א סאה תרומה טמאה שנפלה לפחות ממאה חולין או למעשר ראשון או למעשר שני או להקדש בין טהורין בין טמאין ירקבו אם טהורה היתה אותה סאה ימכרו לכהנים בדמי תרומה חוץ מדמי אותה סאה ואם למעשר ראשון נפלה יקרא שם לתרומת מעשר ואם למעשר שני או להקדש נפלה הרי אלו יפדו ואם טמאין היו אותן החולין יאכלו נקודים או קליות או ילושו במי פירות או יתחלקו לעיסיות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה ב' סאה תרומה טמאה שנפלה למאה חולין טהורין רבי ליעזר אומר תירום ותישרף שאני אומר סאה שנפלה היא סאה שעלתה וחכמים אומ' תעלה ותאכל נקודים או קליות או תילוש במי פירות או תתחלק לעיסיות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה ג' סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאין תעלה ותאכל ניקודים או קליות או תילוש במי פירות או תתחלק לעיסיות כדי שלא יהא במקום אחד כביצה סאה תרומה טמאה כו' תני רבי חייה טבל מעלה וספיחי שביעית מעלין טבל מעלה שם למעשרותיו ספיחי שביעי' מעלי' וינתנו לאוכליהן אמר רבי יוסי מתנית' אמרה כן סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה תעלה מפני שהוא פחות ממאה הא מאה מעלה תעלה לא טבל הוא תמן תנינן מדליקין בפת ובשמן של תרומה חזקיה אמר לא שנו אלא פת ושמן הא שאר כל הדברים לא רבי יוחנן אמר לא שנייה היא פת הוא שמן הוא שאר כל הדברים רבי יודן קפודקייא בעי חיטין בפת זיתין בשמן רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יוחנן המדליק בפת ושמן של תרומה ישרפו עצמותיו רבי שמואל בר נחמן בעא קומי רבי יוחנן מהו להדליק אמר ליה אדליק ומה דנפיל לשבטך נפיל לך הכל מודין בשמן שהוא מותר דאמר רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן לך נתתיו למשחה למשחה לגדולה למשחה לסיכה למשחה להדלקה ניחא טהורין יירקבו טמאין יירקבו על דעתיה דרבי יוחנן ידליק על דעתיה דחזקיה ניחא יירקבו סבר רבי יוחנן כהדא דרבי יוסי בן חנינה שמא ימצא בהן עלייה ובדבר שאין דרכו להיכלל אבל בדבר שדרכו להיכלל שמא ימצא בהן תקלה ולא כן סברנן מימר אין להקדש אלא מקומו ושעתו אמר רבי חנינא תיפתר שחרב אותו מקום ולא מצא למוכרו אלא אפילו בדמי עצים הדא אמרה טהורה בטהורין אבל טהורה בטמאין הדא היא דתנינן אם טמאין היו אותן חולין על דעתיה דרבי יוסי ניחא דאמר רבי יוסי בשם חזקי' ורבי יונה בשם רבי ינאי ונתתם ממנו את תרומת ה' לאהרן הכהן עשה שינתן לאהרן בכהונתו על דעתיה דכהנא דו אמר טול מן המקודש שבו ואמור אף הכא טול מן המקודש שבו ואף על גב דכהנא אמר תמן טול מן המקודש שבו מודי ובלבד בדבר שהוא זקוק ליתנו לכהן והדין ניקודים כהדא חציי ביצים אמר רבי סימון רבי ליעזר כדעתיה כמה דו אמר תמן כל הפסולין עלו בידו וכן הוא אומר הכא כל הטמאי' עלו בידו רבי זעירא בעי או נאמר לא אמר רבי ליעזר אלא מפני גדירה ולא מודי רבי ליעזר בסאה שהעלת מתוך טבל שהוא לקראות שם למעשרותיה אין תימר סאה שנפלה היא סאה שעלת לא יהא צריך לקרות שם למעשרותיה אמר רבי מנא יאות אמר רבי זעירא דתנינן דבתרה סאה תרומה טהורה שנפלה למאה חולין טמאין לית רבי אליעזר פליג אמרין חברייא קומי רבי יוסי יאות אמר רבי סימון דילא כן שורפין את התרומה מפני גדירה אמר לון וכי ששה ספיקות דתנינן לא מפני גדירן אין שורפין והכא מפני גדירן אין שורפין אותן חברייא אמרי בעון קומי רבי יוסי מה נפשך אם תרומה טמאה תישרף אם חולין הן מה בכך שיטמאו אמ' לון לאו לשום תרומה אוכלה כלום תרומה נאכלת אלא טהורה שמא טמאה לא אי אתם מודין שאם נולד לה ספק טומאה במקומה שאינו יכול לשורפה מה לי שנולד לה טומאה במקום אחר מה לי שנולד לה טומאה במקומה אלא בעיתון למיקשייה איקשון על הדא דתני רבי הושעיה דתני רבי הושעיה סאה תרומה טהורה שנפלה למאה סאה תרומה טמאה והדין ניקודין כהדא חציי סאין חזקיה אמר אפילו חולין ששם לא יאכלו ניקודים מפני חלתן מילתיה אמרה איסור זרות בטל ואיסור טומאה לא בטל מחלפה שיטתיה דחזקיה תמן הוא אמר כמה יהא בעיסה ויהא יכול לעשותה בטהרה חזקיה אמר שתות ארבע' קבין וארבעת קבין וכא הוא אמר הכין אמר רבי יוסי תמן בשגיבל ואחר כך הפריש ברם הכא בשהפריש ואחר כך גיבל אמר רבי אבהו כל ימינו היינו טועין בה כמקל הזה של סומא עד שלמדנוה מן חשבון גימטריא קבא כמה עבד עשרין וד' ביעין כמה סתא עבדא תשעין ושית ביעין שתות דידהו שית עשרה אין יגבל שית יש כאן ביצה טמאה ואין יגבל ארבע אין כן שייור הא כיצד הוא עושה מיגבול חמש ונוטל ארבע מילתיה דחזקיה אמרה בלבד שלא תהא כביצה טמיאה נוגעת בגומא מילתיה דרבי יוחנן אמרה ובלבד שלא תהא כביצה טמיאה נוגעת בעיסה אמר רבי יוסי לרבי ירמיה לא מסתברא מה דאמר חזקיה לשעבר מן דאמר רבי יוחנן לבא אמר ליה ואוף נא סבר כן ואי זו היא גומא על רבי יוחנן רבי יוסי בי רבי בון בשם רבי יונה תיפתר שגיבל אחת בשבע עשרה ואתיא בעיסת מאתים ר' בא בר ממל בעי ולית הדא פליגא על רבי יוסי בר חנינה דאמר רבי יוסי בר חנינה נבילה בטלה בשחיטה בטל מגעה והסיטה לא בטל לפי שאיפשר לשחוטה שתיעשה נבילה אמר רבי יוסי תמן איפשר לשחיטה שתיעשה נבילה ברם הכא איפשר לחולין לעשות תרומ' אמר רבי חזקיה רבי סימון קשייתה ורבי בא בר ממל קיימה תני סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה הרי אילו מדומעין ואין משלמין לה קרן וחומש על מקום אחר ולא ממקום אחר עליהן אלא לפי חשבון ובדבר שאין דרכו להיבלל אבל בדבר שדרכו להיבלל הולכין אחר הרוב אם רוב תרומה תרומה ואם רוב חולין חולין
ב סאה תרומה טמאה שנפלה למאה סאה טהורה בית שמאי אוסרין ובית הלל מתירין אמרו בית הלל לבית שמאי הואיל וטהורה אסורה לזרים וטמאה אסורה לכהנים מה טהורה עולה אף טמאה תעלה אמרו להן בית שמאי לא אם העלו החולין הקלין המותרין לזרים את הטהורה תעלה תרומה החמורה האסורה לזרים את הטמאה לאחר שהורו רבי ליעזר אומר תורם ותישרף וחכמים אומרים אבדה במיעוטה ה' סאה תרומה שנפלה למאה הגביהה ונפלה למקום אחר רבי ליעזר אומר מדמעת כתרומה ודאי וחכמים אומרים אינה מדמעת אלא לפי חשבון ו' סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ונדמעו ונפל מן המדומע למקום אחר רבי ליעזר אומר מדמעת כתרומה ודאי וחכמים אומרים אין המדומע מדמע אלא לפי חשבון ואין המחומץ מחמיץ אלא לפי חשבון ואין המים שאובין פוסלין את המקוה אלא לפי חשבון ז' סאה תרומה שנפלה למאה הגביהה ונפלה אחרת הרי זו מותרת עד שתרבה תרומה לחולין ח' סאה תרומה שנפלה למאה ולא הספיק להגביהה עד שנפלה אחרת הרי זו אסורה ורבי שמעון מתיר הלכה ד' רבי יודן בר פזי ורבי אייבו בר נגרי הוון יתבין אמרין תנינן אחר שהודו מי הודה למי בית שמאי לבית הלל או בית הלל לבית שמאי אמרין נצא לחוץ ונלמד נפקון ושמעון רבי חזקיה רבי אחא בשם רבי יודה בר חנינה לא מצינו שהודו בית שמאי לבית הלל אלא בדבר זה בלבד ר' יונה בשם ר' אביי שמע לה מן הדא המער' מכלי לכלי ונגע טבול יום בקילוח יעלה באחד ומאה ואם תאמר בית הלל יודו לבית שמאי שלא תעלה מאן תנא הכא תעלה לא בית שמאי לבי' הלל אמ' ר' חנינ' בריה דר' הלל נאמ' ב"ה שנו אותה קודם שיודו להן בית שמאי אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן אחר שהודו רבי ליעזר אומר תירום ותישרף ורבי ליעזר לאו שמותי הוא אמר רבי חיננא מתני' אמרה כן אח' שהורו אילו לאילו תעלה בית שמאי מסלקין לון ואינון מודיי לון אמ' רבי אבין יש כאן תשובה אחרת כהדא דתני רב הושעיה ומה טהורה שהיא בעון מיתה אצל הזרים עולה טמאה שהיא בעשה אצל הכהנים לא כל שכן אמר רבי יוחנן סאה תרומה שנפלה למאה חולין כל שהן מבטלין אותן מתני' פליגא על רבי יוחנן אינה מדמעת אלא לפי חשבון רבי יוסי בשם רבי יוחנן לא תני בשם רבי יוחנן אלא אינה מדמעת כל עיקר ברם אמר והוא שרבת תרומה על החולין והוא שרבו חולין על חשבון תרומה כדי שתיבטל ברוב אמר רבי לעזר והוא שנפלו לתוך מדומע אחד על דעתיה דרבי לעזר חולין שלמעלן חולין שלמטן מצטרפין לעלות סבר רבי לעזר מימר חולין שלמטן נעשו חרשין אמר רבי יוסי בן חנינה והוא שנפלו לתוך חמשה מקומות אבל אם נפלו כולן למקום אחד אף רבי לעזר מודי רבי יוחנן אמר אפילו נפלו כולן למקום אחד היא המחלוקת חילפיי אמר על דרבי ליעזר חולין שלמטן נעשו חרשין והא רבי לעזר אמר על דרבנין חולין שלמטן נעשו חרשין מה בין רבי ליעזר ורבנין חומר הוא בסאה שעלת מתוך מאה או אינו אלא קל אמ' כיי דאמר רבי יוחנן סאה של תרומה שנפלה למאה חולין כל שהן מבטלין אותה תני רבת התרומה נעשה כמרבה מזיד והא תנינן היו בו ארבעים סאה נטל סאה ונתן סאה כשר עד היכן רבי איסי בשם רבי מנא בר תנחום רבי אבהו בשם רבי יוחנן עד רובו של מקוה וכא את אמר הכין תמן היה בו רוב ואת מרבה עליו והוא כשר ברם הכא כל סאה וסאה צריכה מאה סאה אמר רבי יוסי זאת אומרת דבר שהוא בטל דבר תורה מעורר את מינו ליאסר רבי שמעון אומר ידיעתה מקדשתה ורבנין אמרין הרמתה מקדשתה תני סאה תרומה שנפלה למאה אומר לכהן ולא דמי עצים אני חייב לך טול לך דמי עציך והוא אומר לו וכי סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה שמא אינה מדמעת את הכרי ועצים מדמעין את הכרי ולא סופך מיתנינה לכהן חורן והוא נותן לו דמי עצים מאי כדון נותן לו דמי עצים והשאר יחלוקו חד בר נש אפיל שעורין גו חטין אתא עובדא קומי רבי יוסה בר שלום ואמר יתן לו דמי שעורין והשאר יחלוקו
ג סאה תרומה שנפלה למאה וטחנן ופחתו כשם שפחתו החולין כך פחתה תרומה מותר סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה וטחנן והותירו כשם שהותירו החולין כך הותירה תרומה ואסור אם ידוע שחיטין של חולין יפות משל תרומה מותר סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה ואחר כך נפלו שם חולין אם שוגג מותר אם מזיד אסור הלכה ט' ולא סוף דבר שפחתה התרומה אלא אפילו פחתו חולין ותרומה בעינה טוחן ומתיר תני אין טנופת של תרומה מצטרפת עם תרומה לאסור על החולין אבל טנופת של חולין מצטרפת עם החולין להעלות את התרומה רבי ביבי בעי טינופת של תרומה מהו שתצרף עם החולין לעלות את התרומה מן מה דאמר רב הונא קילפי איסור מצטרפין להיתר הדא אמר טינופת של תרומה מצטרפת עם החולין לעלות את התרומה רב הונא אמ' קילפי איסור מעלין את ההיתר סאה תרומה שנפלה למאה אין אתה מוציא זונין טנופת שבה לפחות ממאה אתה מוציא זונין טנופת שבה וכן לוג יין צלול שנפל למאה לוג יין עכור אין את מוציא שמרין שבו לוג יין עכור שנפל למאה לוג יין צלול את מוציא שמרין שבו תני אף טוחן הוא בתחילה ומתיר מתנית' דרבי יוסי דרבי יוסי אמר אף יתכוין וילקוט ויעלה באחד ומאתים אמר רבי זעירא שכן דרך כהנים להיות טוחנין מדומע בבתיהן מה נפק מביניהון כלאי הכרם על דעתיה דרבי יוסי טוחן ומתיר על דעתהון דרבנין אינו טוחן ומתיר רבי אבהו בשם רבי יוחנן כל האיסורין שריבה עליהן בשוגג מותר ובמזיד אסור ולא מתנית' היא בשוגג מותר ובמזיד אסור מתניתא בתרומה אתה מימור לך אפילו שאר כל הדברים רבי אחא בשם רבי יונתן כשם שמצוה לומר על דבר שהוא נעשה כך מצוה שלא לומר על דבר שאינו נעשה אמר רבי לעזר כשם שאסור לטהר את הטמא כך אסור לטמא את הטהור אמר רבי אבא בר יעקב בשם רבי יוחנן אם באת הלכה תחת ידך ואי אתה יודע אם לתלות אם לשרוף לעולם הוי רץ אחר השריפה יותר מן התלייה שאין לך חביב בתורה יותר מפרים הנשרפים ושעירים הנשרפים והן בשריפה רבי יוסי בעי דנין דבר שאין מצותו לכן מדבר שמצותו לכן הדרן עלך סאה תרומה
Hebrew text: Venice Edition (1523), Public Domain.