א התורם קישות ונמצ' מרה אבטיח ונמצא' סרוח תרומה ויחזור ויתרום התורם חבית של יין ונמצאת של חומץ אם ידוע שהיתה של חומץ עד שלא תרמה אינה תרומה ואם משתרמה החמיצה הרי זו תרומה ואם ספק תרומה ויחזור ויתרום הראשונה אינה מדמעת בפני עצמה ואין חייבין עליה חומש וכן השנייה ב' נפלה אחת מהן לתוך החולין אינן מדמעתן נפלה שנייה למקום אחר אינה מדמעתן נפלה שתיהן למקום אחד מדמעות כקטנה שבשתיהן התורם קישות כו' ניחא אבטיח ונמצא סרוח אלא קישות ונמצאת מרה לא מעיקרא היא מרה אמר רבי יוחנן עשו אותן כספק אוכל רבי יונה בעי ולכל הדברים עשו אותן כספק אוכל מטמא טומאת אוכלין ושורפין אותה בטומאה וחייבין עליה חומש ולוקין עליה חוץ לחומה עירב בה נעשה חמר גמל תמן אמר רבי יוחנן ככר שניטמא בספק רשות היחיד ומגעו ברשות הרבים טמא והכא טהור שהן שני ספיקות תני בשם רבי יוסי אין לך מר בקישות אלא תוכו כיצד הוא עוש' מוסיף על החיצון שלה ותורם ר' בנימן בר לוי בעי דבר שאיפשר לך לעמוד עליו חכמים חלוקין עליו אלא על עיקר בדיקתה חלוקין תרם חבית ונמצאת מגולה אבטיח ונמצא נקור תרומה ויחזור ויתרום רבי יודן בר פזי רבי שמעון בשם ר' יהושע בן לוי לא אסרו אלא נקור הא לכתחילה אסו' לתרו' רבי יעקב דרומייה בעא קומי רבי יוסי לא מסתברא בשראו אותו נוקר אמר ליה יודע הוא אם הטיל בו אירס חבריא בעון קומי רבי יוסי מה בינה לטמא אמ' לון טמא בעינו הוא שגרמה טומאה ברם הכא עפר הוא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן הלכה כדברי רבי רבי חייה בשם דרבי יוחנן דרבי היא רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי לא כן אמר רבי חייה בשם רבי יוחנן רבי וחביריו הלכה כרבי ואמר רבי יונה ואפילו רבי אצל רבי לעזר בי רבי שמעון אמר ליה בגין דתני לה רבי ישמעאל בי רבי יוסי בשם אביו ואמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן רבי יוסי וחביריו הלכה כרבי יוסי מחביריו דלא תיסבור למימר אוף הכא כן לכן צריכה מימר הלכה כרבי רבי זעירא רבי יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן ר' מאיר ורבי שמעון הלכה כרבי שמעון רבי שמעון ורבי יהודה הלכה כרבי יודה ואין צריך לומר רבי מאיר ורבי יהודה שהלכה כרבי יהודה רבי בא בר יעקב בר אידי בשם רבי יונתן רבי מאיר ורבי שמעון הלכה כרבי שמעון רבי שמעון ורבי יודה הלכה כרבי יודה ואין צריך לומר רבי מאיר ורבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה ומינה את שמע רבי יודה ורבי שמעון הלכה כרבי יודה הלכה ב' כיצד הוא עושה נותן שתיהן לכהן והכהן נותן לו דמי אחת מהן אי זו מהן נותן לו דמי גדולה דמי קטנה מה הן דתנינן מדמעות כקטנה שבשתיהן הדא אמרה דמי גדולה נותן לו
ב השותפין שתרמו זה אחר זה רבי עקיבה אומ' תרומת שניהן תרומה וחכמים אומרי' תרומת הראשון תרומה רבי יוסה אומר אם תרם הראשון כשיעור אין תרומת השיני תרומה ואם לא תרם הראשון כשיעור תרומת השיני תרומה ד' במה דברים אמורים בשלא דיבר אבל הירשה את בן ביתו או את עבדו או את שפחתו לתרום תרומתו תרומה ביטל אם עד שלא תרם ביטל אין תרומתו תרומה אם משתרם ביטל תרומתו תרומה ה' הפועלין אין להן רשות לתרום חוץ מן הדרוכות שהן מטמין את הגת הלכה ג' מה נן קיימין אם בממחין אף רבי עקיבה מודי ואם בשאינן ממחין אוף רבנן מודיין אלא כי נן קיימין בסתם רבי עקיבה אומר סתמן אינן ממחין ורבנין אמרין סתמן ממחין על דעתיה דרבי עקיבה סאה של ראשון חצייה טבל וחצייה תרומה טבולה למעשרות סאה של שיני חצייה תרומה וחצייה טבל טבולה לכל לא צורכה דלא חצי סאה של שני מהו שתפטור חצי סאה של ראשון נישמעינ' מן הדא אריסטון אייתי פירין ושייר גו סקא ותרם אתא עובדא קומי ר' יוסי ואמר חזקה על הכל תרם מה כשיעור תורה או כשיעור חביריו אין תעבדיני' כשיעור תורה לית ר' יוסי כרבנין אין תעבדיניה כשיעור חביריו ר' יוסי כרבנין ולית הדא פליגא על דריש לקיש דריש לקיש אמר אין אדם מבטל שליחותו בדברים תיפתר כגון שאמר לו לך וקבע בצפון והלך וקבע בדרום אמר רבי יוחנן הדרוכות מכיון שהילכו בהן שתי וערב מטמין את הבור מיד והתני הפועלין שתרמו את הבור אין תרומתן תרומה ואם היה הבור קטן או שהיו הבעלין אחרים משכשכין בהן אין תרומתן תרומה מפני שאחרים משכשכין בהן הא אם אין אחרים משכשכין בהן אין תרומתן תרומה מהו כדו כאן ביין וכאן בשמן ולא הוא יין הוא שמן יין טומאתו מצויה שמן אין טומאתו מצויה תניי מאימתי תורמין את הענבים משהילכו בהן שתי וערב מאימתי מטמין אותן בית שמאי אומרים משיוציא את השיני ובית הלל אומרים משיוציא את הראשון אמר רבי יוסי הלכה כבית שמאי והרבים נהגו כבית הלל אמר רבי שמעון נראין דברי בית שמאי בשעת מקדש ודברי בית הלל בזמן הזה וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא מוציא תרומה ותרומת מעשר ומטמין את הבור מיד מאימתי תורמין את הזיתים אית תנאי תני משיטחנו ואית תניי תני משיטענו ניחא למאן דמר משיטענו למאן דמר משיטחנו לא כן אמר רבי יוחנן הדרוכות מכיון שהילכו בהן שתי וערב מטמין את הבור מיד אלא כאן ביין וכאן בשמן ולא הוא יין הוא שמן מה בין יין מה בין שמן יין טומאתו מצויה שמן אין טומאתו מצויה אמר רבי חייה בר אדא כאן וכאן הטומאה מצויה אלא שהטומאה מצויה ביין יותר מבשמן תני רבי יוסי בי רבי יודה אומר אם רצה מביא זתים ונותנן תחת הממל והולך ובא עליהן אמרו לו לא דומין זיתים לענבים ענבים דיהות ונותקות את היין זיתין קשין ואינן נותקין את השמן
ג האומר תרומת הכרי הזה בתוכו ומעשרותיו בתוכו ותרומת מעשר זה בתוכו רבי שמעון אומ' קורא שם וחכמים אומרי' עד שאומר בצפונו או בדרומו רבי אלעזר חסמא אומר האומר תרומת הכרי ממנו עליו קורא שם רבי אליעזר בן יעקב אומר האומר עישור מעשר זה עשוי תרומת מעשר עליו קרא שם ו' המקדים תרומה לביכורים מעשר ראשון לתרומה ומעשר שני לראשון אף על פי שהוא עובר בלא תעשה מה שעשה עשוי שנאמר מלאתך ודמעך לא תאחר ז' ומניין שיקדמו הביכורים לתרומה זה קרוי תרומה וראשית וזה קרוי תרומה וראשית אלא יקדמו הביכורים שהן כביכורים לכל ותרומה לראשון שהיא ראשי' ומעש' ראשון לשני שיש בו ראשית הלכה ה' רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יוחנן אתייא דרבי שמעון כבית שמאי דבית שמאי אמרין קדשו מדומעין כן רבי שמעון אומר קדשו מדומעין עד כדון באומר בתוכו אמר בו מה נישמעינה מן הדא מעשר שני שבחפץ זה מחולל על המעות הללו ולא קרא לו שם רבי שמעון אומר קורא לו שם וחכמים אומרים לא עשה כלום עד שיאמר בצפונו או בדרומו הדא אמרה היא תוכו היא בו דברי חכמים רבי זעירא בשם רבי אבודמא דחיפה בשם רבי שמעון בן לקיש ונחשב לכם תרומתכם והרמותם מה מחשבה במסויים אף התורם במסויים אמר תרומת הכרי הזה וזה בזה אמר רבי יוחנן מקום שנסתיימה תרומתו של ראשון שם נסתיימה תרומתו של שיני רבי יצחק בר לעזר בעי סאה תרומה שנפלה לתוך הכרי ואמר תרומת הכרי הזה בתוכו מקום שנפלה אותה סאה שם נסתיימה תרומה של כרי אמ' תרומת הכרי הזה בצפונו מחציו ולצפון מדמע דברי ר' ונסב פלגא וחכמים אומרים עושה אותה כמין כי חד מן ארבעה רבן שמעון בן גמליאל אומר נוטל תרומתו מצפון צפונו חד מן תומנייא תרומת שני כריים כאחת מהו רבי יוחנן אמר קדשו מדומעין רבי שמעון בן לקיש אמר לא קדשו מדומעין אמר רבי הושעיה בר' שמאי היו לפניו שתי סאין וכרי אחד ואמ' אחד מן הסאו' הללו עשויה תרומה על הכרי הזה קידשם ואין ידוע אי זהו היו לפניו שני כריים וסאה אחת ואמר הרי זה תרומה על אחד מן הכריים הללו ניתקן ואין ידוע אי זהו הלכה ו' רבי חמא בר עוקבה בשם רבי יוסי בר חנינה מן מה שעובר בלא תעשה אתה יודע מה שעשה עשוי רבי חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בי רבי חנינא אמר לוקה אמר רבי זעירא מתיבין קומי רבי יוחנן ושתיק מה עובר לוקה או אינו לוקה אתא רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן אינו לוקה מה קיים רבי יוחנן מלאתך ודמעתך לא תאחר פתר לה בביעור אימתי הוא עובר רבי חייא בר בא אמר מתחילה רבי שמואל בר רב יצחק אמר בסוף מה נפיק מביניהון לסירוף הכרי נפק מביניהון על דעתיה דרבי חייה בר ווא עובר על דעתיה דרבי שמואל בר רב יצחק אינו עובר רבי שמואל בר אבא בעי מעשר ראשון שהקדימו שיבלין עובר או אינו עובר אלא על סדר תניין קומי דרבי אבהו תרומה אינה מעכבת את הביכורין אמר לון דאבא פנימון היא רבי יוסי בעי היידא דאבא פנימון אמר ליה רבי מנא שמעית אבא תני ביכורים בימינו ותרומה בשמאלו אית תניי תני עובר אית תניי תני אינו עובר מאן דמר עובר רבנין מאן דמר אינו עובר אבא פנימון
ד המתכוין לומר תרומה ואמר מעשר מעשר ואמר תרומה עולה ואמר שלמים שלמי' ואמר עולה שאיני נכנס לבית זה ואמר לזה שאני נהנה לזה ואמר לזה לא אמר כלום עד שיהא פיו ולבו שוין הלכה ז' תמן תנינן בית שמאי אומרים הקדש טעות הקדש ואמר רבי ירמיה בא לומר חולין אמר עולה קדשה אמר רבי יוסי במתכוין להקדש אנן קיימין אלא שטעה מחמת דבר אחר והדא מתניתא מה היא על דעתיה דרבי ירמיה במחלוקת על דעתיה דרבי יוסי דברי הכל תני בשפתים ולא בלב יכול שאני מוציא את הגומר בלב ת"ל לבטא ושמואל אמר הגומ' בליבו אינו חייב עד שיוציא בשפתיו והתני כל נדיב לב זה הגומר בלב אתה אומר זה הגומר בלב או אינו אלא המוציא בשפתיו כשהוא אומר מוצא שפתיך תשמור הרי מוצא בשפתיו אמור הא מה אני מקיים כל נדיב לב זה הגומר בלב מה דאמר שמואל לקרבן
ה הנכרי והכותי תרומתן תרומה ומעשרותן מעשר והקדישן הקדש רבי יהודה אומר אין לנכרי כרם רבעי וחכמים אומרים יש לו תרומת הנכרי מדמעת וחייבין עליה חומש ורבי שמעון פוטר הלכה ה' הוציא להן תרומה מתוך ביתו נוהגין בה בטבל ובתרומה גדולה דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר הרי זו תרומה וודאי הוציא להן מעש' ראשון מתוך ביתו נוהגין בטבל ובמעש' ראשון דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו צריך להפריש אלא מעש' ראשון בלבד הוציא להן מעשר שני מתוך ביתו נוהגין בה בטבל ובמעשר שני דברי רבי רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו צריך להפריש אלא מעשר שני בלבד אמר רבי יוסי בי רבי בון ר' חשש שמא הפריש ממין על שאינו מינו ורבן שמעון בן גמליאל חשש שמא הקדים תרומת הנכרי מדמעת וחייבין עליה חומש רבי שמעון פוטר אמר רבי זעירא אמרה קומי רבי אבהו בשם רבי יוחנן מה פליגין בתרומת גורנו אבל גוי שלקח מפירות ישראל אף רבי שמעון מודה אמר ליה רבי אבהו בשם רבי יוחנן היא מחלוקת וקשיא על דרבי שמעון פוטר טיבלו דבר תורה ואת אמר הכן וכי קדשים אינן תורה ורבי שמעון פוטר ותנינן תמן קדשי גוים אין חייבין עליהן משום פיגול ונותר וטמא השוחטן בחוץ פטור דברי רבי יוסי ור' שמעון מחייב הוון בעיי מימר מה פליגין בחומש הא בדימוע לא אשכח תני היא הדא היא הדא הדרן עלך התורם קישות
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.