' מניין ליתן את האמור בזה בזה ואת האמור בזה בזה רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן שם שם לגזירה שוה מה שם שנאמר בתורה ברכה לפניה אף שם שנאמר במזון ברכה לפניו ומה שם שנאמר במזון ברכה לאחריו אף שם שנאמר בתורה ברכה לאחריה עד כדון כרבי עקיבה כרבי ישמעאל רבי יוחנן בשם רבי ישמעאל קל וחומר מה אם מזון שאין טעון ברכה לפניו טעון לאחריו תורה שהיא טעונה ברכה לפניה אין דין שתהא טעונה ברכה לאחריה עד כדון תורה מזון מה אם תורה שאינה טעונה ברכה לאחריה טעונה לפניה מזון שהוא טעון לאחריו אינו דין שיהא טעון לפניו רבי יצחק ורבי נתן רבי יצחק אמר כי הוא יברך הזבח ואחרי כן יאכלו הקרואים רבי נתן או' ועבדתם את יי' אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך אימתי הוא קרוי לחמך עד שלא אכלתו רבי אומר מה אם בשעה שאכל ושבע את אמר צריך לברך בשעה שהוא תאב לוכל לא כל שכן עד כדון מזון תורה מה אם מזון שאינו אלא חיי שעה טעון ברכה לפניו ולאחריו תורה שהיא חיי עדי עד לא כל שכן רבי זעורה בעי אילין שלשה קרויות מה את עבד לון בשלשה שאכלו כאחת או בשלשה שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו אין תעבדינון בשלשה שאכלו כאחת הראשון מברך ברכה ראשונה והאחרון מברך ברכה האחרונה והאמצעי אינו מברך כל עיקר אין תעבדינון בשלשה שאכלו זה בפני עצמו וזה בפני עצמו אפילו האמצעי מברך לפניה ולאחריה א"ר שמואל בר אבודמא למדו ברכ' התורה מברכת המזון אלא לרבי' אם לרבים אפי' בינו לבין עצמו אינו מברך א"ר אבא מרי אחוי דר' יוסה עשאוה כשאר כל המצות שבתורה מה שאר כל המצות טעונות ברכה אף זו טעונה ברכה א"ר שמואל בר נחמן ר' יונתן הוה עבר קומי סידרא שמע קלון קרויי ולא מברכין אמ' לון עד מתי אתם עושין את התורה קרחות קרחות משה התקין את ישראל שיהו קורין בתורה בשבתות ובימים טובים ובראשי חדשים ובחולו של מועד שנ' וידבר משה את מועדי יי' אל בני ישראל עזרה התקין לישראל שיהו קורין בתורה בשני ובחמישי ובשבת במנחה הוא התקין טבילה לבעלי קריין הוא התקין שיהו בתי דינין יושבין בעיירות בשיני ובחמישי הוא התקין שיהו הרוכלין מחזרין בעיירות מפני כבודן של בנות ישראל הוא התקין שיהו מכבסין בחמישי מפני כבוד השבת הוא התקין שיהו אופין פת בערבי שבתות שתהא פרוסה מצויה לעני הוא התקין שיהו אוכלין שום בלילי שבתות שהוא מכניס אהבה ומוציא תאוה הוא התקין שיהו הנשים מדברות זו עם זו בבית הכסא הו' התקין שתהא אשה חוגרת בסינר בין מלפניה בין מלאחריה א"ר תנחו' בר חייה מפני מעשה שאירע מעשה באשה שבעלה קוף מכדרכה ושלא כדרכה הוא התקין שתהא אשה חופפת וסורקת קודם לטהרתה שלשה ימים רבי יוסה בשם דבית רבי ינאי רבי בא בר כהן בשם רב חונה כדי לשבת ולשני ימים טובים של גליות רבי זעורה בשם רב יהודה והוא שהגיע זמנה לטבול בנתיים רבי בא בשם רב יהודה ואפילו הגיע זמנה לטבול בסוף והוה רבי זעורה מסתכל ביה א"ל מה את מסתכל בי מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא אתא רבי אחא בשם רבי תנחום בי רבי חייה ואמר טעמא ואפילו הגיע זמנה לטבול בסוף אני אומר שמא מעיינה רחוק והיא מתעצלת ואינה טהורה
ב ובראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין להן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה הלכה ב' רב חונה אמר שלשה קרויות שבתורה לא יפחתו מעשרה פסוקים חזקיה אמר כנגד עשרת הדיברו' והא תנינן ביום הראשון בראשית ויהי רקיע והא לית בהון אלא תמנייא ר' אידי אומר איתפלגון כהנא ואסי חד אמר חוזר וחורנא אמר חותך מן דמר חוזר חוזר ב' פסוקים ומן דמר חותך ויהי ערב ויהי בוק' פסוק בפני עצמו והא תנינן בשני יהי רקיע ויקוו המים מן דמר חוזר חוז' שני פסוקי' ומן דמר חותך אפילו חותך אין בו התיב רבי פילפי בר פרוטה קומי רבי יונה הרי פרשת עמלק א"ל שנייא היא שהיא סדורהי של יום התיב רבי לעזר בר מרום והא תאני המפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקים ויהיו עשרי' וג' תלתא עשרה ותלתא עשרה וחד שלשה
ג זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב קורין ארבעה ג' ביום טוב חמשה ביום הכיפורים ששה בשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה הלכה ג' וביום הכיפורים ששה אית תניי תני שבעה מ"ד ששה מפני התפילה מאן דאמר שבעה כהדא דתני בשבת ממהרים לבוא וממהרין לצאת ביום טוב מאחרין לבוא וממהרין לצאת ביום הכיפורים ממהרין לבוא ומאחרין לצאת הלעוזות לא נהגו כן אלא אחד קורא כל הפרשה כולה היה יודע אחד את הפרשה קורא את כולה שבעה יודעין שלשה פסוקין כולהון קראיי אחד יודע שלשה פסוקים קרי וחזר קרי ר' זעורה בשם רב ירמיה העבד עולה למיניין שבעה וידבר עולה משלשה פסוקים לא כן אמר רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי בי רבי חנינה אסור ללמד את עבדו תורה תיפתר שלמד מאיליו או שלימדו רבו כטבי רבי חלבו רבי מתנה שמואל בר שילת בשם רב שבעה חוץ מן המפטיר התיב רבי חנניה בן פזי והתנינן המפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקין הוא אמרה ואמר טעמא בשאין שם תורגמן אבל אם יש שם תורגמן קוראים שלשה אמר רבי חלבו קומי רבי אבהו קומי רבי יוחנן קראיי תלתה אמר ליה ולא יהא רבי יוחנן כתורגמן
ד אין פורסין על שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין כפיהן ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב ואין או' ברכת אבלים וחתנים ואין מזמנין על המזון בשם פחות מעשרה ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן הלכה ד' מכיון דתנינן אין פורסין את שמע פחות מעשרה וליידא מילה תנינן אין עוברין לפני התיב' פחות מעשרה לכן צריכה כהדא דתני אין פורסין את שמע פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן גומר אין עוברין לפני התיבה פחות מעשרה התחילו בעשרה והלכו להן מקצתן גומר אין נושאין את כפיהן פחות מעשרה התחילו בעשרה ויצאו להן מקצתן גומר אין קוראין בתורה פחות מעשרה התחילו בעשרה ויצאו להן מקצתן גומר אין מפטירין בנביא פחות מעשרה התחילו בעשרה ויצאו להם מקצתן גומר ועל כולם הוא אומ' ועוזבי יי' יכלו אין עושין מעמד ומושב עמדו יקרים שבו יקרים שבעה פעמים אין אומרי' ברכת אבלים וחתנים תני אומרי' ברכת חתנים כל שבעה רבי ירמיה סבר מימר מפקין כלתה כל שבעה אמר ליה רבי יוסה והא תני רבי חייה או' ברכת אבילים כל שבעה אית לך מימר מפקין מיתא כל שבעה מאי כדון מה כאן משמח עמו אף כאן מנחם עמו מה כאן מזכירין אף כאן מזכירין אית תניי תני אין אבילים עולין מן המניין ואית תנויי תני אבלים עולים מן המניין א"ר אבונה מאן דאמ' אין אבלי' עולין מן המניין באבילי אותו המת מאן דאמר אבילים עולין מן המניין באבילי מת אחר והא תני יוצא להתנחם אבל לא לנחם תני שמואל אין קידוש החדש אלא בעשרה רבי בא רבי יסא בשם רבי יוחנן נאמר כאן עדה ונאמר להלן עד מתי לעדה הרעה הזאת מה עדה האמורה להלן עשרה אף כאן עשרה אמ' ר' סימון נאמר כאן תוך ונאמר להלן ויבאו בני ישראל לשבור בתוך הבאים מה תוך שנאמר להלן עשרה אף כאן עשרה אמר ליה רבי יוסה בי רבי בון אם מתוך את למד סגין אינון אלא נאמר כאן בני ישראל ונאמר להלן בני ישראל מה להלן עשר' אף כאן עשרה ובקרקעות תשעה וכהן כנגד עשרה כהני' האמורין בפרשה ויהיו כולם כהני' ריבוי אחר ריבוי למעט ויהיו כולן ישר' אין הפרשה יוצאה בלא כהן עד כדון במקדיש גופה של שדה אמ' דמי שדי עלי נישמעינה מן הדא ערכים המיטלטלין בשלשה ויש ערכים שאינן מיטלטלין רבי יעקב בר אחא ר"ש בר אבא בשם ר' חנינה האומ' הרי ערכי עלי ובא לסדרו מן הקרקע שמין לו בעשרה מן המטלטלין שמין לו בג' האומ' הרי ערכי עלי אינו כאומ' דמי שדי עלי אבל אם אמ' הרי עלי מאה מנה להקדש שמין לו בג' לכשיעשי' נידון בהשג יד תני עבדים ושפחות ומיטלטלין אין להם איגרת ביקורת מהו איגר' ביקורת רבי יודה בר פזי אמר אכרזה עולא בר' ישמעאל אמר עבדים שלא יברחו שטרות ומיטלטלין שלא יגנבו רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסה לית הדא אמרה שעבדים נפדין בשלשה אמר ליה אין אמר ליה והא תנינן ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן אמר ליה אדם דהכא בן חורין הוא חיננה בר שלמיה בשם רב אתא עובדא קומי רבי ובעא מיעבד כרבנן אמר לו רבי לעזר בן פרטא בן בנו של רבי לעזר בן פרטא ר' לא כך לימדתני בשם זקיניך אלא א"כ עשו איגרת ביקורת וחזר ביה ועבד כרשב"ג
ה הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד ובנביא שלשה אם היו שלשתן שלש פרשיות קורין אחד אחד מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה הוא מדלג עד כדי שלא יפסיק התורגמן הלכה ה' ר' בא בריה דר' חייה בר בא ר' חייה בשם ר' יוחנן היה קורא בתור' ונשתתק זה שהוא עומד תחתיו יתחיל ממקום שהתחיל הראשון אין תימר ממקום שהפסיק הראשונים נתברכו לפניהן ולא נתברכו לאחריהן האחרונים נתברכו לאחריהן ולא נתברכו לפניהן וכתיב תורת יי' תמימה שתהא כולה תמימה היתה הפרשה של חמשה פסוקים קורא את כולה לא עשה כן אלא קרא שלשה זה שהוא עומד תחתיו צריך לקרות שני פסוקים האחרונים ושלשה מפרשה האחרת לא עשה כן מהו שיעכב רבי יונה ורבי יוסה סלקון מיחמייה אפין לאחוי דיהודה בר תמוזה קריביה דרבי יוסה בן חנינה בכנישתא דסוכנייא והוה תמן רבי ירמיה ועכב אמר ר' יונה לרבי יוסה וכופין אמר ליה והא רבך מעכב ר' ירמיה רבי שמעון שרה ר' חיננא בר אנדריי בשם רבי זכיי דכבול טעה בין תיבה לתיבה מחזירין אותו אמר רבי ירמיה לרבי זעורה ועבדין כן אמר ליה ואדיין את לזו אפי' טעה בין אם לואם מחזירין אותו רבי שמעון ספרא דטרכנת אמרון ליה בני קרתיה קטע בדיבירייא דיקרונון בנינן אתא שאל לרבי חנינה אמר ליה אין קטעין רישך לא תשמע לון ולא שמע לון ושרון ליה מן ספרותה בתר יומין נחת להכא קם עימיה רבי שמעון בן יוסינה אמר ליה מה את עביד בההוא קרתך ותני ליה עובדא אמר ליה ולמה לא שמעת לון אמר ליה ועבדין כן אמר ליה ולינן מקטעין לון כסידרא אמ' ליה ולינן חזרין וכללין לון א"ר זעורה אילו הוה ההוא ספרא ביומוי מניתיה חכים רב אמר כגון הוי רב את יוצרו מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה מדלגין בנביא אין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מות' אין מדלגין בתורה רבי ירמיה בשם רבי שמעון בן לקיש שאין גולים ספר תורה ברבים רבי יוסה בעי הגע עצמך שהיתה פרשה קטנה אמר ליה כדי שישמעו את ישראל התורה על סדר והא תנינן קורא אחרי מות ואך בעשור שנייא היא שהוא סדרו של יום תדע לך דאמר רבי שמעון בן לקיש בכל מקום אינו קורא על פה והכא קורא על פה רבי יוסה מפקד לבר עולא חזנא דכנישתא דבבלייא כד דהיא חדא אורייא תהוי גוילא אחורי פרוכתא כד דאינון תרתיי תי מייבל חדא ומייתי חדא עד איכן אמר רבי אחא כגון פרשת יהוידע כהן גדול
ו המפטיר בנביא הוא פורס את שמע והוא עובר לפני התיבה והוא נושא את כפיו ואם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו הלכה ו' לא צורכה דילא הפורש את שמע הוא עובר לפני התיבה והוא נושא את כפיו רבי יוסי בן חנינה אמר כדי לזרזו ואם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו והא תנינן קטן לא יפרוש את שמע אמר רבי יודן כאן בשהביא שתי שערות וכאן בשלא הביא שתי שערות
ז קטן קורא בתורה ומתרגם אבל אינו פורס את שמע ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו פוחח פורס את שמע ומתרגם אבל אינו קורא בתורה ואינו עובר לפני התיבה ואינו נושא את כפיו סומא פורס את שמע ומתרגם רבי יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוס את שמע הלכה ז' תמן תנינן סומא אינו גולה דברי רבי יהודה ורבי מאיר אומר גולה ושניהן מקרא אחד הן דורשין בלא ראות רבי יהודה או' לרבות את הסומא רבי מאיר או' פרט לסומא וכא תנינן כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוש את שמע הא אם ראה פורש ר' חגיי בעא קומי ר' יוסה מחלפה שיטתיה דר' יהודה תמן הוא אמר פרט והכא הוא אמר לרבות א"ר חנניה בריה דר' הילל ביושב בבית אפל היא מתנית' כך אנו או' היושב בבית אפל לא יפרוש את שמע ברם הכא בלא ראות לרבות את הסומא
ח כהן שיש בידיו מומין לא ישא את כפיו ר' יהודה אומ' אף מי שהיו ידיו צבועות אסטיס לא ישא את כפיו מפני שהעם מסתכלין בו הלכה ח' תני ובפניו והא תני אם היה דש בעירו מותר ר' נפתלי הוות אצבעתיה עקימה אתא שאיל לר' מנא א"ל מכיון שאתה דש בעירך מותר רב חונא הוה מעבר זלדקן והא תני אם היה דש בעירו מותר א"ר מנא רגליה הוי סגין שלא יהו אומרי' ראינו קטן נושא את כפיו אמר רבי יוסה זאת אומרת שאסור להסתכל בכהנים בשעה שהן מברכין את ישראל אמר רבי חגיי כלום אמרו אין מסתכלין לא מפני הסיע דעת משה דאנא מסתכל ולא מסע דעתי
ט האומר איני עובר לפני התיבה בצבועין אף בלבנים לא יעבור בסנדל איני עובר אף יחף לא יעבור העוש' תפילתו עגולה סכנה ואין בה מצוה נתנה על מצחו או על פס ידו הרי זו דרך המינות ציפה זהב ונתנה על בית יד אונקלי שלו הרי זו דרך החיצונין הלכה ט' תנה רבי יוסי בן ביבי תפילין מרובעות שחורות הלכה למשה מסיני
י האומ' יברכוך טובים הרי זו דרך המינות על קן ציפור יגיעו רחמיך ועל טוב יזכר שמך מודים מודים משתקין אותו המכנה בעריות משתקין אותו האומר ומזרעך לא תתן להעביר למולך ומזרעך לא תתן לאעברא בארמיותא משתקין אותו בנזיפה הלכה י' האומר יברכוך טובים שתי רשויו' ר' פינחס בשם ר' סימון כקורא תיגר על מדותיו של הקב"ה על קן ציפור הגיעו רחמיך ועל אותו האיש לא הגיעו רחמיך ר' יוסי בשם ר' סימון כנותן קצבה על מידותיו של הקב"ה עד קן ציפור הגיעו רחמיך אית תניי תני עד אית תניי תני על מ"ד על מסייע לר' פינחס מ"ד עד מסייע לר' יוסה א"ר יוסה בי ר' בון לא עבדין טבאות שהן עושין מדותיו של הקב"ה רחמי' אילין דמתרגמין עמי בני ישר' כמה דאנן רחמין בשמייא כן תהוון רחמנין בארעא תורתא או רחילא יתה וית ברא לא תכסון תרוייוהון ביומ' חד לא עבדין טבאו' שהן עושין גזירותיו של הקב"ה רחמי' מודי' מודי' משתקין אותו א"ר שמואל בר רב יצחק כי יסכ' פי דוברי שקר הדא דאת אמר בציבור אבל ביחיד תחנוני' הן ודכוותה אמן אמן שמע שמע תורגמן שהוא עומד לפני חכם אינו רשאי לא לשנו' ולא לכנו' ולא להוסיף אלא אם כן היה אביו או רבו רבי פדת הוה אמורא דר' יסא מילין דשמע מן אבוי הוה אמר כך א"ר בשם אבא מילין דלא שמע מן אבוי הוה אמר כן א"ר בשם ר' לעזר בר ישיטא הוה אמורא דר' אבהו אחא מילין דשמע מן אבוי הוה אמר כן א"ר בשם אבא מילין דלא שמע מן אבוי הוה אמר כן א"ר בשם ר' חיננה רבי מנא כד דהוה מורי בחבורתה מילין דשמע מן אבוי בביתא הוה אמר כן א"ר בשם ר' יונה מילין דשמע מן אבוי בבית וועדא הוה אמר כן א"ר יונה המכנה בעריות בערייתא דאבוי ובערייתא דאימיה מזרעך לא תתן להעביר למולך מן זרעך לא תתן לאעברא בארמיותא תני רבי ישמעאל זה שהוא נושא ארמית ומעמיד ממנה בנים מעמיד אויבים למקום
יא י"א מעשה ראובן נקרא ולא מיתרגם מעשה תמר נקרא ומיתרגם מעשה עגל הראשון נקרא ומיתרגם והשיני נקרא ולא מיתרגם י"ב ברכת כהנים ומעשה דוד ואמנון לא ניקרין ולא מיתרגמין הלכה י"א כתיב אשר חכמים יגידו לא כחדו מאבותם מה שכר נטלו על כך להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכ' אי זהו מעשה עגל השיני ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי מתשובה שהשיב משה את אהרן עד כי פרע' אהרן לשמצה בקמיה' חנניה בר שלמיה בשם רב מתשובה שהשיב אהרן את משה עד כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם ר' אחא בשם ר' בא ומחא יי' ית עמא על אשר עשו את את העגל אשר עשה אהרן ר' מר עוקבן בשם רבנן דתמן לא דומה גנאי יחיד בציבור לגנאי ציבור בציבור ואתייא כהיא דאמר רבי חלבו בשם רב חונה ברכות כהנים נקראות ולא מיתרגמות ר' בא בר כהן בעא קומי ר' יוסה מה טעמא א"ל כה תברכו לברכה ניתנה לא ניתנה לקריאה
יב ואין מפטירין במרכבה ורבי יהודה מתיר ורבי אליעזר אומר אין מפטירין בהודע את ירושלם את תועבותיה הלכה י"ב אין מפטירין במרכבה ור' יהודה מתיר ר' אליעזר או' אין מפטירין בהודע את ירוש' את תועבותיה מעשה באחד שהפטיר בהודע את ירושלם את תועבותיה אמר לו ר' אליעזר ילך אותו האיש וידע בתועבותיה של אמו ובדקו אחריו ונמצא ממזר ודא מזוזה יהבין לה היכא רבי זעורה רב יהודה בשם שמואל משלשו ונותנו בתחילת שליש העליון ר' חלבו בשם רב חונה חוצה את הפתח ומשלשו ונותנה בסוף שליש התחתון מה ביניהון מקום מזוזה ביניהון בר טברי שאל לר' יצחק הגע עצמך שהיה שער גבוה א"ל נותנה כנגד כתיפיו בית מדרשיה דר' חנינה עביד כן ר' ירמיה בשם ר' שמואל בר רב יצחק בית מזוזתו של ר' היה עשוי כמין נגר תלייה בדלת סכנה שאין בה מצוה חקק בראש המקל והניחו במקום שאינו ראוי לו סכנה שאין בה מצוה רבי בא בשם רב יהודה ואפילו לא סמרו והא תני והוא שסמרו א"ר יוסה והוא שייחדו לכן של בית מלוון היו עושין כן בפולמסיות שמואל אמר נתנה לפני' מטפח פסולה ר' זעורא בשם שמואל צריך שיהא שמע שלה רואה את הפתח רבי ירמיה בשם ר' זעורה כיני מתני' ציר שיש לו שני פתחים נותן על אי זה מהן שירצ' היאך שמע שלה רוא' את הפתח בית שיש לו שני פתחים נותן ברגיל היו שניהן רגילין נותן בחזית היו שניהן חזית נותן על אי זה מהן שירצה פתח שהוא פתוח לגג ולגינה הרי הוא כפתוח לחיל דברי ר' יוסה בי ר' יהודה וחכמי' אומ' הרי הוא כפתוח לשוק הדר בחוצה לארץ והדר בפונדקי ארץ ישר' שלשי' יום אינו צריך ליתן מזוזה יותר מיכן צריך ליתן מזוזה הדר בבורגנין שלשי' יום צריך ליתן מזוז' השוכר בית ישר' צריך ליתן מזוזה השוכר בית מגוי צריך ליתן מזוזה וכשהוא יוצא נוטל ובשל ישר' אסור לעשות כן ר' יעקב בר אחא בשם ר' יאשיה מפני מעשה שאירע מעשה באחד שנטל והיה קובר את בניו הדר בפונדקי חוצ' לארץ שלשי' יום אינו צריך ליתן מזוזה אם נתן לא יטול ר' יעקב בר אחא בשם ר' יאשיה מפני מעשה שאירע מעשה באחד שנטל והיה קובר את בניו חולדת המולים חייבת במזוזה חלון שהוא ד' על ד' שעבדים יושבין שם ומניפין לרבוניהם חייבין במזוזה לולים אילו על גב אילו חייבין במזוזה הן דו דרס אסכופתה ארעייתא ר' יוסי הוה מצטער דלא חמא לולא דר' אילעא דהוה עביד מן דעתהון דכל רבנן תפילה ומזוזה מי קודם שמואל אמ' מזוזה קודמ' רב חונה אמר תפילה קודמת מה טעמיה דשמואל שכן היא נוהגת בימים טובים ובשבתות מה טעמא דרב חונה שכן היא נוהגת במפרשי ימים והולכי מדברות מתניתא מסייעה לשמואל תפילה שבלת עושין אותה מזוזה מזוזה שבלת אין עושין אותה תפילין למה שמעלין בקודש ולא מורידין הדרן עלך הקורא את המגילה וכולא מסכתא דמגילה ברחמי שמייא
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.