Shabbat 20 — תלמוד ירושלמי שבת כ

א רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת ביום טוב ונותנין לתלויה בשבת וחכמים אומרים אין תולין את המשמרת ביום טוב ואין נותנין לתלויה בשבת אבל נותנין לתלויה ביום טוב רבי אליעזר אומר תולין את המשמרת כו' תני לא נחלק רבי אליעזר וחכמים שנוטעין אוהלין בתחילה ביום טוב ועל מה נחלקו על מוסיפין שר' אליעזר אומר מוסיפין ביום טוב ואין מוסיפין בשבת וחכמים אומרי' אין מוסיפין ביום טוב ואין צריך לומר בשבת וכא לא בתוספת אנן קיימין אמר רבי אבין בר כהנא תיפתר במשמרת חדשה שמכשירה לכלי כל שכן מחלפה שיטתיה דרבי אליעזר מה אם תמן שמכשירה לכלי את אמר מותר כאן שאינו מכשירה לכלי לא כל שכן אמר רבי חיננא אתיא דרבי אליעזר כרבי יהודה דתני בשם ר' יהודה אף במכשירי אוכל נפש התירו רבי אחא בשם רבי בא כדברי המכשיר ובלבד מלמעלן כהדא בימי רבי יודה בן פזי הוה ריבעה בבי מדרשא והוון פרסין קילעיה מאתמול בארבע אמות ולמחר הוו פרסין כולהון סברון מימר מדברי רבי יודה בן פזי בדקון ואשכחון דלאו מדעת רבי יהודה בן פזי עד שיפרוס רובן רבי חייה בשם רבי יוחנן הנוטע אוהלין בשבת חייב משום בונה אמר ר' זעירא אינו אלא כפורסן ומקפלן בשבת רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי ההן כילה דעל ארונה מהו אמר ליה כיון דהיא פרוסה מאתמול נעשה כפותח ונועל בשבת רבי זעירה רב חייה בר אשי בשם שמואל המשמר חייב משום בורר אמ' ר' זעירא לא מסתברא אלא משום מרקיד רבי יוסי ורבי יונה תריהון אמרין בקדמיתא הוינן אמרין יאות אמר רבי זעירא מה המרקד קמח למטן וסולת למעלן אף המשמר יין למטן ושמרים למעלן ולא הוינן אמרין כלום למה שהותר מכלל ברירה והותר מכלל שימור הותר מכלל ברירה בורר כדרכו בחיקו ובתמחוי הותר מכלל שימור נותנין לתלויה ביום טוב ולא הותר מכלל הרקדה דמר רבי חנינה ברוקה בשם רב יהודה אין שונין את הקמח אבל מרקידין לאחורי נפה אין תימר משום מרקיד הוא יהא אסור אמר רבי יוסה בי רבי בון ודלא כרבי יודה דתני בשם רבי יודה אף מכשירי אוכל נפש התירו בעייא דא מילתא מהו לשנות קמח לאחורי הנפה כרבנן

ב נותנין מים על גבי שמרים בשביל שיצלו ומסננין את היין בסודרי' ובקפיפה מצרית נותנין ביצה במסננת של חרדל ועושין יינו מילין בשבת רבי יהודה אומר בשבת בכוס וביום טוב בלגין ובמועד בחבית רבי צדוק אומר הכל לפי האורחין נותנין מים על גבי שמרים כו' רבי בא בשם רב יהודה בשם רב ובלבד שלא יעשה אותה כמין תוק בעייא דא מילתא מהו לכפותן ונעשית תוק מאיליה אמר רבי מתניה מטה אותה על צידה ובלבד שלא יעשה בשבת כשעושה בחול כיני מתניתא מפרדין ביצה במסננת של חרדל גוש של חרדל רבי יוסי בשם רבי אלעזר ממעך ביד אבל לא בכלי רבי יעקב בר אחא רבי יוחנן בשם רבי ינאי ממעך בין ביד בין בכלי אמר לו רבי יוחנן והלא הכלבים אין עושין אותה כן רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן ממעך בין ביד בין בכלי ועושין יינומילין בשבת רבי יסא בשם רבי יוחנן יין ודבש ופילפלין

ג אין שורין את החלתית בפושרין אבל נותנה לתוך החומץ אין שורין את הכרשינין ולא שפין אותן אבל נותן הוא לתוך הקערה או לתוך הכלכלה אין כוברין את התבן בכברה לא יתננה ממקום גבוה בשביל שירד המוץ אבל נוטל בכברה ונותן לתוך האבוס אמר רבי מנא כיני מתניתא אבל נותנה לפניו לתוך החומץ רב הונא אמר לא שנו אלא בפושרין הא בצונין מותר ר' יוחנן בשם רבי ינאי אפילו בצונין אסור אמר לו רבי יוחנן והלא לא שנו אלא בפושרין אלא על חנם יגענו רב הונא אמר מי חלתית מותר לשתותה בשבת שמואל אמר חלתית עצמה מאכל בריאים הוא רב הונא אמר מאן דאכל מתקל זוזא מיניה מסתכן ועורו נחלץ רבי בא אכל מתקל זוזא מיניה ופרש לנהרא אין שורין את הכרשינין משום בורר ואין שפין אותן משום דש אין כוברין את התבן בכברה ולא יתננה במקום גבוה בשביל שירד המוץ משום מרקיד

ד גורפין מלפני הפטם ומסלקן לצדדין מפני הריעי דברי רבי יוסה וחכמי' אוסרי' נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת גורפין מלפני הפטם וכו' מפני מה שהפטם מותיר הרעי אוכל בעיא דא מילתא מהו ליטול מלפני בהמה זו וליתן לפני בהמה זו ולאו מתניתא היא נוטלין מלפני בהמה זו ונותנין לפני בהמה זו בשבת מתניתא מין במינו צריכה ליה מין בשאינו מינו תני נוטל אדם מלפני החמור ונותן לפני פרה מלפני בהמה שפיה רע ונותן לפני בהמה שפיה יפה

ה הקש שעל גבי המיטה לא ינענענו בידו אבל מנענעו בגופו אם היה מאכל בהמה או שהיה עליו כר או סדין מנענעו בידו מכבש של בעלי בתים מתירין אבל לא כובשין ושל כובסין לא יגע בו רבי יהודה אומר אם היה מותר מערב שבת מתיר את כליו ושומטן הקש שעל המיטה מתניתא בשלא ישן עליו מאתמול אבל אם ישן עליו מאתמול כגופו היא אמר רבי יעקב בר אידי ראשונים היו שואלין מהו שינענענו דרך אצילי ידיו אמר רבי ינאי קרוח קריחה קפוח קפיחה שפוך צנינים על מאן דעדי ליה נפל ביתיה על מאן דרויה עליה תני רבי חייה הדין דין לעני והתני מודין חכמים לרבי מאיר בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין בשבת מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין בכלים בשבת מותר ואין צורך ביום טוב הדא אמרה מכבש עשו אותו כקרקע אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן של כובסין לא יגע בו הדרן עלך רבי אליעזר